מחלקת הדרכה

נושא: אחדות וערבות
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה)
רמת פעילות: קלילה

דיבור נעים- ערכים וכלים (פעולה)

מתאים ל:  שבת


  


עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


דיבור נעים- דפוסי דיבור (פעולה)


דיבור נעים- טון דיבור (פעולה)


דיבור נעים יוצר אווירה טובה (פעולה)


דיבור נעים- כיבוד הזולת (פעולה)


 


 


 


 


 


החניכים יפנימו את הערכים והכלים הדרושים על מנת לדבר דיבור נעים.


 


 


 

המדריך יספר לחניכים סיפור מקרה. (נספח)


לאחר כל סיפור יבחר המדריך שני חניכים שיציגו שתי אפשרויות תגובה שונות למצב שתואר,


בהתאם לתפקיד שיינתן להם, רשום על גבי כרטיס.


לאחר כל הצגה יערוך המדריך דיון קצר, כפי שמוצע בסוף כל מקרה.


 


 


סיפור מקרה 1:


 


שאלות לדיון:




  • מה ההבדל בין סגנון דיבורו של אלי 1 לזה של אלי 2?


  • מי משניהם מכבד את המורה יותר?


  • למי משני ה"אליים" ישמח המורה לעזור יותר?


נסכם:  


אלי 1 דיבור אל המורה בזלזול ובהתנשאות.


לעומתו, אלי 2 דיבר אל המורה בנועם ובכבוד


(ועל-כן יש סיכוי טוב יותר שהמורה ירצה לעזור לו ולפתור לו את הבעיה).


כשאדם פונה לזולת בנועם, הוא משדר לו מסר של כבוד.


 


סיפור מקרה 2


 


שאלות לדיון:




  • דיבורו של מי נעים יותר, של איציק 1 או של איציק 2?


  • כיצד דיבורו של כל אחד מהם עשוי להשפיע על האווירה בבית?

נסכם:  


בדיבורו של איציק 1 נשמעת חוצפה וכפיות טובה כלפי אמו,


ולעומת זאת, בדיבורו של איציק 2 יש כבוד והכרת הטוב, והוא נעים הרבה יותר מדיבורו של איציק 1.


סגנון דיבור זה משפיע לטובה על האווירה בבית.


דבריו של איציק 1 רק יכעיסו את אמו, ובכלל לא יעשו לה חשק להשתדל יותר בפעם הבאה.


לעומת זאת, דבריו של איציק 2 יתקבלו אצל אמו בשמחה, והיא תתייחס ברצינות להארתו,


כיוון שדיבור נעים יוצר אווירה טובה בתוכי ובסביבתי.


 


סיפור מקרה 3


 


שאלות לדיון:




  • דיבורו של מי נעים יותר? של אסף 1 או של אסף 2?


  • אילו ביטויים בדיבורו של אסף 1 היו לא נעימים?


  • לבד מהמילים, מה עוד היה לא נעים בדיבורו של אסף 1?


  • מה, אם כן, גורם לדיבורנו להיות נעים או לא נעים?

נסכם:  


דיבורו של אסף 2 נעים יותר מדיבור של אסף 1.


אסף 1, לא רק שהשתמש בביטויים בוטים ומזלזלים כמו "מעצבנים" ו"מטופש", הוא גם השתמש בטון צעקני, שאינו נעים.


נזכור, שדיבור נעים תלוי גם בביטויים הנלווים וגם בטון הדיבור.


 


סיפור מקרה 4


 


שאלות לדיון:




  • מה בדברים שכתב מוטי היה לא נעים?


  • איזו התנסחות תהיה נעימה יותר?

נסכם:  


הדברים שכתב מוטי היה בוטים ולא נעימים, במיוחד השימוש במילים: "חצוף", "שמן", "אראה לו מה-זה".


במקום זאת אפשר היה להתנסח בצורה נעימה ומכבדת,


ולכתוב למשל: "אם מישהו לקח בטעות את החטיף שלי, אשמח שיחזיר לי אותו בבקשה".


עלינו לשים לב לדפוס הדיבור שלנו, ולהקפיד שלשוננו תהיה נעימה ומכבדת.


 


 


 

בסוף כל סיפור יש סיכום.

 

 


משימת אימון


החניכים יבחנו האם הם מצליחים להמיר ביטויים לא נעימים בביטויים אחרים, נעימים יותר.


אפשר להיעזר בחברים או במדריך שאולי שמו לב לכך יותר.


חניכים שירצו, ישתפו את הקבוצה בהצלחתם.


 


 


 


 



 


 


 


תיוג: דיבור, חיים ומוות ביד הלשון, מילה, מילים, לשון, הדיבור, כוח הדיבור, הכוח של הדיבור, כוחו של הדיבור, לדיבור יש כוח, כיבוד הזולת, כבוד, כבוד הזולת, לכבד את הזולת, לכבד את האחר, לכבד את החבר, דיבור מכבד בשבט, דיבור נעים, אווירה טובה, אוירה טובה, טון דיבור, כלים, איך לדבר בצורה נעימה, לשים לב לדיבור שלנו, איך אנחנו מדברים, מדברים יפה.


 


 


 


נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

פוסטים נוספים

חומר ורוח

מקור העוסק בירושות שהנחיל יצחק לשני בניו, ומה יקרה לעתיד לבוא.

ספירת יהלומים

"אינך מתעייף או נחלש כשאתה סופר משהו שהוא יפה כיהלום".
קטע מרגש על יופיו של כל יהודי.