מהו אדם גדול? (פעולה)

 

עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:

חוברת חודא תחום בנים התשף

הפעולה הקודמת

הדילמה לפעולה זו

הפעולה הבאה

 

 

 

אנו מבקשים מחניכינו [ומעצמנו] לממש את היכולת להיות אנשים גדולים. אך קודם-כול, עלינו להבין: מה זה אומר להיות ‘אדם גדול’? רק אחרי שנברר זאת, נוכל לדעת מה בדיוק אנו מבקשים ומה בדיוק עלינו לעשות כדי לממש זאת.

במהלך פעולה זו ננסה לברר יחד: מהו אדם גדול?

אם ברצונכם להרחיב בנושא (לעצמכם או לחני־כים), אפשר לעיין במערכי הפעולות של השבטים הבוגרים.

 

 

הצגת יחיד: מדריך אחד מציג והמדריך השני מקריא את הסיפור.

(אפשר גם לתת לחניכים להציג ולקריין, ואם אין אפשרות כלל להציג – אפשר פשוט לספר את הסיפור).

ברוסיה הלבנה נגזרה גזרה על היהודים. כדי להפר את הגזרה, רצו היהודים לשלוח נציג

למלך כדי שיֵרצה אותו. הם לא ידעו את מי לשלוח, ולכן שלחו קבוצת נציגים אל הרב, כדי

לשאול אותו את מי כדאי למנות כנציג.

אמר להם הרב: “תשלחו אדם גדול!”

שמחו הנציגים שמחה גדולה, הודו לרב וחזרו לביתם.

למחרת, אחרי תפילת שחרית, שאלו בני הקהילה את הנציגים: “נו, מה הרב אמר לכם? את מי צריך לשלוח?”

אמרו להם הנציגים: “הרב אמר לנו לשלוח אדם גדול.”

שמחו אנשי הקהילה שמחה גדולה, אך לאחר רגע קל נמחק החיוך מפניהם.

“רגע, מה זה אדם גדול?” שאלו כמה אנשים.

“מה זאת אומרת ‘מה זה אדם גדול’?” צעק יוסי החזן,

“אני אדם גדול! אני שוקל למעלה ממאה ועשרים קילו!”

משום-מה לא קיבלו אנשי המקום את הנימוק של יוסי החזן, והחליטו להפנות את השאלה אליכם (החניכים).

אז מה אתם אומרים – מיהו אדם גדול?

נשאל את החניכים: מה זה אדם גדול?

אפשר לכוון אותם ולדייק ביחד איתם: איך מתנהג אדם גדול? מה הופך אותו לגדול? אלו

מעשים עליו לעשות? האם רק אדם מפורסם הוא גדול? וכן הלאה, בהתאם לצורך.

נשאיר את השאלה פתוחה.

 

 

 

כעת נספר סיפור לחניכים:

(באחד משיעוריו סיפר הרב מרדכי אליהו זצ”ל את הסיפור הבא:)

בתקופה שבה היה הרב מרדכי אליהו דיין בבית-הדין בבאר שבע, היה סכסוך גדול בין כמה

שייחים (מנהיגים) בדואיים לבין הבן של השייח הגדול של הנגב.

בית-הדין של הבדואים היה סמוך לבית-הדין של הרב. יום אחד ראה הרב התקהלות גדולה

ליד בית-הדין. אותו סכסוך גדול משך קהל רב של בדואים למקום.

הרב היה בדיוק בדרכו לבית-דינו, כשלפתע הוא שם לב שהשייח הגדול רץ אחריו, ועמו שני

שוטרים. השייח פנה אל הרב בערבית וקרא לעברו: “אתה, אתה!” הרב עשה עצמו כאילו

אינו מבין את השפה הערבית, והמשיך ללכת. השוטרים התקדמו עם השייח אל הרב, ואמרו

לו שהשייח ראה את הרב מרים לחם מהרצפה, מנשק אותו ומניחו במקום גבוה. מעשה זה

השאיר רושם גדול על השייח, וגרם לו להבין שלפניו אדם גדול. כעת הוא מעוניין שהרב ישפוט בתיק של בנו. בתחילה ניסה הרב להתחמק, אך לאחר שהפצירו בו – קיבל על עצמו את המשימה, והצליח לעשות שלום ביניהם.

 

נשאל את החניכים:

• איך הפעולה הקטנה של הרב אליהו גרמה לשייח לרצות שהוא ישפוט במשפט של בנו?

נשמע את התשובות של החניכים, ולאחר מכן נסביר (ייתכן שהחניכים יגיעו למסקנה זו בעצמם):

השייח ראה איך הרב מדייק בפעולות הקטנות, עם עצמו, לבדו, תוך הילוך ברחוב, והגיע

למסקנה שהזהירות הקטנה הזו של הרב היא סימן לכך שכל חייו פועלים מתוך סדר, זהירות,

דיוק וערנות. התכונות הללו מסמלות אישיות גדולה – אישיות כזו ודאי תעשה דין צדק.

אדם גדול הוא אדם שמחובר כל-כולו לטוב, ודווקא פעולותיו הקטנות, אלה שאינן נעשות

בפרהסיה, מעידות על הגדלות התמידית שלו. גם במקומות שבהם אין אנשים ואין רושם רב– הוא פועל בגדלות.

 

 

 

כעת נשחק עם החניכים משחק: (מומלץ לשחק את המשחק בחלל גדול).

מהלך המשחק:

עומדים במעגל. בכל פעם שני חניכים מנהלים ‘דו-קרב’.

אופן הדו-קרב מתנהל כך: בוחרים קטגוריה כלשהי, למשל: “כלי נגינה”, ומתחילים בקרב.

מטרת כל אחד מהחניכים היא לומר שלושה חפצים שמשתייכים לקטגוריה הזו (למשל:

גיטרה, תופים, חצוצרה) ברצף, בלי שהשני יקטע אותו באמצע עם חפץ משלו.

למשל: אם חניך א’ אמר: “חלילית, תופים…”, ואז חניך ב’ נכנס באמצע דבריו עם: “מפוחית!” – חניך א’ צריך להתחיל מהתחלה, ולנקוב בשמות שלושה כלי נגינה אחרים, ברצף ובלי להיקטע בידי כלי נגינה שיאמר חניך ב’. לעומת זאת, לחניך ב’ בשלב זה נותר להגיד רק עוד שני כלים, כי כבר אמר “מפוחית!” כדי לקטוע את חניך א’.

ילד מביס את חברו אחרי שמצליח לומר שלושה חפצים ברצף, ואז עליו לצעוק מילה שעליה החליט המדריך מראש.

כאשר הילד מנצח הוא צועק: “אה”, ומצביע על ילד אחר בשבט. כעת הוא מנהל איתו את

הדו-קרב. וכן הלאה.

האחרון ששורד בכל הדו–קרב הוא המנצח.

כדי לתת לחניכים תחושה של דו-קרב של ממש, מומלץ בחום שההזמנה לדו-קרב,

וקריאות ההפסד או הניצחון, יהיו בקולות של סמוראי…

לאחר המשחק נאמר לחניכים שהאדם הגדול מנסה לשמור על רצף בדרכו הטובה, אך גם אם הוא לא מצליח ודרכו נקטעת – הוא עדיין ממשיך לשמור על קור רוח וריכוז, וממשיך בדרכו ולא מתייאש.

 

 

 

עכשיו. הגדולה שלו נמדדת בכוחות הנפש הגדולים שלו. בנוסף לכך, הוא גם כזה שחושב על עם-ישראל, על התורה ועל ארץ-ישראל, ולא מרוכז רק בעצמו – הוא כל הזמן מחפש וחושב איך להיטיב.