קשה לקלוט (פעולה)

• החניכים יכירו בשינוי מציאות החיים של המגורשים בעקבות הגירוש בכל ההיבטים – הטכניים והנפשיים כאחד.
• החניכים יכירו בקשיי השיקום שעדיין קיימים מול מערכות המדינה, ויבינו את השלכתם של קשיים אלו על קשיי השיקום.

• כרטיסי זיהוי משפחות
• כרטיסי פריטים למכירה
• טבלת תנאים
• לוח מסלול וכרטיסי מסלול
• סיפור

 

 

 

שלב א’- היום שאחרי – קשיי מציאות החיים שהשתנו

בשלב זה ננסה להכיר לחניכים את השינוי העצום בחיי המגורשים

ואת מגוון הקשיים שנולדו מכך בתחומי חיים שונים.

 

נחלק את החניכים לארבע קבוצות.

כל קבוצה תקבל כרטיס זיהוי, שיופיע עליו שם המשפחה שלהם ותיאור כללי של משפחתם.

 

כרטיסי זיהוי:

1. שם משפחה: כהן
   מספר ילדים: 4
   מקצוע הורים: אבא מנגן בתזמורת, ואמא מורה.
   מבנה מגורים: בית קבע עם ארבעה חדרי שינה וסלון
   מאפיינים: משפחה מאד מוסיקלית ואוהבי טבע.
   
2. שם משפחה: לוי
   מספר ילדים: 2 קטנים מקצוע
   הורים: אבא מנהל בי”ס, ואמא מורה.
   מבנה מגורים: קראוון
   מאפיינים: חובבי יצירות ואוהבים לשבת לנוח בגינה כשאפשר.
   
3. שם משפחה: ישראלי
   מספר ילדים: 7, כן ירבו.
   מקצוע הורים: אבא נגר ואמא מורה למלאכה.
   מבנה מגורים: וילה מושקעת עם חמישה חדרי שינה.
   מאפיינים: להזמין אורחים – וכמה שיותר, בד”כ הבית מלא ריחות של בישול ואפייה.
   
4. שם משפחה: בן – יעקב
   מספר ילדים: זוג צעיר, עדיין אין ילדים.
   מקצוע הורים: חקלאי ומורה למחול
   מבנה מגורים: אשקובית עם שלושה חדרי שינה.
   מאפיינים: אוהבי טבע וקריאת ספרים.
   

המדריך יפזר על הרצפה את הכרטיסים הבאים- ארבעה עותקים מכל כרטיס.

חברי כל משפחה יבחרו את הכרטיסים שהיו רוצים לעצמם לפי תיאור משפחתם.

 

רשימת הכרטיסים:

• אביזרים לטיול: אוהל, חבלי סנפלינג ושקי שינה
• פסנתר
• זיכוי לרכישת חמישה ספרי קריאה
• אופני הרים
• חומרי יצירה
• מארז דיסקים של שירי ארץ ישראל
• קורס ביצירת פסיפס
• ספרי הכנה לבגרות
• סט ריהוט גינה
• תנור אפייה משוכלל
• 4 מיטות מתקפלות
• מערכת סטריאו משוכללת גור
• חתולים סיאמי
• סט כלי הגשה מפורצלן
• מצלמה דיגיטלית מקצועית

 

לאחר החלוקה יאסוף המדריך את הכרטיסים.

הוא יספר לחניכים כי ארבע המשפחות המדוברות היו תושבי גוש קטיף.

היום מציאות חייהן שונה לחלוטין.

 

 

המדריך יחלק לכל קבוצה כרטיס זיהוי מעודכן. כרטיסי זיהוי מעודכנים:

1. שם משפחה: כהן
   מספר ילדים: 4
   עיסוק ההורים: אבא מובטל ואמא מטפלת בתינוקות בבית.
   מבנה מגורים: קראוון עם 2 חדרי שינה.
   מצב: אבא לא מצא עבודה. אמא מצאה עבודה זמנית. בבית צפוף מאד, בעיקר בשעות היום.
   הילדים סובלים מנדודי שינה. המצב הכלכלי מאפשר רכישת מוצרי בסיס בלבד –
   מזון, נסיעות הכרחיות והוצאות לימודים.
   
2. שם משפחה: לוי
   מספר ילדים: 2 קטנים
   עיסוק הורים: אבא מלמד אחרי הצהריים ואמא מבשלת במעון.
   מבנה מגורים: קראוון.
   מצב: אבא ואמא מצאו עבודה חלופית אך מאתגרת הרבה פחות, והשכר נמוך יותר.
   המצב הכלכלי מאפשר רכישת מוצרי בסיס בלבד – מזון ונסיעות הכרחיות.
   האמא החלה לסבול ממיגרנות (כאבי ראש קשים), וקשה לה להיות בחוץ.
   
