חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
כריכת חוברת הדרכה חודא התשף חיים בגדול

מחלקת הדרכה

נושא: להיות אנשים גדולים
תת נושא: להיות אנשים גדוליםעבודת המידות
סוג פעילות: חומרי העשרהמקורסיפור או משלצ'ופרקטעים יפים
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה), חב"ב (ט ומעלה), נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: יום חול, עמוקה, קלילה, שבת

לחיות בגדול

 

גדולים-החולמים חלומות גדולים
והופכים חלומות למציאות .
גדולים- העוסקים במעשים קטנים
והופכים את המעשים לגדולים .
אבל
הקטנים החולמים על גדולות ואינם עוסקים
בקטנות ,אין להם עולם .
שכן.. החלומות ,נשארים בחלומם .
הקטנים בקטנותם
והעולם תהו ובהו “.
(הרב נריה זצ”ל)

* * *

יש סיפור יפה על הרב נריה זצ”ל, שכשעברו לשעון חורף הוא אמר שכל הישיבה (כפר הרא”ה) נשארת בשעון קיץ, ובאמת כך היה, כולם קמו לתפילה כמו שעון קיץ. ואז באמצע סדר בוקר הרב נריה בא, דפק על הבימה ואמר- עכשיו כולם עוברים לשעון חורף, שתהיה לנו עוד שעה של לימוד תורה במקום עוד שעה לישון…

 

* * *

 

אני לא מאמין בחיים קלים, לא נראה לי שהגעתי לכאן סתם, או בשביל להעביר את החיים בסבבה. לא בא לי למצוא את עצמי בגיל 80 ולהגיד שלא עשיתי כלום בחיי… אני לא חושב שצריך לחכות לגיל 30 בשביל לעשות משהו משמעותי. בכל זמן ובכל רגע אפשר לתרום ולעבוד קשה! נשמע מפוצץ, ואולי אני סתם חולם? אולי! אבל אני אשתדל שהחלום יתגשם. (דוד רובין ז״ל)

 

* * *

 

 

לאחרונה אני מרגיש שהגיוס מתקרב וזה גורם לי לחדד לעצמי שאלות רבות. למה? ולמה דווקא אני? והתשובה שנמצאת אצלי  חזק מאוד היא שאני לא מוכן להיות אדם פשוט-לא לכך נוצרתי. אין לי שום כוונה לחיות חיים נורמלים כמון רוב בני האדם, פשוט לא באלי! אני מרגיש שזה בזבוז להעביר את החיים בזולה, בתוך החממה-זה לא בשבילי. בחרתי בדרך הקשה והמורכבת בשביל לא להיות אדם פשוט. אני כל כך רוצה לעזור לעם ישראל! אני מרגיש שאסור לי לוותר, וויתור גורר ויתור ואם אני אוותר עכשיו ואמשיך לחיות בקונכייה שלי-זה לא יהיה אני!

לכן למרות הכאב, אני לא מסוגל לוותר על הצבא, לא בגלל שזה צבא, אלא בגלל שאני חייב לפרוץ את החממה! זה מפחיד, אבל מי ששורד, יוצא הרבה יותר חזק ובעל השפעה! אני לא רוצה להיות אדם נורמלי, פשוט חבל, יש מספיק אנשים נורמלים ונראה לי שלא צריך עוד מיותרים.”

(דוד רובין- “הדרך אל החלום”)

 

* * *

 

“ישנם שני מצבים שאדם יכול להימצא בהם,

מצב של נחל, ומצב של ים.

בנחל האדם יכול להשתולל הרבה יותר בלי לפחד,

כי הוא יודע שהנחל הוא קטן

ויש לו שפה ששומרת עליו שלא יטבע,

הנחל אינו עמוק כל כך.

מצד שני בנחל האדם סגור ואינו מסוגל לפרוץ ולהתקדם, השטח סוגר עליו, המרחב מוגבל.

לעומת זאת, הים ענק ללא גבולות, אבל מלא סכנות, אפשר להתקדם כל הזמן במרחב

 אבל יש להיזהר לא לטבוע.

