קדושה אני מבקש (פעולה)

1. החניכים ידעו כי הקדושה היא קשר לריבונו-של-עולם ודביקות בו, וכי עניינה להתגשם בהווה, בחיים הממשיים (ולא רק בבחינת “חזון אחרית הימים…”).
2. החניכים יבינו כי אף כי קיימות מדרגות בקדושה, כל יהודי מצווה ויכול להגיע לקדושה, מתוך עמל ומאמץ, ושעבודת ההתקדשות של האדם מביאה להשפעת שפע הקדושה מלמעלה.
3. החניכים יבינו שהחלת הקדושה על החיים קשורה במערכת כללים=מצוות, הם היוצרים את המסגרת המתאימה לחלות הקדושה.
4. החניכים יבינו שהקדושה חלה בכל תחומי החיים ויכירו תחומי חיים שונים עליהם חלה הקדושה – ובכללם אלה שהם נושאי השבטים לחודש הארגון (המקום, האומה, הדיבור, החיים, הזמן והצניעות).

 

אביזרים להצגה

מקורות

קובית ענק – ממדי הקדושה

לוח משחק

חיילים

 

שלב א’- קדושה ואני: הילכו שניהם יחדיו?!

למדריכים: מוצעות שתי הצגות פתיחה, בשני סגנונות. התאימו את ההצגה לאופי הסניף ולמספר המדריכים המציגים.

קדושה והארי פוטר

(על שני כסאות יושבים שני מדריכים וקוראים הארי פוטר)

מדריך א’: תגיד, שמעת מה הנושא של חודש ארגון?

מדריך ב’ (מבלי להסיר את פניו מהספר): לא, מה?

מדריך א’: קדושה.

מדריך ב’: קדושה???

מדריך א’: כן, קדושה.

מדריך ב’: (מרים עיניים מהספר) הגזימו לגמרי.

מדריך א’: למה?

מדריך ב’: עזוב, זה לא בשבילנו.

מדריך א’: מה לא בשבילנו?

מדריך ב’: כל הדיבורים האלה על קדושה, קדיש, קידוש… אני בסך הכל בכיתה ד’,

מה אני קשור לקדושה? ואני אפילו לא כהן! אתה, אולי זה קשור אליך – אתה באמת כהן,

אבל אני? עזוב אותי, תן לי לקרוא הארי פוטר (חוזר לספר).

מדריך א’: (ב’זעקה’) מה אתה מדבר? (סוגר את הספר)

 אתה לא זוכר שלמדנו בֵשיעור תורה שכל עם ישראל הוא קדוש?

זה בכלל לא קשור רק לכהנים… (מדריך א’ מסתובב מהורהר, לבסוף פונה לחפש משהו וחוזר עם תנ”ך,

מדפדף בו ומגיע לדברים ד’, ד’. פונה שוב למדריך ב’:).

הנה, מצאתי, תשמע: “דבר אל כל בני עדת ישראל לאמור: קדושים תהיו”.

שמעת?! אל כל עדת בני ישראל! נו, אז מה אתה אומר? הנה, הוכחתי לך שגם אתה קדוש!

מדריך ב’: טוב, אז אולי אני אהיה קדוש כשבית-המקדש יבנה, בינתיים, אני לא יכול להיות קדוש!

פשוט אין לי מתי! אני לומד עד ארבע, אחר-כך אני חוזר הביתה ואוכל ארוחת צהרים, מכין שיעורים,

 משחק קצת בחוץ, שוב אוכל, הפעם ארוחת ערב, מתפלל ערבית והולך לישון. מתי בדיוק אני אהיה קדוש???

מדריך א’: (מהורהר) וואלה, באמת שאלה קשה… מתי נהיה קדושים? ובכלל… מה זה להיות קדוש???

וקדושים כל יום יהללוך?!

(קבוצת מדריכים עומדת בתפילה, בראש הקבוצה עומד חזן, כולם מתפללים בשקט,

לאחר כמה שניות אומר החזן בקול “עלינו לשבח” וכולם ממלמלים אחריו בשקט.

בין כולם יש מתפלל אחד שעטוף עד מעל ראשו בטלית ומתנועע בדבקות מוגזמת. התפילה מסתיימת,

המתפללים מתחילים לדבר ביניהם, ומתפזרים החוצה.

לאחר שכולם יוצאים, רואים את המתפלל שעטוף בטלית ממשיך בתפילתו.

