פעולה הבאה- הגאולה בפתח, תעזרי לה להיכנס?
מבוא למדריכה:
בשבוע שעבר דיברנו על הקשיים, וראינו שגם הם חלק מתהליך הגאולה. השבוע נלמד לראות בעין טובה את המציאות, לראות גאולה במציאות שלנו היום. נראה כמה התקדמנו בציר הלאומי, המדיני ועוד, וניחשף לשפע שאנו נמצאים בו היום. ועם זאת – נכיר בחוסר הרוחני הקיים, ונעורר את הרצון לבניית גאולה רוחנית על גבי הגאולה החומרית שאנו נמצאים בה.
שלב א: מה אנחנו רואות?
נערוך חידון עם שאלות על הסניף. וכך הוא ייערך: לפני שנשאל שאלה, הבת הנשאלת תסתובב עשרה סיבובים במקום, ומיד כשתסיים נשאל אותה את השאלה. לכל אחת יש חמש־עשרה שניות לענות תשובה (מומלץ להביא שעון חול מתאים למדידת הזמן).
נשאל שאלות הקשורות בסניף, על דברים שהבנות לא חושבות עליהם ולא שמות אליהם לב בדרך כלל, כמו:
– כמה פעולות היו בחודש ארגון עד עכשיו?
– כמה מדרגות יש בסניף?
– כמה דלתות יש בסניף?
– כמה מדריכות יש בצוות?
– לפני כמה שנים הוקם הסניף?
ועוד שאלות שקשורות לסניף שלכן..
נסביר: השאלות ששאלנו היו על דברים שנמצאים פה, כל הזמן סביבנו, ובדרך כלל אנחנו לא שמות לב אליהם. אם רק נפקח עיניים, נוכל להסתכל ולראות את הפרטים הקטנים שסביבנו. רק בזמן שאנחנו בוחרות לשים לב למשהו – אנחנו רואות אותו לפרטיו.
שלב ב: תפקחו את העיניים תסתכלו סביב!
נקרא את הסיפור על יענקל ודוד (נספח מס’ 2), ונסכם: אכן, יש קשיים, אבל תראו באיזה טוב אנחנו מוקפים, וכמה אנחנו צריכים להודות על המצב שבו אנחנו נמצאים היום. בסיפור, שהתרחש בתקופת השואה – לפני שמונים שנה בסך הכול – היה החלום על מדינה וצבא משלנו רחוק כל כך ובלתי נתפס. יענקל ודוד דיברו וחלמו עלינו ממש! והנה זה מתגשם – השינוי שהעם שלנו עבר בשמונים שנה הוא עצום. ממצב שבו רוצים להשמיד אותנו למצב שבו יש לנו מדינה, ויותר מזה – מדינה שהיא חזקה מאוד. מתי לאחרונה יצא לנו להודות על המדינה שלנו?
נחבר את הסיפור לחידון הקודם: השאלות היו על הדברים שקיימים בסניף, בשכונה, ואנחנו רק צריכות ללמוד לפקוח עיניים ולהסתכל. כך גם במישור הכללי, יש לנו כל כך הרבה טוב ואור סביבנו, דברים שאנחנו לפעמים מקבלים כמובן מאליו. אבל אם נעצור לרגע, נחשוב ונסתכל – נראה את ההתקדמות הגדולה שלנו אל עבר הגאולה, נראה את התהליך שהעם שלנו עובר.
שלב ג: נבואות מתגשמות
בשלב זה נרצה מעט להכיר ולראות את הטוב שיש בתקופה שלנו ובדור שלנו.
נקרא את הפסוקים מיחזקאל שבהם מתוארת הגאולה ולאחר מכן נקרא את הגמרא על הפסוקים האלו (נספח מס’ 3). נסביר: בפסוקים מתואר מצב של גאולה – עם ישראל יושב בארץ ישראל, ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה, ועוד. על כך אומר רבי אבא: “אין לך קץ מגולה מזה” – אין לך דבר שהוא סוף הגלות יותר מזה – המצב שבו עם ישראל יושב בארץ ישראל, הארץ נותנת פירותיה בעין יפה, ועם ישראל הוא זה ששולט בארץ ישראל.
לאחר מכן נשחק משחק: בכל פעם נוציא מהחדר בת אחת, ושאר בנות השבט יקבלו שם של המצאה ישראלית (נספח מס’ 4). לדוגמה: אזילקט – תרופה שהומצאה בידי פרופסורים מהטכניון לטיפול במחלת האלצהיימר והדמנציה. נבחר בת אחת שתאמר את הפירוש האמיתי למילה, וכל שאר בנות השבט יאמרו פירוש מומצא. הבת שיצאה תחזור פנימה, ותצטרך להחליט מה הפירוש האמיתי של המילה. נשחק כמה סבבים של המשחק, בכל פעם עם המצאה אחרת.
נסכם: מדינת ישראל היא מדינה חזקה, פיתוחים רבים ושונים הומצאו אצלנו, והיום בכל העולם משתמשים בהם. אפשר ממש לראות את סימני הגאולה המופיעים ביחזקאל מתגשמים למול עינינו – ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה, לא רק פרי ממשי – בעצם כל ההמצאות והפיתוחים הישראלים הם פירותיה של ארץ ישראל. דברים רבים כל כך הם המצאות ישראליות (מובילאי, דלקן, מאכלים שונים כמו פתיתים, במבה, ביסלי ועוד המון). הן פותחו בישראל והיום בכל העולם משתמשים בהן.
אנחנו נמצאים בשפע – יש בארץ ישראל שפע כלכלי, שפע חומרי, שפע חוכמה וממש אפשר לראות את התגשמות הנבואות למול עינינו.
שלב ד:
נשאל את הבנות: ראינו שיש הרבה טוב סביבנו – ברוך ה’ יש לנו מדינה, צבא חזק, ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה ואנו זוכים להיות אור לגויים ממש. אם כך – אז מה בעצם עדיין חסר? למה אנחנו עדיין לא בגאולה השלמה?
לאחר שנשמע את הבנות, נקרא את הקטע של יוסף ביגון, אסיר ציון (נספח מס’ 5), שמדבר על “בשנה הבאה בירושלים הבנויה”. נסכם: ברוך ה’ התקדמנו, ממש אפשר לראות את הגאולה במציאות, במדינה, בצבא. אבל כמו שאומר יוסף ביגון – יש חוסר רוחני גדול, לא כל העם שומר שבת, אפשר לראות אוטובוסים בשבת, חנויות פתוחות, יש לנו הרבה לאן להתקדם באהבת חינם. ולכן אנחנו רוצים גאולה רוחנית, שתבנה קומה נוספת מעל הגאולה החומרית שאותה רואים ממש ביום־יום.
