מטרות
-
החניך יבין כי ארץ ישראל שייכת לעם ישראל כיוון שניתנה לו על-ידי הקב”ה שכל הארץ שלו.
-
מתוך כך יכיר החניך כי זכותנו על הארץ, בהיותה מתנת ה’ לנו, מקפלת בתוכה גם את החובה לירושתה, ליישובה ולשמירתה.
.png?w=800&ssl=1)
עזרים:
-
כרטיסי פסוק
שלב א’:.png?w=800&ssl=1)
נספר לחניכים כי סניף “מבואות פולג” פועל מזה שנים אחדות בגן המשחקים הציבורי.
באחד הימים הגיע אחד החניכים, וסיפר שגילה שברחוב הצדדי הסמוך לסניף קיים בניין הנראה ריק ללא שימוש.
הוא הציע שהסניף יהפוך אותו למבנה הסניף. וכך היה – עוד באותו היום הגיעו החניכים אל המבנה,
גילו כי הוא אכן עומד שמם והפכו אותו לסניפם. בבניין היו שבעה חדרים והם הקצו חדר לכל שבט וחדר נוסף לצוות ההדרכה.
כולם היו מרוצים שסוף סוף נפתרה בעיית מבנה הסניף!
לאחר כמה חודשים הגיע אל הבניין אדם גבה קומה, לבוש חליפה וענוב עניבה.
הוא שאל מי אחראי על הפעילות, וכשהפנו אותו אל הקומונר, הסביר לו כי הבניין הזה שייך לו,
והשבוע צריכה להגיע בתו שנישאה לגור בבניין. לפיכך, טען האיש, עליהם לפנות את הבניין.
הקומונר טען כי הבניין הזה כבר שלהם!
נשאל את החניכים לדעתם בעניין.
לאחר שמיעת הדעות הראשוניות, נערוך עם החניכים משפט מבוים: שלושה חניכים יהיו שופטים,
יתר החניכים יתחלקו לשתי קבוצות –
הקבוצה האחת תייצג את משפחת בעל הבניין והקבוצה האחרת תייצג את חברי הסניף.
ניתן לחניכים זמן להכין את טענותיהם.
המדריך יעבור בין החניכים ויעזור להם לגבש את הטיעונים.
טיעונים לדוגמה:
משפחת בעל הבניין:
– אבינו הוא בעל הבניין והוא יקבע מי יגור בו!
– החניכים פרצו לבניין ללא אישור
– בניין שננטש אינו הפקר! הוא עדיין שייך למישהו!
– פעילות החניכים תגרום לחבלה ולהרס לבניין!
– על חניכי הסניף להודות לנו שלא סילקנו אותם עד עכשיו…
חניכי הסניף:
– כבר התרגלנו!
– למה רק עכשיו באו לומר לנו זאת?
– אין לנו מקום אחר לפעול בו
– אנו רבים יותר ממשפחת בעל הבניין
– הבניין מתאים לנו בדיוק: יש לנו 6 שבטים וצוות הדרכה כמס’ חדרי הבניין!
– זו בעיה שלהם שנטשו את הבניין!
לאחר ההכנות נערוך את המשפט. נמנה את אחד החניכים לסדרן.
השופטים יאפשרו לכל קבוצה להציג את טיעוניה.
בתום הדיון יהיה על השופטים להגיע להכרעה ולפסק דין. נדגיש כי על השופטים לנמק את החלטתם.
למדריך! כדי להוסיף ‘צבע’ ועניין לפעולה, כדאי לביים משפט ממש: לסדר את החדר בהתאם,
להכין ציוד מתאים – כובעי שופטים, פטיש, כרטיסי תפקידים, סרט לשרוול לסדרן וכו’ וכו’. בכלל,
בכל פעולה – ככל שנבנה תפאורה רצינית יותר, יש לצפות למעורבות ולשיתוף פעולה רבים יותר בקרב החניכים!
סביר להניח כי השופטים יפסקו לטובת משפחת בעל הבניין.
נברר עם החניכים:
– מדוע לא התקבלו טענות חברי הסניף, הרי היו אלו טענות הגיוניות וחשובות?!
– איזו מהטענות שהעלו משפחת בעל הבניין הייתה המהותית ביותר?