3. שם משפחה: ישראלי
   מספר ילדים: 7, כן ירבו.
   מקצוע הורים: אבא נגר ואמא מלמדת במקום מרוחק.
   מבנה מגורים: קרווילה (דולפת מים בחורף).
   מצב: אבא ואמא מצאו עבודה במקצועם. הריהוט הקודם גדול מדי לקרווילה.
   שני הילדים הגדולים עזבו את הלימודים.
   
4. שם משפחה: בן – יעקב
   מספר ילדים: זוג צעיר, עדיין אין ילדים.
   מקצוע הורים: חקלאי עצמאי וגננת.
   מבנה מגורים: קראוון.
   מצב: הבעל מצא עבודה כשכיר בחקלאות, והאישה עשתה הסבה למקצוע אחר.
   לשניהם קשה בעבודה החדשה. בניגוד לעבודה בגוש, עכשיו הם עובדים שישה ימים בשבוע.
   הבעל החל לסבול מדלקת פרקים.
   

 

לאחר שהחניכים יתוודעו למצבם החדש נערוך מכירה פומבית של כל אותם פריטים שהוצגו בפתיחת הפעולה.

למכירה זו נלווית טבלת תנאים: כדי לרכוש פריט מסוים יש לעמוד בתנאי הרכישה.

כל קבוצה תקבל עותק מטבלת התנאים, ותשנן אותה במשך כ 3-4 דקות שיוקצו לשם כך.

לאחר מכן, ייקח המדריך את הטבלאות מידי הקבוצות.

 

כדי להימנע משימוש במשחקי כסף בשבת, המכירה תתבצע בדרך שונה מהמקובל:

המדריך יציע כל פריט למכירה –

הקבוצה הראשונה שמכריזה: “קונה”, זכתה בפריט, ובתנאי שהיא עומדת ב’תנאי הרכישה’.

 קבוצה שטעתה ובקשה לרכוש פריט שאינו מתאים לה, לא תוכל להשתתף ברכישת הפריט הבא.

הקבוצה המנצחת היא זו שתשיג כמות פריטים גדולה ביותר.

 

תנאי הרכישה:

אביזרי טיול: אוהל, חבלי סנפלינג ושקי שינה – זמן פנוי, מצב בריאותי תקין

פסנתר– סלון גדול

זיכוי לרכישת חמישה ספרי קריאה– זמן פנוי

אופני הרים– מצב כלכלי יציב

חומרי יצירה– חדר עבודה

מארז דיסקים של שירי ארץ ישראל– מצב כלכלי יציב

קורס ביצירת פסיפס– מצב כלכלי יציב.

ספרי הכנה לבגרות– תלמידי תיכון המתגוררים בבית

סט ריהוט גינה– מצב בריאותי תקין.

תנור אפייה משוכלל– מטבח מרווח

4 מיטות מתקפלות– חדר אורחים

מערכת סטריאו משוכללת– מצב כלכלי יציב.

גור חתולים סיאמי– גינה

סט כלי הגשה מפורצלן– מטבח מרווח

מצלמה דיגיטלית מקצועית– מצב כלכלי יציב.

 

 עם סיום המכירה, נשאל את החניכים: –

מה היה ההבדל בין בחירת הפריטים הראשונה לבין בחירת הפריטים במכירה הפומבית?

– איזו הרגשה נלוותה לבחירת הפריטים במכירה הפומבית?

בשלב הראשון בחירת הפריטים נעשתה לפי התאמה למאפייני המשפחה.

 ואילו בחירת הפריטים במכירה הפומבית הייתה כפופה למציאות החדשה שנוצרה עבור המשפחות –

מציאות שאותה הם לא בחרו לעצמם, ופעמים רבות היא כלל אינה מתאימה להם.

הם חשים מוגבלים, מתוסכלים, חסרי אונים. זאת בנוסף לקשיים שעצם הגירוש גרר אחריו –

תופעות נלוות שאינן קשורות לתנאים הפיזיים החדשים, כגון מצב בריאותי או פיזי שונה.

 

שלב ב’- מנסים לבנות יישוב קבע –

קשיי ההשתקמות נשחק עם החניכים משחק מסלול שנדמה בו את ניסיונן של המשפחות להחזיר לעצמן את מסגרות החיים

שמתאימות להם בבניית יישובי הקבע החדשים. כללי המשחק: נחלק את החניכים לקבוצות,

 ונניח לפניהם לוח משחק מעגלי.

במרכזו יהיו שני סוגי כרטיסים: כרטיסי דרך וכרטיסי “שוב יישוב”.

 על פני הלוח מופיעים סימני חץ (כרטיסי דרך) וסימני בית (כרטיסי “שוב יישוב”).

נסביר לחניכים שהם נמצאים בתהליך בניית יישוב הקבע שלהם,

ושעליהם להשיג כמה שיותר דברים הנצרכים לצורך הקמת יישוב – כרטיסי “שוב יישוב”.

סיום המשחק – כאשר נגמרים כל כרטיסי “שוב יישוב”.

הקבוצה המנצחת היא זו שהצליחה לצבור כמה שיותר כרטיסי “שוב יישוב”.

(נסביר לחניכים כי מנהלת סל”ע היא גוף ממשלתי שתפקידו לסייע למפונים בקשייהם האישיים והחברתיים,

 ולדאוג להם לפיצויים הולמים ולביסוס יישובי הקבע.)

כרטיסי דרך:

• מנהלת סל”ע הודיעה כי האישור לתשתיות היישוב יתאחר בשלושה ימים. לך לאחור שלושה צעדים.
• לא הושג עדיין מבנה לבית הספר. צעדו צעד אחד לאחור. תשתיות הביוב והחשמל לא תקינות.
• המתינו תור עד שיתוקנו. מנהלת סל”ע מעקבת את סיום השיפוצים במבנה בית הכנסת. צעדו שני צעדים לאחור.
• הממשלה מעקבת את הבאתם של עוד שני מבנים לגנים. התקדמו שלושה צעדים בניסיון להשיג מבנה.
• יש מעט מאוד תחבורה ציבורית ליישוב. התקדמו שני צעדים כדי לשפר את העניין.
• מנהלת סל”ע לא אישרה מבנה קבע לבית הספר. זכיתם בתור נוסף בניסיון להשיג אישור למבנה קבע.
• התקדמו שישה צעדים לפנים, בניסיון לקדם את האישורים לתשתיות יישוב הקבע.
• מנהלת סל”ע הודיעה כי לא תממן את עשר הקרווילות שחסרות ליישוב, צעדו לאחור עשרה צעדים.
• רוצו חמישה צעדים לפנים כדי לתקן את החשמל לפני בוא החורף. מתקני המשחקים הזמניים לא תקינים.
• לכו לאחור חמישה צעדים. לא מגיעה אספקה תקינה למכולת. המתינו תור נוסף עד שתגיע סחורה.
• כבישי הגישה ליישוב עוד לא צוידו בתאורת לילה. התקדמו שני צעדים לפנים כדי לקדם את העניין.
• צריך למצוא מקומות עבודה לאנשי היישוב. רוצו חמישה צעדים לפנים לסידור העניין.
• מנהלת סל”ע לא מאשרת מימון של הקמת משחקייה לילדי היישוב. התקדמו שני צעדים לפנים כדי להשיג תרומות.

 כרטיסי “שוב יישוב”

• השגתם אישורים לתשתיות יישוב הקבע.
• השגתם ליישובכם 15 קרווילות חדשות.
• הצלחתם להוסיף תחבורה ציבורית ליישוב בכל שעה עגולה.
• קיבלתם תרומה – ריהוט מלא לבית הכנסת.
• יישובכם הרחיב את ענפיו וקלט 15 משפחות חדשות.
• מנהלת סל”ע אישרה יישור שטח עבור מרכז מסחרי ביישובכם.
• הנחתם אבן פינה למבנה הקבע של בית הספר.
• 90% מתושבי היישוב מצאו מקומות עבודה.
• השגתם מבנה נוסף לגנים.
• הצלחתם להשיג תרומות להקמת בריכה ביישוב.
• הושלמה התקנת תאורת רחוב ביישוב.
• בשעה טובה נחנך כביש גישה חדש ורחב ליישוב.
• השגתם תרומה להקמת שלושה מתקני שעשועים חדשים.
• ב”ה הצלחתם לתגבר את אספקת מוצרי המזון למכולת.
• ב”ה נרכשו עוד 20 דונם בסמוך ליישובכם לצורך חקלאות.

 

בסיום המשחק נשאל את החניכים:

– מה למדנו על הקשיים בדרך לבניית היישובים החדשים?

 – אילו תחושות נוצרות לדעתכם בקרב המגורשים כשהם מתמודדים עם קשיים דומים לאלה שהצגנו?

נראה שכדי שהמגורשים יוכלו לנסות להחזיר, ולו במעט, את חייהם להתנהל כבעבר, עליהם להתמודד עם אין ספור קשיים טכניים ושאינם טכניים.

