עמידה בצפירת יום הזכרון

שאלה של חניך:

האם מותר לעמוד בזמן הצפירה ביום הזיכרון לחללי צה”ל?

שמעתי שיש אוסרים בגלל שזה חיקוי של מנהג הגויים!

תשובה:

אכן, אסור לחקות את מנהגי הגויים. זה נלמד מהפסוק: “ובחוקותיהם לא תלכו”.

התורה ציוותה שלא נידמה לגויים ולא ניגרר אחריהם אלא נעצב תרבות עצמאית לאור התורה.

וכך נפסק בשולחן ערוך (יו”ד קעח): “אין הולכין בחוקות העובדי כוכבים ולא מדמין להם.

ולא ילבש מלבוש המיוחד להם… ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עכו”ם כדי שיכנסו בהם רבים,

כמו שהם עושים. הגה: אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובשאר מעשיו”. השולחן ערוך מזכיר:

אופנת לבוש ותספורת, אופנת מבנה תפילה והתכנסות.

לפי זה, מתעוררת שאלתך: העמידה בזמן הצפירה איננה מופיעה במקורות חז”ל,

היא נורמה תרבותית שנוצרה אצל הגויים – האם היא מותרת?

– התשובה מופיעה בהמשך דברי השולחן ערוך. לא כל נורמה של הגויים אסורה,

אלא רק נורמה תרבותית שקשורה לפריצוּת או לאמונה דתית,

או נורמה התנהגותית שאין לה טעם הגיוני מפני שאנו חוששים שהיא שריד של מנהג קדום

 שהיה קשור לאמונה דתית אלילי. אבל, אם הגויים “נהגו דבר לתועלת”, אין כל איסור לחקות אותם.

לכן, כותב השולחן ערוך שמותר לרופאים ללבוש חלוק לבן כמו הרופאים הגויים.

זה יסוד ההיתר ולחיילים ללבוש מדים ולחניכי תנועת נוער ללבוש חולצת תנועה אחידה.

הדוגמה האחרונה בשולחן ערוך היא: “לכן אמרו: שורפים על המלכים”.

פירוש: אצל הגוים נהגו להעלות באש את כל הכלים האישיים של מלך שנפטר.

מותר לנו לאמץ את הנורמה הזו מפני שזה כבודו המלך שלא ישתמש אחר בכליו.

העמידה בזמן הצפירה אין בה פריצות ולא עבודה זרה, ואיננה קשורה לאמונה דתית,

אלא מטרתה לכבד את זכר הנפטרים – חיילי צה”ל שמסרו נפשם עבורנו.

לכן, אין בה כל איסור.

וכך גם כתב מו”ר הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל:

“העמידה בזמן הצפירה לחללי צה”ל, יש בה משום מצווה קדושה של זיכרון כבוד הקדושים.

 ומבואר… שלא כל מה שמסודר בין הגויים יש בו משום “ובחוקותיהם לא תלכו”.