כשחיים חיים מלאי משמעות, כשלחיים יש קדושה מצד עצמם, זוכרים שלזמן יש ערך וייעוד. כשלחיים יש תכלית, המעשים שלנו ופעולות היום יום אמורות להביא להגשמתה.
למרות שיש לנו נשמה אלוקית שמכוונת אותו אל הטוב הגמור ואל השלמת ייעודנו, קל מאוד לשכוח למה אנחנו בעולם, לאן אנחנו מכוונים ומהן המטרות והשאיפות שלנו. הרבה פעמים אנחנו חיים את שיגרת החיים ושוכחים.
בספירת העומר, שבעה שבועות אותם סופרים לקראת חג השבועות חג מתן תורה, זמן בו כל יום נספר בפינו ואנחנו סופרים כמה דרך עברנו, בשאיפה שהזמן שעובר יתמלא בתוכן ויסמל התקדמות כך שנגיע לקבלת התורה אנשים גדולים יותר. לכל יום ישנן ספירות קבליות שונות, וגם בלי להבין בספירות אפשר להבין שכל יום מיוחד בפני עצמו.
אחד החגים ורגעי השיא בספירות העומר קורה בי”ח באייר שהוא ל”ג בעומר. בזמן זה קרו מספר דברים – פסקה המגפה שבה נהרגו 24,000 תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה. זה יום שמחת רשב”י וגילוי סתרי התורה. באותו יום התחיל מרד בר כוכבא בו היהודים התקוממו כנגד השלטון הרומי.
בעקבות אותם אירועים יש מספר מנהגים, אחד מהם הוא להדליק מדורה בליל ל”ג בעומר. כבר מיד אחרי פסח החניכים והמדריכים בתנועות הנוער מתארגנים למדורה. הם אוספים קרשים, מתאמצים ומזיעים, מארגנים על האש, מכינים שירונים וצ’ופרים ופעילות קצרה עם תוכן.
מה שקורה בהרבה סניפים זה שההקמה וההדלקה של המדורה והארגון של האוכל לוקחים זמן רב, יש קצת זמן לפעילות ומיד החניכים הקטנים הולכים לבית. השבטים הבוגרים יותר נשארים במדורה כשמטרתם להישאר ערים עד הבוקר. יש פעילות שהמדריכים או כמה חברה מארגנים, אבל יש גם הרבה זמן שסתם נשרף מול האש.
כדי שהמצב הזה לא יקרה, תנועת אריאל הוציאה חוברת עם מגוון הפעלות חינוכיות בזמן המדורה, הדורשים מהמדריכים הכנה מוקדמת אבל התוצאה משתלמת. לא בדקתי מהם אחוזי השימוש שלהם בשטח בשבטים עצמם. כשנפגשתי לאחרונה עם מספר רכזות חב”ב והעליתי בפניהן את העניין של הכנסת תוכן וערך למדורה.
חלקן התנגדו ואמרו שזה זמן כיף ולא צריך תמיד להכניס עומק ומסרים. חלק אמרו שאי אפשר לעשות לימוד כי מבחינה פרקטית אי אפשר לראות דפי מקורות ליד המדורה. הזכרתי להן שמסרים ותוכן לא מועברים רק על ידי לימוד פרונטלי, דרכי העברה שלנו מגוונות וזה מה שאנחנו עושים בפעולות.
תוכן לא סותר כיף. זמן חוויתי ועשיר מספק הרבה יותר. ההיפך – בטלה ושעמום יכולים להביא למצבים של אי שמירה על הבטיחות, ולהתעסק עם התוצאות של זה – זה ממש לא כיף.
אפשר ליצור פעולות חווייתיות עם תוכן שמותאמות לזמן המדורה. רכזות שהיו בעד להוסיף תוכן סיפרו שהן עשו פעילות על אהבת חינם וכל אחת כתבה לאחרות דברים טובים שיש בהן. בפעילות אחרת על הכרת הכוחות שבכל אחת, הן כתבו בפתק “אני לא יכולה” והמשיכו בעצמן, את הפתק הן שרפו באש.
יש סניפים שבהם עשו סבב של סיפורי ניסים. הרבה סניפים אצלנו משתתפים בפרויקט מסביב למדורה בו מזמינים אזרח ותיק שהיה ממקימי המדינה והוא מספר על חוויותיו, זה מחבר אותנו לדור הקודם ומראה שיש לנו עוד מה ללמוד ולקבל מהם. אפשר ללמוד על אחד ממהויות היום ואת זה להעביר.
השנה בעקבות מזג האוויר סניפים רבים לא ידליקות מדורות. עכשיו רואים בבירור כמה תוכן תוכנן לצקת בערב הזה. אני גאה בסניפים שחשבו והכינו פעילות מושקעת מראש. יש לנו משמעות לזמן של המדורה ואנחנו רוצים שהוא יקדם אותנו לתכלית שלנו כיחידים, חב”ב ותנועה.
פורסם בערוץ 7
