חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
אישים

ישי קלופמן

נושא: אישים
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה), נווה-נחלה (ו-ח)
רמת פעילות: יום חול, עמוקה, שבת

כבוד הזולת של הרב נריה (פעולה)

שלב א’

משחקים מריצות ועושים פירמידה

שלב ב’

חברים כל ישראל

“כשהייתי תלמיד בישיבה אמר לי הרב נריה שכדאי לבוא למירון בז’ אדר, יום הסתלקותו של משה רבינו ע”ה.

שנה אחר  כך, כשלמדתי  בישיבת  הגולן, התארגנו  כמה חברים ובליל ז’ אדר נסענו למירון… בסביבות  השעה 1.00 בלילה ראינו לפתע את הרב נריה רוקד באמצע המעגל כאשר כל החסידים  סביבו. התרגשנו  לראות  אותו רוקד  כדרך החסידים. באותו רגע היה נראה לי שהמסר שרצה  למסור  הוא  שבני ה”כיפה  סרוגה” הם לא  מחנה בפני עצמו והכל יכול להתמזג להרמוניה אחת גדולה ” (אמציה יחיאלי)

המכבד את הבריות

 נכנס אני אל חדרו – ואנוכי ר“מ צעיר ומתחיל – והוא, קם בפני וקד קידה.

חולף על פניו במסדרון – והוא עסוק בשיחה עם תלמיד על ספסל – מוטה משהו על צידו מחמת כאב שכבר אז קינן בו , והוא מבחין בי, קם בבהילות וקד קידה בפני. בפני! מצעירי תלמידיו… פעמים ראשונות זכורני, סקרתי השטח סביבי, לאתר האדם הגדול שלכבודו קם הרב, עד שהבינותי – גדולתו שלו היא שקמה גם ניצבה. ”בן זומא אומר: איזהו מכובד? המכבד את הבריות“ )אבות ד‘, א(.

אחד מן החבורה

בוקר אחד, כשסיימתי את ארוחת הבוקר שלי, עברתי בין השולחנות וחיפשתי לי עיתון, לאחר כמה דקות של המתנה הגיע תורי, ולקחתי את העיתון המבוקש.

כשהסתובבתי ראיתי את הרב נריה, שישב בקצה השני של חדר האוכל, מנפנף בידו לעברי, ניגשתי אליו. הרב ישב בחברת כמה תלמידים וסעד עימם.

הוא שאל אותי אם אני מוכן לתת לו את העיתון. מאחר שאני לא הספקתי לקרוא אף לא מילה אחת נשארתי עומד ליד הרב, כשעיתון “הצופה“ מונח על השולחן, וכך יצא שקראנו שלושתנו יחד. הרב נריה, התלמיד שלידו ואנוכי תוך כדי קריאה אמר לנו הרב, בתגובה לאחת הכתבות שהוא צריך לשלוח מכתב לאדם ששמו הוזכר בעיתון. מיד פרץ ויכוח הלכתי – פוליטי בין אותו תלמיד לרב נריה, גם אני הצטרפתי לוויכוח לאחר רגע רק אחר כך, כשהעירו לי כמה חברים, הבנתי עד כמה מיוחד הדבר. 

ראש הישיבה היושב עם תלמידיו לסעוד על אותו שולחן, קורא עימם את אותה פיסת עיתון, ואף מתווכח עימם על הכתוב בו – ממש כמו אחד מהחבר‘ה, חלק בלתי נפרד מהחבורה. 

מסכנים, רעבים שלי 

מעשה ופרצו שני חברה למטבח ולקחו מצרכי מזון. שנודע על כך שהם נשלחו לביתו של ראש הישיבה. ” החברה המתינו לשמוע מהם בשובם מה העונש שיוטל עליהם. 

מה התפלאו הם כשהחברה חזרו עם חיוך מבויש ומכתב ביד. 

וכך ספרו- הרב נריה הזמין אותם הביתה, דיבר עמם מתוך דאגה: מה קרה? אין מספיק אוכל? אם אתם רעבים – הבעיה בישיבה, צריך לטפל במטבח. 

לא מתוך כעס נאמרו הדברים אלא בדאגה כנה. בקש לשמוע מהם מה חסר, יחד כתבו תפריט חדש , ונשלחו להביא את המכתב עם התפריט החדש לצוות המטבח! (רפי קפלן)

 

לסיכום:

המסר מכל הסיפורים  ששמעתם עכשיו הוא שתמיד, לא משנה מי או מאיפה הוא צריך להתנהג אל אותו בן אדם בסבר פנים יפות ובכבוד.

מילותיו האחרונות של הרב נריה הם 

”קדושה אני מבקש,

קדוש הקודשים אני מבקש

קדושה אני מבקש

תנו לי קדושת ארץ ישראל

תנו לי קדושת אהבת ישראל.”

מה שהרב נריה רצה כל החיים שלו היה לאהוב את עם ישראל. לא ללמד את החרדים להתקרב לארץ ישראל, לא לחזק בתורה את החילונים ולא ללמד מוסר את הדתיים חילונים. הוא רק רצה לאהוב את כולם. כל אחד והתכונות שלו.

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

ילדה עולה במדרגות

גאווה יהודית (פעולה)

החניכים ע”י משחק ושיח יבינו החובה – ללכת לפי האמת והעקרונות בהם אנו מאמינים ולא להתבייש בה .

משחקים

טלפון שבור

משחק שבו מעבירים מילה בסוד אצל כל החניכים, בסוף בודקים אם המילה עברה באמת בצורה נכונה.

דילוג לתוכן