נגיע עם החניכים להבנה כי לא משנה עד כמה צודקות ומשכנעות טענות החניכים –
השאלה המהותית היא למי שייך הבניין! רק בעל הבניין יכול להחליט מי יגור בו!!!
נסביר לחניכים כי ‘דיון משפטי’ זה הוא בעצם מעין משל על העולם ועל ארץ ישראל –
כשם שרק מי שהיה בעל הבניין יכול היה להחליט מי יגור בו, כך גם בארץ ישראל – רק הקב”ה,
שהוא בעל העולם יכול להחליט למי תהיה שייכת הארץ! הקב”ה החליט שארץ ישראל תהיה שייכת לעם ישראל,
זוהי בעצם מתנה שהוא נתן לנו – הוא הבטיח זאת לאברהם, ליצחק וליעקב.
הוא ציווה על משה רבנו להוציאנו ממצרים אל ארץ ישראל וציווה על יהושע לרשת אותה על-ידי כיבוש והנחלה.
שלב ב’:
נערוך סבב בין החניכים,
כאשר כל חניך יספר על מתנה אחת שקיבל ליום הולדתו האחרון ומה קרה לה מאז.
נשאל את החניכים – כיצד עלינו לנהוג במתנות שאנו מקבלים?
האם אנו חייבים לשמור עליהן או שמא מהרגע שהמתנות ניתנו לנו הן שלנו וזכותנו לעשות בהם כרצוננו?
נסביר לחניכים כי אמנם במתנות בשר-ודם ראוי שלא נשחית ונשמור עליהן, אך כאשר מדובר במתנה מה’,
זוהי אינה מידה יפה אלא חובה!
למשל, לכל אחד מאתנו יש חובה לשמור על גופו ונפשו שקיבל מתנה מה’ ולטפחם.
וכך גם על עם ישראל מוטלת חובה לשמור ולטפח את ארץ ישראל שניתנה לנו כעם.
נחלק לחניכים כרטיסים שעליהם כתובות מילות הפסוק בבמדבר ל”ג:
“והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה”
כשכל מילה נכתוב על גבי כרטיס נפרד.
מאחורי כל מילה נצייר (הכישרוניים שבינינו…) או נדביק תמונות של חיילים, ערים, יישובים, שטחי חקלאות, אזורי תעשייה.
מדריך שים לב! את התמונות ניתן לגזור מעיתונים, מפרוספקטים ומפליירים.
למשל תמונות של חיילים אפשר למצוא בפרוספקטים של מכינות קדם צבאיות,
תמונות שטחי חקלאות אפשר למצוא בפרוספקטים העוסקים בגוש קטיף וכן הלאה.
נבקש מהחניכים להרכיב את הפסוק על-ידי סידור המילים ברצף הנכון.
לאחר שיצליחו, נקרא עם החניכים את הפסוק,
נבין עמם את משמעותו ונשאל כיצד לדעתם אנו יכולים להוריש את הארץ ולשבת בה?
– על-ידי הקמת ערים ויישובים, הפרחת השממה בשטחי חקלאות וכמובן גם על-ידי כיבוש ממש.
בכל פעם כאשר שחניך יציין את אחת הפעולות המופיעות בתמונות,
נבקש ממנו להפוך את מילות הפסוק לתמונה המתאימה.
.png?w=800&ssl=1)
לסיכום:
נסכם כי את ארץ ישראל קיבלנו מתנה מה’ – שהוא אדון כל הארץ – לא מהאו”ם,
מבריטניה או מהערבים. ארץ ישראל הובטחה לנו על-ידי ה’ ולכן אנו בטוחים כי היא שלנו!
אולם ראינו גם שה’ לא נתן לנו מתנה “קלה”- המתנה הזו טומנת בחובה את החובה להוריש אותה ולשבת בה.
זה דורש מאתנו להילחם, להקים ערים ויישובים גם במקומות קשים ליישוב ועוד ועוד.
צ’ופר
רצוי לחלק כצ’ופר את הרש”י הראשון בתורה, שהוא בסיס וראש לאמונתנו בכוח זכותנו על הארץ,
ללמוד אותו, ולסיום לשנן אותו עם החניכים:
“אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ”החודש הזה לכם”,
שהיא מצווה ראשונה שנצטוו ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום
“כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים”, שאם יאמרו אומות העולם ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גויים,
הם אומרים להם: כל הארץ של הקב”ה היא. הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו”.
