חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
סמל התנועה

מחלקת הדרכה

נושא: כניסה
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה)
רמת פעילות: יום חול, קלילה, שבת

בונים מסגרת (פעולה)

מטרות:
  • החניך יכיר בחשיבות המסגרת והכללים על מנת ליצור חיים תקינים.
  • החניך יכיר את הרכיבים השונים היוצרים את המסגרת הסניפית מבחינה ארגונית: מפקד, כחול לבן, תפילה, הגעה בזמן.
  • החניך יפנים את חשיבות השמירה על המסגרת הסניפית והשבטית.

מדריך, שים לב!

פעולה זו מסבירה לחניכים על חשיבותם של המפקד, התפילה, הכחול לבן וכיוב',

בהיותם מקיימים מסגרת החשובה לפעילות תקינה של הסניף. הסבר זה נבחר כמתאים לרמת החניכים,

אך כמובן שזו לא הסיבה היחידה לכך שאנחנו נוקטים בסמלים ובכללים האלו. ישנה חשיבות עצומה בגיבוש השייכות,

הגאווה והזהות התנועתית, הנוצרים גם באמצעות התלבושת, המפקד, ההמנון וכו'. סמלים אלו מחזקים את השייכות

והגאווה של החניך לתנועה ומעניקים לו תחושה שהוא חלק ממשהו גדול. הבנה זו קשה להקנות לחניכים צעירים

ועל כן בפעולה זו נתמקד, כאמור, ברמה היסודית בלבד: בכללים ובמסגרת שבתוכם יכולה להתקיים הפעילות.

 עזרים:
  • חפצים למשחקים- עפ"י המשחק הנבחר
  • סיפור להקראה- בקבצים המצורפים
  • כרטיסיות לשלב ג'- בקבצים המצורפים
  • דפים אדומים וירוקים כמספר החניכים
  • דפים וכלי כתיבה לכתיבת הכללים בשלב ג' (בשבת החניכים רק יחשבו ויחליטו על כללים ולא יכתבו אותם)

 

שלב א'- משחקים בלי חוקים

נשחק עם החניכים משחק או שניים בלי לציית לכללי המשחק. ניתן לבחור כל משחק שהחניכים אוהבים, ולהפר את חוקיו.

דוגמא למשחקים:

1- משחק הכיסאות

המשחק המקובל: מסדרים כיסאות בשורה, כך שכל כיסא מופנה לכיוון הנגדי מהכיסא שלצידו.

מספר הכיסאות הינו מספר המשתתפים פחות אחד.

כל החניכים מסתובבים סביב הכיסאות וכאשר המדריך עוצר מוזיקה המושמעת ברקע או נותן אות אחר,

עליהם להתיישב מהר על אחד הכיסאות. החניך שנשאר ללא כסא, יוצא מהמשחק.

משחק ללא כללים: כל אחד יכול להתיישב על כל כסא מתי שהוא רוצה, ללא תלות באות שנותן המדריך.

2 – משחק השוקולד

המשחק המקובל: יושבים במעגל וכל אחד מן החניכים בתורו זורק קובייה. כאשר יוצא לחניך המספר 6,

על חניך זה לשים מספר פריטי לבוש ולאכול מהשוקולד בעזרת סכין ומזלג, עד שחניך אחר שיצא לו 6 יחליף אותו.

משחק ללא כללים: ניתן לאכול מהשוקולד מתי שרוצים ובכל מספר שיוצא.

ככל הנראה מהר מאד ייגמר המשחק, משום שייווצרו וויכוחים בין החניכים על אופי ומהלך המשחק,

או שהמשחק ישעמם אותם כי אין בו התקדמות ועניין.

נשאל חניכים אחדים:

– באילו משחקים היה להם יותר נעים וכיף לשחק? מדוע?

לאחר מכן נערוך הצבעה שבטית: מהו סוג המשחק המועדף על החניכים – הראשון,

עם הכללים או השני – ללא חוקים מחייבים. נבקש מהחניכים לנמק את עמדותיהם.

בעקבות הדיון שיתפתח, נכיר עם החניכים בכך שאמנם ללא חוקים ייתכן שנוכל לזכות בכיסא

ולאכול שוקולד ללא הגבלה. ואולם, במציאות ללא הגדרות וכללים, אין שיתוף פעולה בין המשחקים,

המשחק משעמם ומאבד משמעות.

