ערב עדות

לפני הפעולה: 

כמה ימים לפני הפעולה אתם מבקשים מההורים להביא לפעולה אוכל עדתי (שימו לב לבקש בכמות הנכונה, וגם להגדיר אם זה חלבי פרווה או בשרי פרווה). אם יש יותר מדי חניכים מאותה עדה, בקשו מהם להביא מאכלים שונים

מהלך הפעולה:

כשהחניכים באים עם האוכל אתם דבר ראשון אוכלים. (שימו לב לבקש מהחניכים לאכול ולטעום מכמה שיותר סוגי מאכלים מעדות שונות, ולתת דוגמא אישית:) לאחר מכן מתיישבים (או שהחניכים אוכלים בישיבה ומקשיבים) ומתחילים.

מונים את כל סוגי העדות, וסופרים אותם מול החניכים, ואז מתחילים לספר:
לפני 60, 70 שנה במדינת ישראל היו הרבה עולים, מהמון ארצות שונות. היו כל כך הרבה עולים בגלל שאלה היו השנים הראשונות אחרי קום המדינה והרבה יהודים ראו שזה הזמן לעלות ארצה. כדי להתגבר על ההסתגלות לארץ, העולים באו בקבוצות גדולות, בנו שכונות משלהם וגרו ביחד עם העולים מאותה המדינה. העולים נחלקו אז ל2 קבוצות עיקריות, העולים מארצות אשכנז, והעולים מארצות ספרד ומהמזרח. הגזענות הייתה אז בשיאה, האשכנזים זלזלו בספרדים והספרדים לא כל כך אהבו את האשכנזים גם הם. התחושה הייתה אז שלא צריך שום קשר בין האשכנזים לספרדים.
(עוצרים רגע את הסיפור ושואלים את החניכים שאלה)
בימינו זה כבר לא ככה, יש לכם רעיון למה?
(לחניכים יש הרבה תשובות, וכולם כנראה נכונות, ואז מתחילים סיפור באותה תקופה)
באותו זמן, במרוקו, נפטר באותה תקופה יהודי עשיר ביותר, לא היו לו יורשים והוא הוריש את כל כספו לדבר אחד, הוא כתב בצוואתו שכל כספו הרב, ייתרם ל”עם היהודי היושב בציון”, הקהילה המרוקאית בארץ ישראל רצתה לקחת את הכסף, אבל אז פנו אליהם כל שאר הקהילות, ואמרו להם שזה לא הגיוני, העשיר תרם את הכסף לעם היהודי היושב בציון, לא לקהילה המרוקאית. הוויכוח גאה וגאה עד שהרב הראשי לישראל באותה תקופה, הרב בן ציון חי עוזיאל, פסק שמאחר ועלינו לארץ ישראל, אין גולה ואין כל הבדל בין העולים. והכסף הועבר לכל העם היהודי בארץ ישראל. אבל זה לא נגמר פה, הפסיקה של הרב עוזיאל הביאה את כל העולים להתחיל חשיבה שכולנו עם אחד, ואין שום סיבה להבדל בין סוגי העולים, וזה אחת הסיבות שהיום עם ישראל מאוחד יחסית לעבר.