הקדמה:
לחגוג יומולדת. בשביל שנוכל לחגוג לתנועה כמו שצריך, נצלול ונבין את דרך התנועה ועל מה עומדת התנועה שאני שייך אליה? כשנבין את זה באמת, נייקר את זה ונתחבר – נוכל לשמוח שהתנועה קמה ולחגוג באמת.
מטרות הפעולה:
- החניכים ילמדו על דרכה של תנועת אריאל.
- החניכים יבחינו שבתנועת אריאל שואפים לשלמות בהליכה על פי התורה.
עזרים:
כרטיסי סיפור ושאלות מנחות- בסוף הפעולה ובקבצים המצורפים.
תלבושות מתאימות להצגות
סקירה
- פתיחה
- לעשות בשלמות – משחק
- לא הכל מושלם? – הצגת סיטואציות
- סיכום
מהלך הפעולה:
פתיחה
נשאל את החניכים מדוע הם מגיעים לתנועת אריאל?
סביר שהתשובות של החניכים יהיו:
בגלל החברים, כי יותר כיף פה, כי באו אלי בכיתה ג’ והתלהבתי, כי זו הדרך שלי, כי יש כאן הפרדה וכו’
לאחר שהחניכים יענו ננסה להבין יחד מהי דרכה של תנועת אריאל.
נשאל את החניכים מה המיוחד בתנועת אריאל, מדוע צריך את התנועה?
נשים דגש על כמה עניינים:
א. התנועה שמה דגש בקיום התורה והמצוות בכל פרטי החיים. במסר זה פונה התנועה לחבריה ולחניכיה.
ב. התנועה חרתה על דגלה את ערך אמונת חכמים. במערך החינוכי של הסניף יש רב שתפקידו לענות על שאלות הלכתיות ורוחניות, הקשורות לחיים השוטפים של הסניף.
ג. כחלק מקיום תורה ומצוות בשלמות התנועה פועלת במסגרות נפרדות לבנים ולבנות, גם בפעילות בסניפים וגם בפעילות תנועתית.
לעשות בשלמות
נשחק עם החניכים את המשחק “טלפון שבור”.
מהלך המשחק- נשב עם החניכים במעגל, נבקש מאחד החניכים לבחור מילה ארוכה או משפט וללחוש אותם באוזן של החניך שיושב לידו. כך עוברת המילה עד שמגיעה לאחרון במעגל ואז נבדוק האם המילה עברה בצורה תקינה או שהיא השתבשה בדרך…
מתוך המשחק נדבר עם החניכים על כך שלעיתים כאשר שלא עושים משהו בשלמות לא רק שהוא יוצא חסר אלא ממש מאבדים אותו.
כך גם לגבי התורה והמצוות, עלינו לקיים את הכתוב בתורה בשלמות וללא פשרות.
לא הכול מושלם?
נחלק את השבט לכמה קבוצות, לכל קבוצה ניתן סיפור עם שאלות מנחות. (בנספח שבקבצים המצורפים)
כל קבוצה תציג את הסיפור שלה ותספר לשבט את מסקנותיה.
לחילופין, נציג אנחנו את הסיפורים.
-כדאי להביא אביזרים ותלבושות כדי להוסיף לאווירה.
* לאחר שכל קבוצה העלתה את ההצגה נדון עם החניכים:
– כיצד נראים דברים שנעשים באופן חלקי?
– בדברים חומריים אנחנו שואפים לשלמות ולמצוינות, ומה עם הדברים הרוחניים?
סיכום
“תורת ד’ תמימה” מה זה אומר?
תמים זה שלם, כשאנחנו חיים על פי התורה אנחנו לא יכולים להגיד, עזבו יש כאן פרטים לא רלוונטים ועליהם אנחנו לא מקפידים. ובתנועת אריאל עושים כל השתדלות כדי לחיות על פי התורה בשלמותה.
אפשר להסביר לחניכים את אמרתו של הרב קוק זצ”ל:
“השאיפה לשלמות-היא שלימות עצמה” כמובן שאנחנו לא מושלמים, ואנחנו לא רוצים שמישהו יחשוב שאם הוא לא מצליח להתכוון בכל התפילה אז זה כבר לא חשוב או שהוא לא שייך לתנועה, להפך.