שלב ב'- לשם מה נדרשים כללים?!

בשלב זה נחשוב עם החניכים באילו תחומים אנחנו נעזרים בכללים, מלבד המשחקים, ונגדיר,

מדוע חשובים הכללים והמסגרת לחיינו הסדירים.

נשאל את החניכים:

– אילו כללים שחלים בישוב / בבית-הספר / בבית אתם מכירים?

נספר לחניכים את הסיפור "איזו עיר משונה". לפני ההקראה,

נחלק לכל חניך שני פתקים בצבעים אדום וירוק, האדום מסמל "כן" והירוק "לא".

איזו עיר משונה

חלמתי פעם על עיר משונה,

שאין כמוה באף מדינה.

מקום כל כך כיף ואידיאלי,

שמותר לעשות שם פשוט מה שבא לי.

מוקדם בבוקר קרני השמש זורחות,

אבל אני יכול להישאר במיטה גם כמה שעות.

אפשר להתלבש המון זמן, אם בכלל רוצים,

ולא צריך ללכת אף פעם ללימודים.

אם יש משהו שנורא מציק,

אפשר להתעצבן ולצעוק – זה בכלל לא מזיק.

שם אף אחד לא ממהר לעבודה,

ולא צריך להיות נימוסיים ולומר "שלום ו"תודה".

נראה לי ששם הכסף גדל על העצים,

כי כל היום הילדים אוכלים ממתקים.

אז החלטתי אחרי מאמץ לא קטן,

לתאר לכם חלק ממש קטנטן.

רק תדעו שמדינה כזו קשה לתאר,

אז אני אנסה לעשות זאת פחות או יותר.

ותגידו לי גם אתם ילדים,

אם במדינה כזאת לחיות, הייתם רוצים:

במדינה הזאת יש משהו מוזר,

מותר לאכול שם כל דבר.

כי בארץ הזאת המשונה,

אפשר לבקש גם עוד מנה.

ואמא לא תגיד "די, מספיק"

וגם לא תצווה "קח עוד כפית"

ואם לא רוצים לגמור כל כך,

אפשר פשוט לזרוק לפח.

וכל יום אוכלים מה שרוצים

ואפשר לאכול מיליוני ממתקים.

ואף אחד לא יזכיר שיניים לצחצח,

גם אם אני לא רוצה וגם אם אני שוכח.

חלמתי גם על עוד דבר נחמד,

שלא שמים שם על אף אחד.

אין שם מבוגרים שאומרים לך מה לעשות,

ואפשר להתחצף ולעשות שטויות.

ולא משנה אם הגרביים לא באותו הצבע,

והלכלוך נמצא שם בדרך קבע

העיקר לעשות מה שרוצים,

ולא אכפת מה שאומרים.

ובין 2 ל4 מותר לצעוק ולהפריע,

לדלג, להשתולל, לרוץ ולהריע

כי אף אחד לא שם לב,

אפילו אם ילד גדול משתובב.

בעיר הזאת, האדירה,

לא הייתה מילה כזאת "מורה".

לכל אחד יש שם מחשב,

שעושה בשבילו הכל – חושב ופותר, מוחק וכותב

ובסוף המחשב ניגש גם לבחינה,

ומקבל ציון אחד שמספיק לשנה.

אז תגידו לי שבט מקסים,

נכון שמקום כזה נשמע כה מדהים?

נעצור לרגע את הקראת הסיפור ונשאל את החניכים:

– האם הייתם רוצים לגור בעיר המתנהלת כך? מדוע?!

מי שתשובתו הינה "כן", ישים במרכז את הפתק האדום שבידו ומי שתשובתו "לא" ישים את הפתק הירוק.

נספור כמה פתקים יש מכל צבע ונשמע מהחניכים מה דעתם ומדוע אלו תשובותיהם.

לאחר מכן נמשיך בסיפור:

אבל אחרי שהייתי שם במדינה יום שלם,

התחיל להיות לי קצת משעמם.

כי כשמותר לעשות מה שרוצים,

ואין בכלל הגבלות וחוקים,

ואין מסגרת כי עושים מה שרוצים,

אז אנשים נהיים לא כל כך שמחים.

ופתאום שמתי לב, כשהסתכלתי מסביב,

שאין בכל האנשים האלה אדם אדיב.