הגבאי (נזהה אותו לפי צרור מפתוח גדול שיחזיק בידו) נראה לחוץ, מסתכל תכופות בשעון).

הגבאי: (ממלמל לעצמו) נו, מה יהיה? מה הוא חושב שיש לי את כל הזמן בשבילו?

וואי, וואי, אני מאחר כבר לעבודה. 20 דקות תפילת עמידה??? העסק הזה נראה לי מוגזם…

אני סופר עד 10 ומוריד לו את הטלית! 1, 2, 3… (פונה אל החניכים) להוריד? לא נעים לי…

אבל אולי קרה לו משהו? להוריד??? 4… ו – 10!

(מסיר את הטלית. רואים שהיה ל”מתפלל” אוזניות ושומעים את השיר “כי אתה קדוש”.

המתפלל לא שם לב וממשיך להתנועע בדבקות לפי קצב השיר)

למדריך: אם ההצגה נערכת בשבת, יש כמובן ליצור אוזניות מקרטון ולארגן צוות ‘מזמרים’ מאחורי הקלעים.

הגבאי: אני לא מאמין!

המתפלל: מה??? אני לא שומע…

הגבאי: אז אולי תכבה את זה?

המתפלל: מה??? (מוריד את האוזניות, והשיר מפסיק) מה שאלת?

הגבאי: אני מחכה לך פה עשרים דקות, ממתין בסבלנות ובסוף מתברר שזה מה שאתה עושה???

מתפלל: תקשיב, אני יודע שזה לא נראה משהו, אבל אתה חייב להבין אותי –

אתמול הייתי בסניף ואמרו שם שהנושא של חודש ארגון השנה זה קדושה, קדושים, קדוש… משהו כזה,

 לא הבנתי בדיוק… בקיצור, החלטתי שהשנה אני לגמרי בתוך הנושא, עד הסוף! אבל לא הצלחתי להתחבר…

חשבתי וחשבתי מה עושים עם זה תכל’ס ופתאום נדלק לי רעיון – קדושה עושים פשוט בבית הכנסת מתחת לטלית,

ככה שמתנועעים חזק ועוצמים עיניים. אז אפילו השקעתי והבאתי את השיר “כי אתה קדוש” של עדי רן…

 לגמרי להיכנס לקטע… ועכשיו אני קדוש! שיר פיצוץ, מכיר?

(מבקש מהחניכים שיעזרו לו ושר בקול) “כי אתה קדוש, ושמך קדוש וקדושים כל יום יהללוך סלה”

גבאי: בסדר, מכיר, מכיר… אתה עוד תשבור לי פה את הוויטראז’ים של החלונות עם הצווחות שלך.

אבל תגיד, ככה הסבירו לכם שזה קדושה?

מתפלל: לא ממש הסבירו, אבל אני מבין לבד. מה הבעיה? קיצור, נראה לי אני הולך בחודש הקרוב –

עד השבת ארגון, לעשות כל יום כמה דקות של קדושה. אז, בשביל זה אני צריך: (סופר באצבעות:)

בית כנסת, טלית, mp3 ואם אני עוצם ת’עיניים אז זה בכלל מעולה… אחלה נושא, אה?!

גבאי: אתם השתגעתם כולכם…

מתפלל: למה? זה לא נראה לך רעיון טוב?

גבאי: לא, לא, לא! עכשיו תצא מבית הכנסת! אין לי זמן לשטויות שלך!

 (מתחיל ללכת לכיוון היציאה ויוצא מן הבמה, המתפלל נשאר לבדו).

מתפלל: (פונה לחניכים) מה, גם לדעתכם זה לא רעיון טוב כדי להיות קדוש?

יש לכם אולי רעיון טוב יותר? אני דווקא חשבתי שזה ממש היה רעיון קדוש…

לאחר ההצגה ולאחר שהרוחות יירגעו, השחקן התוהה יפנה עם שאלותיו לקהל – החניכים:

– מה זו קדושה?

– מה זה אומר להיות קדוש?

– האם אנחנו יכולים, בחיים היומיומיים שלנו, להיות קדושים?

 

מדריך, שים לב! בשלב זה לא נשפוט את תשובות החניכים. נקשיב להם,

נמקד אותם ונציג את מגוון הרעיונות שהועלו על קשת רחבה של אפשרויות

(לדוגמה: “אז ראינו שדפנה חושבת שקדושה זה משהו גדול ונשגב וקשור לזמן הגאולה,

 מיכל אמרה שהיא חושבת שיש אנשים מיוחדים שאפילו בימינו יכולים להיות קדושים,

 וליאורה טענה שבעצם כי מי שהוא יהודי הוא קדוש, אפילו שלא רואים את זה עליו”).