אנחנו רוצים להיות כמה שיותר טובים ועצם הרצון הזה-זה הדבר הטוב!!
להגיע עם החניכים למסקנה: אנחנו בתנועת אריאל כי אנחנו שואפים לחיים שלמים ותורה ללא פשרות!
זו מהותנו. זה דגל התנועה. זה לחיות תורת חיים בעוז. ממילא כשאנחנו חוגגים עכשיו יומולדת לתנועה, צריך שנבין – זו מהותה של התנועה שלי. וואלה תכלס זה גם מחייב אותי בתור חניך. יש לי אחריות. זה לא מן השפה ולחוץ. חשוב להבין ולהפנים ולהכיר ולחיות את זה.
נספח
סיפור א'
דביר הלך לרופא, כבר כמה זמן שהוא מרגיש כאבי ראש שלא עוזבים אותו.
לאחר עיון בתוצאות הבדיקות אומר הרופא: עליך להקפיד על תזונה מאוזנת,
להימנע מצריכה מוגזמת של שוקולדים ועוגות ולהוסיף יותר ירקות לתפריט,
לעשות יותר פעילות גופנית ולקחת כדורי ויטמינים.
שמירה על הדברים האלה תשפר את הרגשתך הכללית ותמנע נזקים אחרים מגופך.
דביר חוזר הביתה ובדרך חושב לעצמו: אין לי כח לעשות התעמלות,
ואני ממש לא אוהב ירקות, ושוקולד? איך אפשר בלי שוקולד?
אני אקח רק את הכדורים ויהיה בסדר…
שאלות:
-האם אתם חושבים שכאבי הראש יחלפו?
-האם לדעתכם דביר יתמיד בלקיחת כדורי הברזל?
-איך היינו מצפים שדביר יתנהג?
סיפור ב'
שאול הלך לנגר שיבנה בשבילו ארון ספרים חדש,
לשאול יש מספר לא מבוטל של ספרים והוא צריך ספריה חזקה.
הוא הסביר לנגר מה הם צרכיו והם סיכמו על תאריך שבו הארון יהיה מוכן ועל התשלום.
בתאריך המיועד הגיע שאול לנגר וראה שהארון עדין לא מוכן:
אין עדיין ידיות וגם המידות אינן מדויקות, ככה לא בטוח שהוא יכנס לסלון בצורה המתוכננת,
הוא יתפוס יותר מקום לרוחב ולא מנצל את הגובה של הקיר.
שאול שואל את הנגר על כך והנגר משיב לו: שמע, באופן כללי הארון בסדר, אתה יכול להכניס לתוכו את הספרים, אפשר לפתוח גם בלי הידיות ומה זה משנה לך בדיוק מה המידות?
נו, לא הכל מושלם בחיים… אני אעשה לך הנחה ותיקח את הארון כמו שהוא, בסדר?
שאלות:
-מה יעשה שאול?
-האם היינו רוצים לשלם על ארון כזה?
-האם היינו מבקשים עוד עבודות מהנגר?
סיפור ג'
צבי ונריה היו בדרך לתפילת שחרית, פתאום נזכר צבי שיש יום הולדת ליצחק שבוע הבא.
נריה אומר: חייבים לחשוב על משהו חזק ליום הולדת, חייבים!!
הם מתחילים להעלות רעיונות ומגיעים לבית הכנסת,
התפילה מתחילה עוד דקה אז הם מסכמים שימשיכו לחשוב אחר כך.
נגמרת התפילה ונריה אומר לצבי, אל תשאל על מה חשבתי!! נעשה לו ליום הולדת…
מתפלא צבי: מתי חשבת על כל זה? נריה: מה זאת אומרת מתי?
היה עכשיו 50 דקות תפילה! צבי: ומה, בתפילה, לא התפללת?
נריה: בטח שהתפללתי, הכל! אבל ניצלתי את הזמן וחשבתי תוך כדי…
שאלות:
-מה אנחנו יכולים ללמוד על תפילתו של נריה?
-האם זה נכון לנצל את הזמן כמו נריה?
-מה הייתם עונים לנריה במקום צבי?