וזה בכלל לא נחמד לעשות רק מה שאתה אוהב,

כי ככה כל אחד רק על עצמו חושב.

אז אולי זה נחמד לכמה רגעים,

אך ממש לא כדאי לכל החיים.

ועכשיו, גם אתם – חישבו כל אחד,

היית רוצה לגור שם לעד?

 

נפנה לחניכים שוב בשאלת הסיום של הסיפור:

– האם הייתם רוצים לגור בכזה מקום, השונה מסגנון החיים שלנו, מקום שאין בו כללים בכלל?!

מי ששינה בינתיים את תשובתו, יכול להחליף את הפתק ששם במרכז המעגל. נספור שוב כמה פתקים יש

מכל צבע ונראה האם חלו הבדלים בהחלטת החניכים, מהי צורת החיים המועדפת.

נשאל את החניכים:

– לשם מה אנו צריכים כללים? במה הם עוזרים לנו?

נראה יחד עם החניכים, שאף על פי שהמסגרת לפעמים אינה נוחה לנו, ונראה לנו שהרבה יותר נחמד "לעשות מה שבא לנו",

אנו חייבים גבולות וכללים בכדי לשמור על חיים תקינים ועל כן בכל מקום ובכל חברה קיימים כללים כדי ליצור סדר ומסגרת.

 ובסופו של דבר זה גם הרבה יותר נחמד ונעים כך. (נזכיר להם את התנהלות המשחק בשלב הראשון של הפעולה).

שלב ג'- הכללים של הסניף:

גם בסניף ובשבט אנו צריכים כללים ומסגר על מנת לשמור על הסדר בסניף ועל ההתנהלות התקינה של הפעילות.

נחלק את השבט למספר קבוצות וניתן להם משימה להציע לסניף תקנון, בכדי שהפעילות בסניף תתנהל בצורה הטובה ביותר,

בצורה מסודרת, מאורגנת ונעימה לפעילות.

הקבוצות יסיימו ויציגו את הצעותיהם, לאחר שכל קבוצה תציג את מה שהיא כתבה,

נראה אילו כללים הציבו הנהלת התנועה וצוות הסניף להתנהלות הסניף.

נציג בפניהם כרטיסיות עם המילים: מפקד, כחול לבן, תפילה, הגעה בזמן, התנהגות.

נסביר לחניכים כל אחד מן המושגים:

מפקד- בכל שבת, עומד כל הסניף בצורה מסודרת לפי שבטים. המדריכים סופרים כמה כל חניכים יש בשבט,

אומרים דבר תורה ושרים את המנון התנועה. כך מצוינת בצורה מסודרת תחילת הפעילות בסניף.

כחול לבן- בפעילות אשר מתקיימת בשבת, חייבים כל החניכים המשתתפים לבוא בלבוש כחול לבן.

כאשר כולם לבושים בכחול לבן, ברור מי שייך לסניף, משקיע ורוצה להיות בו.

תפילה- בכל שבת מתקיימות בסניף תפילות מנחה וערבית. החניכים חייבים להשתתף בתפילה אשר הינה חלק מן הפעילות.

הגעה בזמן- כאשר המדריכים קובעים שעה לפעולה, על החניכים והמדריכים להגיע בזמן.

התנהגות- בשטח הסניף ישנם כללי התנהגות שעל החניכים לעמוד בהם. חוצפה, קללות, מכות וכדומה אינם מתאימים ולא

נרשה לכך שיהיו בשטח הסניף.

מדריך שים לב! חניכיך השקיעו וכתבו כללים, חשוב כי תתייחס ותשתמש במה שהם כתבו,

כדאי לקחת כמה מן הכללים של החניכים ולקבוע אותם ככללי השבט.

בתחילת הפעולה ראינו שכאשר אין מסגרת וכללים ברורים, זה אולי נראה בהתחלה טוב וכיף, אך לא ניתן לחיות כך

והדברים אינם מסודרים ומאורגנים כמו שצריך. בהמשך הבנו מהם הכללים הנהוגים בסניף ועל פיהם אנו צריכים לפעול.

ראינו כי כאשר ישנם כללים, הרבה יותר נעים, מסודר ובטוח להתנהל ולפעול יחד.

זהירות בפעולה:

במהלך המשחקים ללא הכללים יש לוודא שאף חניך לא עלול להיפגע.

 

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן