פנים אל מול פנים: הכרובים- אהבת ה’ וישראל (פעולה)

שימו לב.

פעולה זו היא פעולה שניה מתוך מערך של 3 פעולות.

לפעולה מס’ 1 

לפעולה מס’ 3

 

מטרת הפעולה

1. החניכות ילמדו על מצבי קירבה וריחוק המתבטאים במימד הפיזי ואת הביטוי לכך בפני הכרובים.
2. החניכות יכירו את מצבי הקשר השונים בין הקב”ה לעמ”י: הסתרת פנים וגילוי פנים, גלות וגאולה. 
3. החניכות ילמדו על מצבי גילוי והסתר לאורך ההיסטוריה, ועל הגורמים להם.

• מסכה
• משל המלך
• לוח משחק
• קובייה
• 5 חיילי משחק בצבעים שונים
• כרטיסי גילוי פנים והסתר פנים

שפת גוף

נבקש שתי מתנדבות להצגה קצרה, החניכות תצאנה מן מהחדר ושם נסביר להן את שני המקרים שעליהן להציג:  

1. אחת מהן יושבת באוטובוס ולפתע עולה אישה מלוכלכת מאוד ומתיישבת לידה, כיצד תגיב הבת הראשונה?
   (כאשר אין לה אפשרות לקום מהמקום)
2. אחת מהן יושבת באוטובוס ולפתע עולה חברה טובה, החברה מתיישבת לידה, שתיהן שמחות ומפטפטות.

לפני שהמתנדבות חוזרות נבקש משאר החניכות להתרכז במהלך ההצגה בשפת הגוף של המציגות.

לאחר הצגת שני המקרים נשאל את החניכות:

– מה היה יחסה של הבת שישבה באוטובוס כלפי מי שהתיישבה לידה בכל אחד מן המקרים?

– האם היחס התבטא בשפת גוף? במה? (להתמקד בכיוון אליו הופנה הגוף והמבט)

ראינו שישנם סוגי יחס שונים, יש יחס של ריחוק בין אנשים ויש יחס של קירבה.

המצבים הללו מתבטאים גם במימד הפיזי, בשפת הגוף,

כשאנחנו אוהבים מישהו הגוף שלנו פונה כלפיו וכשאנו נמצאים ליד מישהו זר/ לא אהוב שפת הגוף שלנו משדרת ריחוק.

(דוגמא לכך מחיי היום יום היא כאשר אנו יושבים ליד מישהו ומניחים רגל על רגל,

הכיוון אליו פונות רגלינו יכול לבטא חיבה וקירבה או ריחוק וסגירות).

נשאל את החניכות:

האם מישהי יודעת על מקום בבית המקדש שבו התבטא הקשר שלנו לקב”ה במימד הפיזי באופן דומה להצגה?

ייתכן שהחניכות ידעו את התשובה, בכל אופן נקריא להן אותה מן המקור הבא:

“כיצד הן [הכרובים] עומדים? רבי יוחנן ורבי אלעזר,

 חד אמר: פניהם איש אל אחיו, וחד אמר: פניהם לבית.

 ולמאן דאמר פניהם איש אל אחיו, הא כתיב (דבה”ב ג:י): ‘ופניהם לבית’?

 לא קשיא: כאן בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, כאן בזמן שאין ישראל עושים רצונו של מקום. “

(בבא בתרא צט.)

ובמילים שלנו: בבית המקדש היו זמנים שהכרובים הפנו את מבטם זה לזה והיו זמנים שהם הפנו את פניהם לבית עצמו.

הפניית הפנים זה כלפי זה מבטאת מצב של קירבה וקשר טוב, כאשר ישראל עשו את רצונו של הקב”ה,

האהבה הזו התבטאה בצורה ממשית בפני הכרובים.

לעומת זאת כשישראל לא עשו את רצונו של הקב”ה- הכרובים לא פנו אחד לשני, זהו מצב שמשקף ריחוק.

 

 בני מלכים

נציג בפני החניכות מסכה (של פורים) ונשאל אותן:

מה המסכה עושה? מה קורה לאדם שמאחורי המסכה?

המסכה מסתירה את האדם שמאחוריה, האדם עדיין קיים אך הוא נסתר, לא ניתן לראות אותו.

כעת נציג בפני החניכות את המושגים “גילוי פנים” ו”הסתר פנים” (בעל פה או על גבי כרטיסים)

ונברר עם החניכות את פירוש הביטויים הללו:

כמו האדם שמאחורי המסכה, כך גם הקב”ה מסתתר לפעמים מעמ”י.

מתוך מה שלמדנו על הכרובים, מתי יקרה מצב כזה?

כשעם ישראל לא עושים את רצונו של הקב”ה הוא מסתתר מהם, הוא שולח אותם לגלות ומרחיק אותם.

המצב הזה נקרא הסתר פנים משום שאנחנו לא רואים את האהבה של הקב”ה אלינו בצורה גלויה.

לעומת זאת כשעם ישראל עושה את רצון הקב”ה- הוא שולח לנו דברים טובים בצורה גלויה,

זהו מצב של גילוי פנים, של גאולה.

נספר לחניכות את הסיפור המופיע בגמרא:

“פעם התווכח טורנוספורוס הרשע עם רבי עקיבא,

 ובמהלך הוויכוח הציג טורנוספורוס את המשל הבא

: למה הדבר דומה למלך בשר ודם שכעס על עבדו וחבשו בבית האסורין וציווה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו,

 והלך אדם אחד והאכילו והשקהו, כששמע המלך לא כועס עליו?

 ואתם קרויין עבדים שנאמר: כי לי בני ישראל עבדים.

 השיב לו רבי עקיבא במשל מעט שונה

: אמר לו רבי עקיבא אמשול לך משל למה הדבר דומה למלך בשר ודם שכעס על בנו

 וחבשו בבית האסורין וציווה עליו שלא להאכילו ושלא להשקותו, והלך אדם אחד והאכילו והשקהו

, כששמע המלך לא דורון משגר לו? ואנן קרויין בנים, דכתיב: בנים אתם לה’ אלהיכם” 

(בבא בתרא י ע”א)

כדי לוודא שהחניכות הבינו את המשלים נשאל אותן:

– מה הנמשל לכך שהמלך חובש את בנו בבית הסוהר? לאיזה מהמצבים שדיברנו עליהם (גילוי/ הסתר פנים) זה מקביל?

– מה ההבדל בין המשלים? כיצד מכנה טורנוספורוס הרשע את עם ישראל וכיצד מכנה אותם רבי עקיבא?

 – מה ההבדל ביחסו של המלך לאיש שהאכיל והשקה את עבדו/בנו בכל משל?

ההבדל ביחס המלך הוא בכך שבמשל הראשון המלך כועס על האיש שדאג לעבד.

עפ”י המשל הזה כשהמלך כועס על העבד כבר לא אכפת לו ממנו והוא לא אוהב אותו.

במשל של רבי עקיבא המלך שמח כשדואגים לבנו הנמצא בכלא, גם בשעת כעסו על בנו הוא עדיין אוהב אותו ורוצה בטובתו.

הדגש שרוצה רבי עקיבא ללמד אותנו הוא שגם במצבים בהם הקב”ה מסתתר ממנו ומרחיק אותנו לגלות

הוא עדיין אבא שלנו, אוהב אותנו ורוצה בטובתנו!

הדבר דומה למסכה שהזכרנו. האהבה קיימת תמיד, כמו האדם מאחורי המסכה, גם בזמנים שהיא נסתרת יותר.

 

במהלך ההיסטוריה היו תקופות של גילוי פנים, בהם התגלתה האהבה של הקב”ה לעם ישראל בצורה גלויה,

בתקופות אלו עמ”י היה במצב טוב ואירעו לו ניסים גלויים.

לעומת זאת היו גם תקופות קשות בהן הקב”ה הסתתר ועם ישראל סבל מצרות שונות.

נשחק עם החניכות במשחק הלוח המצורף (נספחים) ובו יכירו החניכות תקופות משני הסוגים הללו.

לפני הפעולה יש לצלם בהגדלה את לוח המשחק המצורף ולהכין את כרטיסי “גילוי פנים” ו”הסתר פנים”.

כל זוג כרטיסים יהיה בצבע שונה.

תוכן הכרטיסים (עפ”י סדר היסטורי):

(הכרטיסים המודגשים הם כרטיסי “גילוי פנים” ואלה שאינם מודגשים שייכים ל”הסתר פנים”):

• בני ישראל עבדים במצרים
• יציאת מצרים והכניסה לא”י
• המצרים רודפים אחרי בני ישראל במדבר
• קריעת ים סוף וטביעת המצרים
• עם ישראל חוטא בע”ז ועמי הארץ מציקים לו
• הקב”ה שולח שופטים שדואגים לעמ”י
• גלות בבל
• הצהרת כורש ושיבת ציון בתחילת בית שני
• המן רוצה להשמיד את כל היהודים
• נס פורים
• גזרות היוונים
• נס חנוכה
• תור הזהב בספרד 
• גרוש ספרד
• פוגרומים באירופה
• העלייה הראשונה והשנייה
• הישוב היהודי בא”י מצטופף בערים עניות ומלאות מחלות
• הקמת מושבות ופריחת הארץ
• השואה
• הקמת מדינת ישראל
• תקופת מסך הברזל
• פתיחת שערי ברית המועצות
• מלחמת ששת הימים
• מסירת סיני למצרים
• ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון
• פיגועי טרור
• ניסים במדינת ישאל: פיצוץ הכור הגרעיני בעיראק, מלחמת המפרץ ועוד
  (בדוגמאות המובאות כאן יש 26 כרטיסים, ניתן לשנות/ להוסיף תקופות ואירועים עפ”י הכרות החניכות)

הוראות המשחק:

נפרוס על הרצפה את לוח המשחק, על הלוח נשבץ את הכרטיסים שהכנו.