לכן לים צריך להיכנס לאט לאט,

 אבל כשאדם מאומן בשחייה הוא מסוגל לפרוץ ולשחות ללא גבול.

בסופו של דבר אדם שמבין את תפקידו של הנחל לא נתקע בתוכו אלא שוחה אל הים ושם הוא צולל חופשי”

(דוד רובין, הדרך אל החלום)

 

* * *

 

ציטוטים שהובאו בשמו של הרב מאיר כהנא:

 

“אדם חייב כל בוקר לעמוד ולקבל על עצמו חיים של גדלות ולא של קטנות. איפה אני עומד היום לעומת אתמול? נפלתי או עליתי? כך האדם מתעלה ומנצח את הסכנה הגדולה ביותר שבעולם – הקטנות”

 

“יש אדם שעולה ומתעלה, ויש אדם שיורד ונעשה שפל. אין אדם עומד במקום אחד – או שהוא מתקדם, או שהוא נסוג לאחור במחשבותיו ובמעלותיו. אין שום אדם שאינו יכול להתגדל ולהתקדם”

 

“בעולם הבא הקב”ה לא ישאל:

למה לא היית כאברהם אבינו או כמשה רבינו. אלא ישאל: ‘למה לא הגעת לגדלות שהיית יכול להגיע אליה?’ בתוך כל אדם יש גדלות. מי שחי לפי זה, לעולם יהיה שלו ושמח”

 

“גדלות היא היכולת להבין מה חשוב ומה לא חשוב, מה נצחי ומה זמני וחולף. גדלות היא השאיפה לרמה, ולא להשפלה. ההבנה כמה קצר הוא פתילו של נר החיים, וכמה חשוב להשתמש בו כדי להאיר את העולם.”

 

“גדלות היא מנת חלקם של ה”מעטים” מפני שהיא נקנית רק במסירות נפש. על ידי הקדשה עצמית, כאב והקרבה.”

 

* * *

 

 “מעשה גדול, מזהיר, שרבות ידובר בו”  

מאת “קדושה אני מבקש” מתוך אתר ביכורים.

 

בעזרת ה’ יתברך   ‘י”ז סיוון’ תשס”ד

פעמיים לפחות אני משתדלת להתפלל ביום,

פעמיים ביום אני מבקשת מה’ שיתן לי שמחה

ושמתוך השמחה שלי אני אשמח את כל הסביבה.

 

בכל פעם אני מנסה לעשות דברים טובים,

בכל פעם אני עוזרת לאנשים,

הולכת לזקנים, הולכת לילדים מוגבלים,

הולכת לבתי חולים, מספרת סיפורים,

שרה שירים, משמחת אנשים

ועם כל זה,

מתה מבפנים!

 

כי בכל פעם שאני חוזרת הביתה, עייפה ותשושה,

בדיוק אז אמא חזרה מהעבודה.

היא בסך הכל ביקשה שאשטוף כלים,

אבל אני- אני אחרי יום של “מאמצים”.

ובדיוק אז אבא מבקש להתאמן עלי, עם הדבר תורה,

ובדיוק אז… אני גמורה… אבל בא לי לדבר עם חברה…

 

אני כל כך אוהבת לעזור ,

אני אף פעם לא רוצה לעצור.

אז למה, למה תמיד אני מחפשת לעזור במקומות אחרים,

ולא איפה שאותי הכי צריכים,

תמיד אני מחפשת את הדברים הגדולים,

ושוכחת מהדברים הקטנים היומיומיים?!

 

פעמיים לפחות אני משתדלת להתפלל ביום,

פעמיים ביום אני מבקשת מה’ שיתן לי שמחה,

ושמתוך השמחה שלי אני אשמח את כל הסביבה.

 

 “כל אחד מוכן לעשות מעשה גדול, מזהיר, חד פעמי, שרבות ידובר בו.

קשה הוא המעשה הקטן, היומיומי האפור…” (אסתר קל)

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן