יודע מאין באתי ולאן אני הולך

יום רודף יום.
עם רודף עם.
גלות רודפת יהודים.
~
עולם חופשי יש שאומרים.
ותכלס. מאיפה הגענו?
גטאות. השמדה.
יהודים מהמאה שנים האחרונות היו שם.
תשאלו אותם. הם זוכרים.
וגם אנחנו אומרים שנזכור.. שלא נשכח ולא נסלח.

אבל מה אנחנו זוכרים? מה אנחנו יודעים בכלל?
על ילדים קטנים ובודדים.
על ילדים גדולים ואבודים. על זקנים חסרי אונים.
על יהודים שהושפלו עד עפר. עד אל תוך העפר.
וגם שם, בתוך העפר, (שאגב דאגו לפחות לאחד אותם. ככה בערימות. קצת אחדות. שהשם ישמור) אז גם לשם דאגו לירות עליהם.
אחד אחד לפי הסדר.
להזכיר לנו, כל אחד הוא יהלום.
ויהלומים כמוכם.. וואי כמה יסורים. כמה ליטושים.
זוכרים?

זוכרים ת’בכיות? ת’דמעות? ת’רעב? באמת רעב. ריש,עין,בית. רעב.
באמת אנשים שלדים. והייתי ביד ושם. וראיתי תמונה אחת. שלא יוצאת מהראש. באמת עצמות בציפוי עור.. ואנשים עם קרחות. נשים עם קרחות..

מנסה לחשוב קצת על הדילמות שהיו אז לבחורות בגילנו.
האם להיות אדישה למוות או להרגיש ולכאוב כל אחד וכל רגע מחדש?
האם להתחבר לחברות שעוד רגע יכולות למות?
האם להגיד לאחותי הקטנה ‘אל תדאגי תכף אמא חוזרת’ זה בטוח אמיתי או שעל זה נאמר ‘מדבר שקר תרחק’?
האם יש סיבה לקום בבוקר? אבל באמת?
ויום אחד אני אתחתן? יהיו לי ילדים? אני אשים מטפחת מתישהו או שלנצח לא יהיה לי שיער?
ואם יוולד ילד. על שם מי נקרא לו? יש יותר מידי אופציות..

ובעקר חושבת, על סבל מתמשך..
על חוסר עצמאות, חוסר במה אישית לפעול. אתה פשוט עוד איזה מספר שמקבל פקודות..
היה להם דיבורים של ‘עופי על עצמך ותאירי תאור שלך?’ מי חשב עלזה בכלל.

אנחנו זוכרים טעם של מסירות נפש? של גאווה יהודית?
זוכרים אינסוף של שרידה והתחזקויות באמונה?
זוכרים טעם של ציפיה לגאולה?
זוכרים תכאב? תמתים? תאלמנות?
זוכרים משפחות שהופרדו ולא יכלו לדבר רק בגלל איזו גדר? בגלל רשעות של הנאצים יימח שמם וזכרם!!
זוכרים את הקור אימים? תצפיפות ברכבות? בדרגשים?
זוכרים צעקות של גרמנים?
זוכרים מתים בלי הלוויות?
זוכרים נפנופים אחרונים של הורים לילדים? צעדות מוות ארוכות…?
זוכרים מזה שסוגרים לך ת’עבודה רק כי אתה יהודי? ת’בושה בלהיות ערומים?
זוכרים ת’צהוב הזה על החזה שהוא לא גזענות. אלא נטו אנטישמיות..? מקלחות של גזים במקום מים מרעננים..? שבועות שלמים שמתחבאים במרתפים?
והרעב שהמשיך, ניקר ולא עזב.. טעם של קליפות תפוחי אדמה רקובים?
זוכרים בוקר אחרי בוקר בלי מברשת שיניים?
~
זוכרים.
לא תמיד נבין. ואולי אף פעם לא נבין.
אבל לא נשכח!! ולא נסלח!!
לא נשכח זוועות איומות שעברו על אחים שלנו. חלק מהדם שלנו. שזורם בנו עדיין.
הגופים אולי שונים. הדם- אחד.
כבר דורות שרודפים אותנו. שרוצחים אותנו. מבזים אותנו. משפילים עד עפר.
על מה? על היותנו יהודים.
ואנחנו עם ישראל, עם הנצח.
נמשיך לחיות בכל הכח!!
להיות עם מאוחד, אוהב. לא נכנע ולא מוותר.
חי את האמת שלו.
חי כיהודים גאים. בארץ שלנו.
ארץ ישראל.
~
יום רודף יום.
עם רודף עם.
גלות רודפת יהודים.
יהודים רודפים גאולה.