ניתן לשבץ את הכרטיסים בצורה חופשית אך לשים לב ששני כרטיסים המתחברים לזוג יוצבו במרחק אחד מהשני.

נחלק את החניכות ל-5 קבוצות שוות.

כל קבוצה תקבל חייל בצבע אחר, ובתורה תטיל את הקובייה ותתקדם מספר משבצות עפ”י המספר שמורה הקובייה.

כל קבוצה יכולה להתחיל במשבצת שתבחר (בתנאי שמשבצת זו נמצאת באחד הקצוות) ולהתקדם באיזה כיוון שתרצה.

המטרה היא לאסוף כמה שיותר זוגות של כרטיסי גילוי והסתר פנים.

קבוצה שהגיעה למשבצת ובה כרטיס של הסתר פנים תקבל את הכרטיס ותנסה להגיע למשבצת ובה הזוג שלה.

כאשר תגיע למשבצת זו יהיה על בנות הקבוצה להחליט יחד על מעשה קטן שהן מקבלות על עצמן,

מעשה שיגרום נחת רוח לקב”ה ויביא ליותר קירבה וגילוי פנים בין עמ”י לאביו שבשמים.

(כדי להקל על החניכות במחשבה ובביצוע ניתן להציע להן רעיונות פרקטיים וקלים ליישום.

לדוגמא: לא לדבר מחר לשון הרע במשך שעה. לומר חמישה פרקי תהילים בסיום הפעולה.

לעזור לאמא בסידור הבית במוצאי שבת. להתכוון במיוחד בקטע אחד בתפילה באותו יום. )

לאחר שהקבוצה תקבל החלטה היא תוכל לקבל גם את הכרטיס המתאים של גילוי פנים עפ”י המשבצת אליה הגיעה.

(קבוצה שהגיעה למשבצת ובה כרטיס של גילוי פנים,

אך אין ברשותה את הכרטיס המתאים של הסתר פנים לא תוכל לקבל את הזוג).

הקבוצה שאספה את מספר הזוגות הרב ביותר היא המנצחת.

בסיום המשחק נבקש מהחניכות לסדר את כל כרטיסי הזוגות עפ”י הסדר ההיסטורי.

במשחק הכרנו תקופות שונות, בחלקן עמ”י זכה לניסים ועזרת הקב”ה היתה גלויה,

לעומת זאת היו תקופות קשות של ייסורים וגלויות, בתקופות האלה הקב”ה היה נוכח כמובן, אך בצורה נסתרת יותר.

נשאל את החניכות: – מה הייתן צריכות לעשות כדי לקבל את הכרטיסים של גילוי פנים?

בשביל לקבל את הכרטיסים היה על החניכות לעשות שני דברים: להגיע אל המשבצת המתאימה ולקבל קבלה טובה,

כלומר היה צריך גם להתאמץ וגם להיטיב את מעשינו.

כך גם במציאות, תקופות של גילוי/ הסתר פנים אינן מתרחשות באקראי, הכול תלוי בהתנהגות שלנו.

אם אנו רוצים להגיע למצבים של גילוי פנים בינינו לבין הקב”ה עלינו להתאמץ, לפעול ולעשות את רצונו של הקב”ה.

כאשר נעשה זאת נזכה לגילוי פנים ולגאולה!

 

בפעולה ראינו שיש שני מצבי קשר בין הקב”ה לעמ”י, גילוי פנים והסתר פנים.

הכרובים שבביהמ”ק שיקפו לעם את מצבם.

 כשעמ”י מתנהג כראוי הקב”ה מגלה את פניו ומשפיע עלינו טובה בצורה גלויה

וכשעמ”י חוטא הקב”ה מסתיר את פניו ודואג לנו בצורה נסתרת.

לאורך ההיסטוריה ישנן דוגמאות רבות לשני המצבים הללו,

וחשוב ביותר לזכור שהקרבה בינינו לבין הקב”ה תלויה בעיקר בנו,

הקב”ה רוצה תמיד לגלות את אהבתו אלינו, אך גם אנו מצידנו צרכים להתאמץ ולעשות רצונו.