 ומנגד הגופים המטפלים בכך מתנהלים בעצלתיים. ברור שהמצב הזה מחריף את הקושי להשתקם מחדש, ומוסיף מערך התמודדות נוסף של תסכול, אין אונים ואף כעס.

 

שלב ג’-  קשה עדיין – המציאות שעוד נמשכת

נספר לחניכים:

פסח קרווילה הַשָּׁנָה, פֶּסַח שֶׁלָּנוּ קְצָת עָצוּב. לִפְנֵי שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, בְּפֶסַח תשס”ה,

עֲדַיִן גַּרְנוּ בַּבַּיִת הַיָּפֶה וְהַגָּדוֹל שֶׁלָּנוּ בְּגוּשׁ קָטִיף. גַּרְנוּ קָרוֹב לַיָּם, וְהָיוּ עֵצִים יָפִים, וַהֲמוֹן יָרֹק בָּעֵינַיִם,

וְחוֹל נָקִי וָרַךְ, וּשְׁכֵנִים נֶהֱדָרִים. וְכָל כָּךְ שָׂמַחְנוּ לָגוּר שָׁם. הִרְגַּשְׁנוּ שָׁם בְּנֵי חוֹרִין. בְּאוֹתוֹ קַיִץ גֹרַשְׁנוּ מִגּוּשׁ קָטִיף,

 וְהַבַּיִת שֶׁלָּנוּ וְכָל הַיִּישׁוּב שֶׁלָּנוּ נֶהֶרְסו.ּ שָׂמוּ אוֹתָנוּ בְּבֵית מָלוֹן לְמֶשֶׁךְ חָדְשַׁיִּם.

 שֶׁלֹּא תְּקַנְּאוּ – זֶה מַמָּשׁ לֹא כֵּיף לָגוּר בְּבֵית מָלוֹן כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמָן, כְּשֶׁאֵין לְךָ בִּכְלָל בַּיִת לַחֲזוֹר אֵלָיו.

כַּמָּה שָׁבוּעוֹת לִפְנֵי פֶּסַח תשס”ו עָבַרְנוּ לְקַרָאוִילָה. זֶה נִשְׁמַע כְּאִלּוּ שֶׁזֶּה מַשֶּׁהוּ יָפֶה, אֲבָל זֶה בַּיִת מְאֹד לֹא מֻצְלָח.

 בְּכָל זֹאת אִמָּא וְאַבָּא שָׂמְחוּ כְּשֶׁעָשִׂינוּ שָׁם אֶת לֵיל הַסֵּדֶר וְקִוִּינוּ שֶׁתּוֹך שָׁנָה-שְׁנָתַיִּים כְּבָר נַעֲבוֹר לְבֵית קֶבַע אֲמִתִּי.

הַשָּׁנָה, תשס”ח, אֲנַחְנוּ עֲדַיִן בְּקַרָוִילָה. גֶּשֶׁם מְטַפְטֵף עָלֵינוּ דֶּרֶךְ הַגַּג, וְיֵשׁ בֹּץ בְּכָל מָקוֹם, וְלֹא בָּרוּר מָתַי יַתְחִילוּ לִבְנוֹת לָנוּ בָּתִּים.

לֹא טוֹב לָנוּ כָּאן. אֲנִי מִתְפַּלֵּל שֶׁבְּקָרוֹב מַמָּשׁ יִבְנוּ לָנוּ בָּתִּים, וְשֶׁבְּפֶסַח הַבָּא כְּבָר נוּכַל לִהְיוֹת בְּבַיִת מִשֶּׁלָּנוּ.

לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין! (אלישיב בן 12, מתוך אתר כחול ולבן)

 

לאחר הסיפור נשאל את החניכים:

– עם אילו קשיים התמודד אלישיב?

– עם אילו קשיים אלישיב מתמודד עד היום?

נראה כי המגורשים עדיין לא מרגישים כי הם הגיעו אל נחלתם החדשה וכי הם יכולים להתחיל לשקם את חייהם מחדש.

רוב המגורשים עדיין מרגישים תלויים ועומדים במצב ביניים. מציאות זו מחריפה את קשיי השיקום הקיימים ממילא.

 

 

בפעולה זו ניסינו להיכנס מעט לעולמם של המגורשים – להבין עד כמה הגירוש שינה את חייהם,

 וכמה השלכות יכולות להיות לשינוי זה. ניסינו להכיר מעט את קשיי הניסיון להתחיל מחדש חיים ביישובי הקבע,

 במיוחד כאשר הגופים הממשלתיים המטפלים בכך לא עושים את עבודתם נאמנה,

 והבנו כי רוב המגורשים מתמודדים עם קשיי השיקום כאשר הם תלויים ועומדים ללא עוגן יציב וברור.