פעולה ראשונה במערך זהב.
מטרת הפעולה:
החניכים ילמדו על חשיבות השמירה על החיים מהתורה וההלכה, וכן יכירו את כללי השימוש בדרך ועל הסכנות הקיימות בה, וילמדו לשים לב אליהם כאשר הם והסובבים אותם משתמשים בדרכים.
עזרים:
להדפיס ולגזור נספח 1- כל פסוק בנפרד.
בריסטול גדול וטוש.
דף כללי חצייה- נספח 2- וסלוטייפ/ מהדק קיר לתלייה.
פתיחה- דיון
נקריא את הקטע הבא:
שמי יעל, אני בת 11 ולומדת בכיתה ה', בדרך כלל אני ממושמעת ומקפידה על כל מה שנדרש: הלכות, קיום מצוות ועוד, אך יש תחום אחד שבו אני עושה דברים שאסור לי לעשות. אני לא יודעת למה, אבל אני לא מקפידה על תחום הזהירות בדרכים. לדוגמה: אני לא חוצה את הכביש במעבר חציה, לפעמים אני חוצה באדום, לא תמיד אני חוגרת חגורת בטיחות, אני משחקת בכדור סמוך לכביש, ועוד כל מיני טעויות בתחום זהירות בדרכים.
אתמול בדרך לבית הספר דיברתי על כך עם חברה וסיפרתי לה שטעיתי הרבה פעמים בכללי הזהירות בדרכים, והחלטתי לחזור בתשובה על כך. "מה?" שאלה החברה. "לחזור בתשובה על זה"ב?? הרי זו בכלל לא הלכה… על מה יש לחזור בתשובה??!" |
נשאל את החניכים- מה אתם אומרים? זהירות בדרכים זו מצווה? צריך לחזור על זה בתשובה?
פתיחה- "ונשמרתם"
נניח את הפסוקים (נספח 1) במרכז המעגל ונשאל את החניכים- אתם מכירים את הפסוקים האלה? מה הם אומרים?
נסביר שבתורה שום אות היא לא מיותרת, ואם ציווי חוזר כמה פעמים בתורה, סימן שהוא מאוד חשוב. נשאל- למה זה כל כך חשוב?
לאיזה תחומים בחיים הציווי מתייחס? רק לזהירות בדרכים?
נביא את החניכים להבנה ששמירה על החיים היא בכל תחום בחיים, ובמיוחד בתחומים מסוכנים כמו זהירות בדרכים.
אחריות:
נגיד לחניכים שכעת, כשהם עברו את גיל 9 ומותר להם לחצות את הכביש לבד, יש להם אחריות גדולה!
נכתוב את המילה אחריות על הבריסטול. נתבונן במילה וננסה להבין מספר משמעויות שמסתתרות בה:
- המילה אחריות מתחילה באות א' ומסתיימת באות ת'. האחריות שלנו בחציית כביש לבד היא אך ורק שלנו מתחילתה ועד סופה. לא ניתן להסיר אותה או להעביר אותה למישהו אחר. לכן עלינו להיות מודעים לכל הכללים והשלבים של הפעולה לפני שיוצאים לבצעה.
- המילה אח: אם יש לנו אחים קטנים, נפרוס עליהם את אחריותנו בעת חציית הכביש- בצורה זהירה ולפי הכללים.
- המילה אחר: אם אנו נתקלים במישהו שזקוק לעזרה בחצייה – אישה מבוגרת או ילד קטן, נושיט לו עזרה.
- המילה אחרי: עכשיו בהיותינו גדולים, אנחנו צריכים לשמש דוגמא אישית לילדים הקטנים יותר, ולהיזהר מאד כשאנו חוצים כביש. (לכיתה ו: הדוגמא האישית תבוא במיוחד לידי ביטוי בנוכחות משמרות הבטיחות!!)
