הבדלים בין המינים
‘שלא עשני אשה’ – הנשמות בגורל חייהן, מחולקות הן לפועלות ולנפעלות,
לרושמות את החיים ואת הויתם בכל מכמניהם, ולנרשמות מהם.
וזהו ההבדל העצמי, שיש בין נפש האיש, הפועל החוקק, הכובש והמדביר ובין נפש האשה,
הנרשמת, הנפעלת הנחקקת והנכבשת והמתדברת, בהנהגתו של האיש.
וכמה מידות עליונות וטובות, וכמה אושר ומרחב יש בחלק הטוב הזה של היות הנשמה נשמת איש,
פועל יוצר ומחדש ומרחיב פעלים והגיונות ומעשים, על פי עצמיותו הפנימית במערכי קדושתו…
‘שעשני כרצונו’ – עם כל היתרון של האיש הפועל והרושם …
הנה יש לעומתו זה גם כן יתרון לאשה נפעלת שהיא עשויה בתכונה כזו של קבלת רשמים…
כשהיא ישרה היא עלולה להרשם ולהִפָּעל מתכונת השפע של המעשה אשר עשה האלוקים מהתכונה הישרה,
כאשר עשה את האדם ישר מכוון לרצונו העליון הפשוט והישר….
הרב קוק, “עולת ראיה”, עמ’ ע”א – ע”ב
