גדולים כל החיים (פעולה)

מתאים ל:  שבת, יום חול

הבנות יבינו שהמעשים הקטניים והיומיומים, הם אלו שהופכים אותנו לאנשים גדולים.
יש הקונה עולמו בשעה אחת ויש הקונה עולמו בשנים הרבה- במעשים ה”קטנים” שלנו אנחנו בעצם כל החיים מתכוננים לאותה- “שעה אחת”. האנשים הגדולים חיו חיים רגילים, אבל את כל המעשים הקטנים-הם עשו בגדלות. וזה מה שגרם להם- באותה “שעה אחת” להחליט החלטה גדולה שממנה אנחנו מכירים אותם.

עזרים

• סיפורים להצגות+ קטע על אישיותה של כל דמות (נספח 1)            
• הקטע-“יש מעשים ויש מעשים” (נספח 2)
  
  

שלב 1

נשחק חתול ועכבר, אך במקום שהבנות יעמדו במעגל הן עומדות בשורות ומחזיקות ידיים. החתול והעכבר רצים בין השורות, יש עוד בת שנקראת –”המחליטה” היא מסתכלת על המשחק מלמעלה, וכשהיא מחליטה היא אומרת “להחליף כיוון” וכל הבנות מחליפות את הכיוון של השורות.(אם הבנות עמדו עם פנים ל”מחליטה” אז כשהיא אומרת להחליף כיוון כל הבנות מסתובבות לצד ימין  כאשר כתף שמאל תהיה בצד של המחליטה, כך גם השורות שבהם החתול ועכבר יכולים לרוץ בהם משתנות.)
נסביר-בהתחלה, יכול להיות שהיה נראה לנו שהכי שווה להיות החתול. העכבר. המחליטה. אבל בעצם כדי שהחתול לא יתפוס את העכבר צריך ממש כל בת ובת. אם ילדה אחת לא נותנת ידיים, או לא מחליפה כיוון בזמן, החתול יכול להגיע לעכבר ביותר קלות.

נחלק את הבנות לקבוצות, וכל קבוצה תצטרך להציג מקרה של אדם שחי חיים רגילים (נספח), והגיע לרגע אחד גדול שממנו אנחנו מכירים אותו, נכתוב להם את הסיפור בלי לכתוב מיהו האדם שאנחנו מתכוונים אליו. ולאחר כל הצגה הבנות יצטרכו לחשוב איזה אדם הם שמעו עליו, שמזכיר להם את האדם מההצגה (שבטים קטנים מספרית /לא אוהבים להציג, אפשר להקריא את הקטע)

נשאל את החניכות- האם אותם הדמויות הם אנשים גדולים בעיניהם?
איך לדעתם הם הגיעו לרגע הגדול הזה בחיים? הם חיו חיים גדולים או שברגע אחד הם נהיו אנשים גדולים?
נקריא על כל אחת מהדמויות את הקטע המרחיב על אישיותה.
נסביר-כל האנשים שהצגנו אותם, חיו חיים רגילים כמונו, והגיעו לרגע אחד בחיים, שבו היו צריכים לקבל החלטה גורלית שבזכותה אנחנו מכירים אותם, והם אנשים גדולים בעיננו. כל החיים בעצם הם חיו חיים גדולים-במעשים הקטנים והגדולים שלהם. אדם שחי חיים של גדלות, כשתגיע ה”שעה אחת” שלו, הרגע בחיים שבו הוא יצטרך לקבל החלטה גדולה. אכן יקבל את אותה החלטה מתוך גדלות, ההחלטה הגדולה הזו- זה בעצם-ה “שעה אחת” שאנו מכוונים אליה כל החיים במעשים הקטנים שלנו.

נחלק לבנות את הקטע “יש מעשים ויש מעשים”(נספח)

“יש מעשים ויש מעשים
יש מעשים גדולים
ועושים אותם אנשים גדולים
בשעות גדולות
והכל יודעים עליהם.
ויש מעשים שנראים קטנים
ועושים אותם בשעות קטנות
של ימים פשוטים.
אבל, באמת הם המעשים הגדולים
והם המעידים מהו האדם לעולם הבא”.
מתוך הספר תיאום כוונות

הרב חיים סבתו

נסביר לחניכות שבעצם רוב המעשים שאנחנו עושים ביום יום, אם ניתן להם את החשיבות שלהם, נבין עד כמה הם גדולים ומשמעותיים, והם באמת מעשים גדולים (כמו בחתול ועכבר). ובעצם, אנו צריכים לחיות בתודעה של גדלות גם במעשים הקטנים שלנו, ולכוון את עצמנו בכל מעשה לגדלות.