“למה אני?” – לקיחת אחריות אישית וכללית (פעולה)

מערך “זה בידיים שלנו“

הפעולה הקודמת– פרפר חי או פרפר מת?

הפעולה הבאה- חדר בריחה

 

 

מטרת הפעולה

החניך יבין כי במעשיו ובבחירתו הוא משפיע על השבט

 

שלב א’

משחקים: הכיסא הריק – כל חניך יושב על כיסא ברחבי הסניף ובוחרים חניך יעמוד והכיסא שלו יישאר ריק. החניכים צריכים כל הזמן לעבור בין הכיסאות במהירות כדי שהחניך לא יתיישב על כסא ריק

חיות נופלות– כל חניך מקבל שני פתקים קטנים עם שמות של חיות. אומרים להם לא לגלות איזה חיות קיבלו וכך הם לא יודעים שבעצם כולם קיבלו פתק אחד שכתוב עליו חיה שונה לכל אחת, אבל בפתק השני כתובה אותה חיה אצל כולם. (לדוג’: אריה) הם עומדים במעגל הדוק (מחוברים עם המרפקים) וכשאומרים שם של חיה הילד שקיבל את הפתק צריך “ליפול” (להרים את הרגליים מהרצפה) והחניכים שלידו במעגל צריכות להחזיק אותו. אומרים כמה חיות שיש רק לחניך אחד ואז אומרים ‘אריה!’ וכולם נופלים…

צבעים ומסטיקים – כל חניך מקבל שני פתקים בשני צבעים שונים: לדוג’ כחול ואדום. כללי המשחק: עושים שלוש ארבע ו… וכולן מרימים ביחד איזה פתק שהם רוצים כחול/אדום. אם כולם מרימים כחול – כולם מקבלים מסטיק. אם כולם מרימים כחול ורק שתיים/שלוש (תלוי בגודל השבט) מרימים אדום, אז רק מי שהרים אדום מקבל שלוש מסטיקים. אם יש יותר משתיים/שלוש חניכים שמרימים אדום אז אף אחת לא מקבל. עושים כמה סבבים… תלוי בסגנון השבט, אבל לרוב הם לא מצליחים…

 

שלב ב’

מקריאים משפטים ומניחים שני דפים על הרצפה – “אני אעשה עם זה משהו” ו”שמישהו אחר יעשה משהו עם זה”.

החניכים צריכים לעמוד לפי המשפט במה שנכון לדעתם.

המשפטים:

• אחותך הקטנה בוכה
• ילדה ברחוב בוכה
• הבית שלך מבולגן
• הסניף נשאר מלוכלך אחרי הפעולה
• עטיפה של חטיף זרוקה ברחוב
• המורה מבקש שמישהו יודיע לחבר חולה מה השיעורים
• המדריך מבקש לאסוף את הזבל שהשארנו
• אחד החניכים נשאר בצד ולא משתתף במשחק
• המדריך מבקש ממך להכין פעולה לשבת הבאה
• הקומונר מתחיל מפקד

 

שלב ג’

מקריאים סיפור: בריכת הקוקה קולה

במדינה אחת חי מלך, והמלך היה אהוב על כל נתיניו . יום אחד חלה המלך, ורופאיו לא הצליחו לרפאו,

כל הרופאים שהגיעו אליו כבר אמרו נואש. יום אחד הגיע רופא אחד, שאמר,

 שאם המלך ישחה כל יום 4 שעות בבריכה של קולה, הוא יתרפא.

חשבו יועצי המלך איך להשיג כ”כ הרבה קולה, והחליטו,

שכל נתין בממלכה ישפוך לתוך הבריכה שבנו לשם כך שתי כוסות קולה, ואז תהיה למלך בריכת קולה והוא יתרפא.

עוד באותו היום הכריזו בכל רחבי הממלכה על ההחלטה, ועל כך שעוד באותו הלילה חייב כל אדם למלא את חלקו.

אדם אחד, שיותר משאהב את מלכו חס על כספו, חשב לעצמו:

‘אם כולם יביאו קולה, ורק אני אביא מים, אף אחד לא ישים לב’.

למחרת בבוקר קמו כל אנשי הממלכה והארמון וגילו להפתעתם הרבה כי כל הבריכה מלאה מים.

הסתכלו האנשים זה על זה והבינו כי כולם חשבו ועשו אותו הדבר.

 

סיכום

מה עשו האנשים? הסירו אחריות. הם חשבו שמישהו אחר יעשה… למה דווקא הם?

ככה לפעמים גם קורה בשבט, או בכל מקום אחר.

אני חושב לעצמי, למה דווקא אני צריך לעשות? שמישהו אחר יעשה!

ואז הסניף נשאר אחרי הפעולה מבולגן, והכלים נשארים בכיור, הרחוב ישאר מלוכלך לאנשים אחרינו, וכל זה למה? כי כל אחת חושבת שהאחרת צריכה לעשות ולא היא.

“למה אני?” זה שאלה שאנחנו שואלים את עצמנו כל הזמן. למה שאני אנקה? יש עוד 30 חניכים בשבט, שהם ינקו. למה שאני אקום לזקנה באוטובוס? הרי יש עוד מלא צעירים כמוני שיושבים ויכולים לפנות לה מקום. וכן הלאה. אבל האמת שה”למה אני” הזה, הוא השאלה ששואל את עצמו כל אחד, וככה יוצא שבריכת הקוקה קולה נהפכת לבריכת מים… כדי להיות אנשים שלוקחים את המציאות בידיים שלהם, אנשים שמתקנים את העולם, שמקדמים את בניין אריאל, צריך להפוך את השאלה: בכל סיטואציה שנתקלים בה לשאול “למה לא אני?” זה יהפוך לנו לגמרי את צורת המחשבה, את דרך החיים. זה יהפוך אותנו לאנשים טובים יותר.

מה אנחנו צריכות ללמוד מזה? לקחת אחריות. אף אחד לא יעשה אם אתה לא תעשה! זה בידיים שלך, ושלך בלבד.

 

צ’ופר

מקריאים:

זהו סיפור על ארבעה אנשים

“כולם” “אף אחד” “כל אחד” ו”מישהו”.

היתה עבודה חשובה שצריכה היתה להעשות

אבל “אף אחד” לא עשה אותה.

“מישהו” כעס על כך, מפני ש”כל אחד” יכול היה לעשות את זה,

אבל “אף אחד” לא עשה אותה.

 

אז …

“כולם” האשים את “מישהו”

בגלל ש”אף אחד” לא עשה

את מה ש”כל אחד” יכול לעשות…