 

 

 שלב ב’- “עניין הקדושה הוא…”

נפזר את המליאה לשבטים – כל שבט פונה לפינתו עם המדריך שלו.

נסביר לחניכים כי ברצוננו לברר את התשובה לשאלות הרבות שעלו בעקבות ההצגה.

מדריך, שים לב! כאשר אתה שב לשבת לבד עם חניכך, חשוב כי תשקף את התנהגותם בשלב הסניפי –

אם לחיוב – הן כשבט הן כיחידים – על הבעת דעה, על שיתוף פעולה או אפילו על ריכוז ועניין מיוחדים;

ואם לקשיים שהתגלו (למשל: “ראיתי שהיה לכם קשה לשמוע את ההצגה”,

“ראיתי שהיה לכם קשה להביע דעה בפורום גדול כל-כך, בואו נלבן זאת עכשיו ביננו” וכדומה).

שיקוף מצבם הנפשי חשוב להם, חשוב לחיבור בינכם וחשוב אף לחיבורם לנושא.

כל מדריך יישב עם חניכיו ויניח לפניהם את דברי הרמח”ל בספרו,

מסילת ישרים (פרק כו, בביאור מידת הקדושה), כתובים על פלקט באופן מאיר עיניים:

נשאל את החניכים:

– לפי דברי הרמח”ל, מהי קדושה? כיצד מתנהג אדם קדוש?

– לפי דברי הרמח”ל, האם צריך זמן מיוחד כדי להיות קדושים?

הרמח”ל מלמד אותנו שקדושה היא דבקות בה’ – במחשבה ובנפש,

בכל מעשה שאנחנו עושים. אדם קדוש, אינו קדוש בזמן מסויים, אלא בכל מה שהוא עושה,

 אפילו בדברים פשוטים כגון אכילה, הוא נשאר דבוק בה’.

כדי לדבוק בה’ איננו זקוקים לזמן מיוחד או עזרים מיוחדים.

אנו יכולים לדבוק בו בכל זמן ובכל מקום – אם רק נרצה בכך.

יש להניח שהדברים ‘יבהילו’ מעט את החניכים. נסביר כי מידת הקדושה היא אכן מדרגה גבוהה מאד,

 ותביעה להיות קדושים מעלה שאלות קשות מאד ואמיתיות מאד – אנחנו רק בכיתה ג’, ד’ או ה’,

עדין אין לנו בית מקדש, וודאי לכל אחד מאיתנו יש על כך שאלות אישיות רבות.

ואכן הרמח”ל מדגיש בספרו שזו מדרגה שאדם לא יכול להגיע אליה בעצמו,

כי היא מאד קשה, אך יש לנו הבטחה! נציג בפני החניכים את דברי הגמרא (יומא, לט’),

גם הם כתובים על פלקט באופן מאיר עיניים:

נדגיש לחניכים כי אנו מצווים להשתדל! לרצות להגיע לקדושה ולהשתדל בכך, ואם נעשה זאת,

אנו מובטחים כי נקבל מתנה מן השמים, כפי שמסביר הרמח”ל בהמשך דבריו–

“עניין הקדושה כפול הוא, דהיינו … תחילתו השתדלות וסופו מתנה”.

היכן היא הקדושה שבחיינו ומה זה אומר להשתדל? – על כך בשלבים הבאים.

 

 

שלב ג’- הקדושה שבחיים

נחזור לפורום הסניפי ונתיישב שבטים-שבטים.

לשלב זה שלוש מטרות – אחת טכנית ושתיים רעיוניות:

המטרה הטכנית היא שכל שבט יתוודע לנושא שלו למהלך החודש, ובו זמנית ייחשף לנושאי השבטים האחרים;

מבחינה רעיונית, נרצה לראות עם החניכים כי חיינו מלאים בהזדמנויות להתחבר לקדושה – להדבק בה’,

בעצם המימדים השונים של הקדושה הם חלק בלתי נפרד מחיינו – עצם החיים הם קדושה,

האדמה שעליה זכינו לחיות, הלבוש לנו, הדיבור שלנו, עצם זה שאנו יהודים והזמנים השונים ביום ובשנה;

ועל גבי זה נבין כי כשם שהקב”ה העניק את הקדושה, בממדיה השונים,

הוא העניק לנו כללים (מצוות והנהגות) בכל תחום ותחום כיצד להחיל את הקדושה – עלינו ועל סביבותינו.

המנחה (-הקומונר או אחד המדריכים) יפנה אל החניכים ויסכם את מה שנלמד בקרב השבטים:

הבנו עכשיו שהמדריך מההצגה טעה בגדול,

ובאמת כדי להיות קדוש לא צריך זמן מיוחד או עזרים מיוחדים אלא צריך להכשיר את הלב להידבק בה’;

 ולמדנו גם שלהגיע למידה זו – שבאמת בכל מעשה שאנו עושים אנו מדבקים את עצמנו בה’ –

 זו רמה רוחנית גבוהה מאד ואליה מגיעים רק לאחר עמל רב. אם כך, נמשיך ונשאל את החניכים:

– באילו תחומים, בחיים שלנו, אנחנו יודעים ששורה קדושה?

– כיצד אנחנו יכולים להתחבר לקדושה?

– במה אנחנו יכולים להיות קדושים?

נשמע את תשובות החניכים.

 יש להניח שתשובותיהם ייגעו במצוות פרטיות (דוגמת קידוש, קדיש וכדומה)

וכן בתחומי קדושה (דוגמת ארץ ישראל, שבת וכדומה).

לאחר שנשמע מגוון רעיונות נסביר לחניכים כי מהדוגמאות הרבות שעלו, אנחנו יכולים להבין שתי הבנות חשובות:

1. הקדושה קשורה מאד מאד לחיים שלנו, מצוות והנהגות רבות לא דורשות שנהיה כבר בסופה של עבודת המידות שלנו…
2. קיבלנו, מהתורה ומחז”ל, הדרכות רבות כיצד לנהוג בה – הדוגמאות הן מחיי היומיום שלנו והן כוללות מצוות והנהגות רבות שאת חלקן אנו מקיימים בכל יום ולעיתים בכל זמן!

מתוך כל תחומי הקדושה הרבים – באילו תחומים נעסוק במהלך החודש? – על כך בשלב הבא.

 

 

שלב ד- הקדושה שבחודש

בשלב זה נרצה שכל שבט יתוודע לנושא שנבחר עבורו למהלך החודש,

 ובו זמנית ייחשף לנושאי השבטים האחרים. לצורך כך כל מדריך יחוד חידה הנוגעת לנושא השבט שלו (ראה נספח 1).

לפני שהמדריכים יחלו לחוד את החידות, נניח בפני החניכים קוביית ענק שנכין מראש.

למדריכים: את הקובייה אפשר ליצור בעצמנו מבריסטול, קפאה או כל חומר יציב וגמיש אחר.

אפשר גם להשתמש בקופסת קרטון גדולה של מכשיר חשמלי (מדפסת, מדיח וכדומה)

או אפילו בארגז מכולת שנהדק דיו ונכסה באופן אסטטי.

לאחר שתיפתר כל חידה, יניח המדריך את שם הקדושה שנחשפה על אחת מפאות הקובייה (עם סקוטש’ או סיכום משרד),

ויסביר במילים אחדות את עיקר ממדי הקדושה של נושא זה (נספח 2). הקובייה תשמש אותנו בשלב הבא.

מדריכים, שימו לב! א. חשוב כי בשלב זה ייקחו חלק מדריכי כל השבטים –

 כל מדריך יציג את נושא השבט שלו – זה יקל על החניכים להבין מהו הנושא שלהם ומה של כל שבט ושבט.

 ב. גם כשהחניכים יבינו למה מרמזת החידה, קשה להניח שהם ישתמשו בהגדרות הכלליות שאנחנו הגדרנו –

המקום, האומה וכו’.

 סביר כי הם ישתמשו בביטויים קרובים או דומים (למשל קדושת עם ישראל במקום קדושת האומה) –

לא נקפיד על כך! נקבל זאת כתשובה נכונה ונציין את ההגדרה שלנו, שנשתמש בה במהלך החודש.

 

 

 

שלב ה’- מסע הקדושה

בשלב זה נרצה לפרוט עם החניכים את ההבנות שאליהן הגענו בשלב ג’ –

שהקדושה שזורה בחיינו, ושקיבלנו, מהתורה ומחז”ל,

הדרכות רבות כיצד לנהוג בה – בנוגע לתחומים שנעסוק בהם במהלך החודש.

 

נשחק עם החניכים משחק לוח – מסע הקדושה.

מדריך, שים לב! על הלוח להיות מורכב מ-64 משבצות (8X8), כפי שבנוי הלוח בנספח 3.

הדרך הפשוטה ביותר ליצור לוח גדול היא להשתמש בדבק מסקינטייפ ישירות על הרצפה.

במשחק לוח זה שימוש בשיטה זו יצריך השקעה מרובה כדי לציין את הכיתוב בכל משבצת.

אפשר לעשות זאת בעזרת שמיניות בריסטול. החיילים יכולים להיות בקבוקי ליטר וחצי או,

אם הלוח גדול דיו, החניכים בעצמם. הקובייה היא אותה קובייה שהשתמשנו בה בשלב הקודם של הפעולה.

נציב בפני החניכים את לוח המשחק – תחילת המסע היא בציווי “קדושים תהיו” – משבצת ההתחלה,

 וסיומו ב”קודש הקודשים” – משבצת הסיום.

בדרך, על כל משבצת מופיע מימד אחר של קדושה מנושאי השבטים – המקום, האומה, הדיבור, החיים, הזמן והצניעות.

כל שבט יניח את החייל שלו על משבצת ההתחלה ויצא למסע:

כדי להגיע אל “קודש הקודשים” יטיל כל שבט בתורו את קוביית ממדי הקדושה

(יהיה קל ביותר אם סדר הטלת הקובייה יהיה בסדר עולה של גיל השבטים –

 זרעים ראשונים, אחריהם נבטים, אחריהם ניצנים, אחריהם מעלות).

כדי להתקדם על פני הלוח אל מימד הקדושה שנפל בקובייה,

השבט שהטיל את הקובייה צריך לציין מצווה או הנהגה שדרכה אנחנו מתקדשים או מקדשים בממד זה (דוגמאות בנספח 4),

אז יוכל להתקדם אל המשבצת הקרובה ביותר של מימד קדושה זה.

v אם הקובייה נפלה על ממד הקדושה שהשבט נמצא בה – השבט ממתין תור.

v אם הקובייה נפלה על ממד הקדושה שהוא הנושא של שבט זה – השבט זוכה בתור נוסף.

v אם הקובייה נפלה שנית ברצף על אותו ממד קדושה והשבט יודע לתת דוגמה נוספת –

מדלגים לקדושה הבאה-הבאה (כלומר, מדלגים לקדושה השנייה הקרובה ביותר).

v כאשר מגיעים אל השורה העליונה של הלוח והקובייה נופלת על מימד קדושה שכבר אינו מופיע,

 יציין השבט מצווה או הנהגה של מימד קדושה זה, וכך ידלג אל “קודש הקודשים” – זה השבט המנצח!

 

מדריכים, שימו לב! הרעיון במשחק זה הוא שהחניכים ייגלו בעצמם דרכים לקדושה,

לכן הוא צריך להיות ממצה דיו. אם המשחק מתקדם ‘מהר מידי’ ואתם חשים שהרעיון טרם הופנם האריכו את המשחק –

למשל, הגדירו את הניצחון כשלוש מקומות – ממקום ראשון ועד שלישי. מנגד,

 אם המשחק מתחיל למצות את עצמו והחניכים מאבדים את העניין בו קצרו אותו – למשל,

 הכריזו כי ציון מצווה או הנהגה שהצוות לא חשב עליה מראש מקדמת לקדושה הבאה-הבאה

(כלומר, מדלגת לקדושה השנייה הקרובה ביותר).

 

עם סיום המשחק נסכם כי במהלך החודש כל שבט יעמיק בתחום אחד של קדושה,

 ונקווה שמתוך כך נפתח רגישות זו לממדי קדושה נוספים הממלאים את חיינו,

בפרט בשנה זו – שנת שמיטה – שניחנה בקדושה מיוחדת נוספת.

 

 לסיכום:

התחלנו את הפעולה בחשיבה מחודשת על מהי קדושה והאם אנחנו יכולים בכלל להיות קדושים.

למדנו שקדושה פרושה דבקות בה’ –

במחשבה, בהרגשה וברצון ולכן אפשר להגיע לדרגה זו מכל מקום ובכל זמן אפילו שזה קשה מאד…

הכרנו את ממדי הקדושה שנעסוק בהם כולנו במהלך החודש וכל שבט את הנושא שלו, וגילינו בעצמנו,

במהלך המשחק כיצד התורה וחכמים נתנו לנו, לכולנו, לכל אחד באיזו דרגה שלא יהיה,

מצוות והנהגות של קדושה שמלווים אותנו בחיי היומיום שלנו.