מטרות:
- החניכים ילמדו לעומק יותר על המגילה וממנה
- החניכים יתחברו לערך של אמירת הנני ותודעת שליחות
עזרים:
- דפי דמות
- השיר "אומרים שהיה פה שמח"
- צ'ופר: "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"
שלב 1
פתיחה – סבב משו טוב – משו טוב שעשיתי בשביל מישהו אחר השבוע
שלב 2
משחק – תופסת מיוחדת: יש תופס אחד או יותר, לפי כמות המשתתפים, ושאר המשתתפים מקבלים כל אחד מדבקה עם הדרך שלו לשחרר את מי שנתפס (כמו תופסת כיפים רק שלכל אחד יש צורה אחרת – כיף, להוציא לשון, לומר "משוחרר", לקפוץ על רגל אחת 3 פעמים, למחוא כף…)
שלב 3
ניקח 4 דמויות מתקופות שונות בהיסטוריה של עם ישראל (אני לקחתי מהשואה, הקמת המדינה, גירוש גוש קטיף וממש מהדור שלנו, אבל אפשר ללכת יותר רחוק לתנך, לגמרא, לשיבת ציון, לכל מי שאתם מתחברים לדמות שלו והחניכים יתחברו…) נכתוב בצד אחד של הדף את השם שלהם ובאיזה שנים פעלו (למקצוענים אפשר להוסיף תמונה), ובצד השני במה הם היו משמעותיים בפעילות שלהם.
הדמויות שאני נתתי:
אנה פרנק – נערה יהודיה צעירה שהסתתרה עם משפחתה ועם משפחה נוספת מאחורי ארון, במשך שנתיים באמסטרדם, תקופה שבה כתבה את יומנה האישי. ומנה הפך לאחד הספרים הנקראים והמתורגמים ביותר בעולם, והוא מהווה עד היום כלי חשוב בלימוד השואה.
ניסים גיני – ילד בן עשר שהתנדב לסייע בהגנה על הרובע היהודי בירושלים במהלך מלחמת העצמאות, כשהוא משמש כתצפיתן וכקשר בין העמדות. הוא נהרג מירי צלף בעת מילוי תפקידו, והוא מוכר כחלל הצעיר ביותר במערכות ישראל.
אביטל רייכנר – כיהנה כראש מטה הנוער במאבק גוש קטיף נגד ההתנתקות. רייכנר הובילה את פעילויות בני הנוער וחלק מההפגנות הגדולות בתקופה שקדמה לגירוש, ולאחר מכן תיעדה את המאבק ועוצמות הנוער בסרט.
שובאל גולדמן – מייסד "הנוער המתנדב", תנועת נוער הפועלת בהנהגת בני נוער בלבד. היא מחבר בין מאות מתנדבים לבין אוכלוסיות הזקוקות לסיוע, מהקמת התנועה בתשפ"א ועד היום התקיימו בנוער המתנדב מעל ל2000 פרויקטים של נתינה.
שאלה לדיון – מי מהדמויות האלו חי ופועל / פעל בצורה הכי משמעותית? באיזה דור הייתם בוחרים להיות חלק? איפה עשו הכי הרבה?
שלב 4
נחלק את השיר "אומרים שהיה פה שמח", נקרא / נשמיע אותו, ונפתח דיון – מסכימים עם המסר? לא מסכימים? יש דברים שמתוארים פה שקורים גם היום? (מלחמות, חלוציות…)
כשמסתכלים בצורה הזאת של משמעות ביחס לדור – מי עכשיו מהדמויות שדיברנו עליהן הכי משמעותי ביחס לדורו? (כנראה שברגע שתגידו "ביחס לדור" יגידו שכולם… וזה המקום להדגיש שלכל אחד יש את זירת השליחות שלו: שליחות של הישרדות וזיכרון, שליחות של הגנה על הבית, שליחות של מנהיגות ציבורית, שליחות של עשייה חברתית יומיומית…)
סיכום
בתחילת הפעולה, במשחק, ראינו שלכל אחד יש תפקיד שרק הוא יכול לעשות וצריך לעשות אותו במקום הנכון ובזמן הנכון, ולכל אחד יש את הדרך שלו להוסיף טוב. במגילה, מרדכי אומר לאסתר את המילים האלו: "אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ואת ובית אביך תאבדו" (אסתר, ד, יד.) כלומר – אם לא תפעלי עכשיו – למרות שזה מסכן אותך, למרות שזה מפחיד וקשה ולא נוח – לא יהיה סוף העולם, יסתדרו בלעדייך, ה' כן רוצה שהמציאות תהיה טובה. אבל את – מי שאת ומה שבאת להביא לעולם, ובית אביך – כל הערכים שגדלת עליהם, כל מה שאת מאמינה בו, כל מה שאת מייצגת – לא יהיה לזה קיום. המשמעות שלך והשליחות שלך לא יקרו ולא יבואו לידי ביטוי.
הפסוק מסתיים במילים "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות."
בעצם מכל המגילה אנחנו לומדים שכל מה שקורה במציאות, גם בימינו, הוא חלק מתכנית גדולה יותר ממה שאנחנו רואים בעין ומבינים במוח שלנו. אז במילים האלה מרדכי אומר לאסתר, ולנו, שגם כל מקום ותפקיד שאנחנו מגיעים אליו – הוא הזדמנות בשבילנו לקחת חלק בתכנית של הקב"ה…
בסופו של דבר השם לא נותן לנו ניסיון שאנחנו לא יכולים לעמוד בו, ולכן ב"ה אנחנו זוכים להיות חלק מדור של גאולה – כי כאן צריך אותנו. כאן העולם לא יכול בלעדינו – אף אחד לא מצפה ממנו להילחם בגיל עשר או לכתוב יומן שמלמד דורות קדימה על מציאות בלתי אפשרית, אבל מה שאנחנו כן יכולים לעשות אנחנו חייבים לעשות, וזה להיות אנשים טובים, לשים לב איפה צריך אותנו, לא להסס לשאוב עוד ערכים ולצעוק את מה שיש לנו להגיד לעולם בדרך הכי ברורה שיש, ליישב את הארץ, להתנדב, כל אחד ומה שהוא יכול לתת… פשוט לתת את ה100 אחוז שלנו בכל מקום ובכל דבר כדי להפוך את העולם לטוב יותר, כי מי יודע אם לעת כזאת הגענו למלכות… שנזכה!
(מומלץ לקבל כל אחד או בתור קבוצה החלטה על תחום או משהו ספציפי שנאמר עליו "הנני" בזמן הקרוב, כדי לא להשאיר את המסר באוויר אלא לקחת אותו ממש לחיים)
צ'ופר
"מי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" (אסתר, ד, יד.)
שנזכה תמיד להיות שליחים טובים של הקב"ה, בזמן הנכון ובמקום הנכון.
בציפיה לבניין אריאל!
