בציפיה לבנין אריאל? (פעולה)

 

מטרת הפעולה-

• החניכים יתעוררו לפעול למען ביהמ”ק.
• החניכים יבינו שהגעגועים שלנו הם לא למבנה עצמו, אלא למהות של בית-המקדש, ולכן נוכל לבנות אותו רק כשעמ”י יהיה מוכן.

 

 עזרים:

• כדור.
• בקבוק מים וכלי לשפוך אליו את המיםJ
• כרטיסיות של שאיפוות.

 

 

 

שלב 1

החניכים ישחקו 21, כשכל חניך שמוסר את הכדור – אומר חלום או שאיפה שיש לו.

 

 

 

המדריך יחלק כרטיסיות עם כל מיני שאיפות, כמו – טיול לצפון, ארץ ישראל השלימה, בית המקדש, רישיון נהיגה וכו’.. ויבקש מהחניכים לדרג אותן לפי החשיבות.

מן הסתם החניכים ישימו את הכרטיסיה שכתוב עליה ‘בית המקדש’ בראש סדר העדיפויות.

 

 

 

המדריכים ישאלו שתי שאלות לדיון-

א’. האם זה באמת בראש סדר העדיפויות שלנו? מדוע לא אמרנו את השאיפה הזאת במשחק מקודם?

ב’. למה זה כ”כ מסובך? בואו נגייס כמה קבלנים ונתחיל לבנות! למכון המקדש יש שרטוטים ארכיאולוגיים מוכנים..

 

 

 

שלב 4

המדריך יספר לחניכים את הסיפור הבא, ויבקש מהם ‘להכניס עצמם לתפקידו של ההלך הצמא‘ (רצוי להביא תלבושות מתאימות)

הנכם אדם המהלך ימים רבים במדבר, וצמא מאד למים, משום שלא שתיתם זה זמן רב. לאחר שכבר כמעט תשו כוחותיכם לחלוטין, ראיתם כי מולכם ניצב מוכר עם ארגז בקבוק שתייה (בשלב זה יוציא המדריך בקבוקים, עדיף בטעמים שונים, כדי לאתגר את החניכים, ויניחם לפניהם.) אתם מתרגשים ממש, ומבקשים מהמוכר שייתן לכם לשתות מעט מים, אחרת אתם עלולים למות בצמא… אלא שהמוכר עונה לכם, שהוא איננו נותן מתנות חינם ושואל אתכם: “מה תתנו לי עבור הבקבוק?”

כאן יפסיק המדריך את הסיפור וישאל את החניכים מה היו מוכנים לשלם בעד הבקבוק.

 

המדריך ישמע את תשובות החניכים והשבט יכריע מי מהחניכים הציע את ההצעה הראויה ביותר –  ויזכה בבקבוק המרווה והטעים.

צפוי שנגיע עם החניכים למסקנה, שעל ההלך לשלם עבור הבקבוק בכל מה שנמצא ברשותו, אחרת ימות.

כעת ירוקן המדריך את תוכן הבקבוק לעיני החניכים (עליו להקפיד לרוקנו למיכל שיאפשר שתייתם בהמשך, על מנת שלא יעבור על בל-תשחית), ויבקש מהחניכים את התמורה שהבטיחו עבור הבקבוק… הריק. יש להניח שהחניכים יתנגדו לשלם עבור הבקבוק הריק.

למרות שהדבר נראה ברור, נבקש מהם להגדיר מדוע אין ערך לבקבוק הריק, והרי כל הדיון שלעיל נסב סביב ה”בקבוק”, אז מדוע הם מסרבים ‘לשלם’ עבורו?!

 

החניכים יבינו שהבקבוק הוא רק מחזיק התוכן, אך אין לו ערך מחייה בפני עצמו. החיות טמונה במשקה המוכל בבקבוק. כשהתוכן אינו קיים, הבקבוק חסר ערך כשלעצמו, ולא נהיה מוכנים להסתפק בבקבוק בלבד.

 

 

 

המדריכים יסבירו לחניכים כי סיפור-דיון זה הוא משל להבנת ערכו הרוחני של בית המקדש.

אנחנו לא כוספים לבית – המקדש, למבנה עצמו, אלא אנחנו שואפות לקדושה שלו, לטהרה שהוא מטהר את עמ”י, לדבקות בה’ שהוא מעורר.. ובקיצור – למהות של בית המקדש – לא לבית עצמו.

ולכן, אנו לא בונים עכשיו את בית – המקדש, משום שעדיין לא כל העם מוכן למהות של ביהמ”ק..

 

אבל זה לא אומר שאנחנו לא יכולים לפעול למען ביהמ”ק. עצם זה שאנחנו מתקדמים מבחינה רוחנית – אנחנו מכינים את עצמינו ומקרבים את הגאולה.

יש המון דרכים לפעול למען ביהמ”ק.. זו הזדמנות לחשוב ביחד על כל מיני רעיונות.. ולהתחיל לפעול.