- המילה אחריו: עם ההתבגרות רצוי לעיתים לבקש עזרה. אם הכביש סואן או אין מעבר חצייה או שחשוך בחוץ, מומלץ מאד להיעזר במבוגרים.
- ולבסוף – אחריות!
היכרות עם כללי חצייה והולכי רגל
נשחק עם החניכים את המשחק הבא:
בכל פעם נקריא כלל, ונבקש מהם לסמן בכל פעם אם הכלל נכון או לא-
בישיבה: בעזרת האגודל: לזקור אגודל למעלה כדי לסמן "נכון", ואגודל למטה כדי לסמן "לא נכון". או בעמידה: לעמוד, ולצעוד צעד קדימה מי שחושב שהתשובה נכונה.
נקריא בכל פעם שאלה, ואחרי שהחניכים יסמנו נכון או לא נכון, נגיד מהי התשובה הנכונה, ונתעכב להסביר על כך במקרה הצורך- ורק אחרי שהכלל מובן נעבור לשאלה הבאה.
שאלות:
- כשהולכים על המדרכה, צריך ללכת רחוק ככל האפשר משפת המדרכה והרחק מהכביש. (נכון)
- במעבר חצייה, עומדים במרחק צעד אחד או שניים משפת המדרכה, מסתכלים לכל הכיוונים ומוודאים ששדה הראייה פתוח. (נכון)
- אם שדה הראייה מוגבל, אפשר לחצות בבטחה. (לא נכון- יש להימנע מחצייה אם הראות מוגבלת)
- צריך להסתכל לכל הכיוונים אבל לא צריך להקשיב לתנועה. (לא נכון- צריך להקשיב לתנועה כדי לדעת אם רכב מתקרב)
- צריך לחצות את הכביש בקו ישר (נכון)
- אפשר לחצות גם אם הכביש לא פנוי. (לא נכון, לחכות שיהיה פנוי)
- צריך לחצות את הכביש בהליכה איטית. (לא נכון)
- צריך לחצות את הכביש בריצה (לא נכון)
- צריך לחצות את הכביש בהליכה מהירה וזהירה. (נכון)
- אפשר לחצות אם כל כלי הרכב עוצרים לנו (נכון)
- כדאי להחזיק כדור ביד כשהולכים ליד כביש (לא נכון. כדאי לשים אותו בתיק או בשקית, שלא יתגלגל לכביש)
- אם הכדור מתגלגל, מותר לרוץ לקחת אותו כדי שלא ידרסו אותו (לא נכון. אפשר לבקש ממישהו מבוגר)
- גם כשהרמזור ירוק, מסתכלים לכל הכיוונים. (נכון)
- אם הרמזור האדום נדלק במהלך חציית הכביש, משלימים את החצייה בזריזות, אבל לא בריצה. (נכון)
- אם רכב עוצר ונותן לכם לעבור, הסתכלו היטב וודאו שאין רכב אחר שעוקף אותו. (נכון)
- אם רכב עוצר, אפשר לעבור גם אם אין קשר עין עם הנהג. (לא נכון. חשוב ליצור קשר עין ולוודא שהנהג מודע אליכם)
- אם מבוגר חוצה, עדיף לחצות יחד איתו. (נכון)
- אם הנהג בנתיב הקרוב עצר – עברו עד לקו המכונית, וודאו שגם המסלול השני פנוי או שרכב נוסף עצר. (נכון)
- צריך להביט ימינה, שמאלה ושוב ימינה לפני שחוצים. (לא נכון. צריך שמאלה, ימינה ושמאלה)
- אפשר לרכוב על האופניים כשחוצים כביש. (לא נכון. צריך לרדת מאופניים ולחצות ברגל לצידם)
- אפשר לחצות ולהסתכל בפלאפון בו זמנית. (לא נכון! בזמן החצייה צריכים להיות ערניים לסביבה. בלי פלאפון!)
- עדיף לחצות במעבר חצייה מרומזר. (נכון)
- אחרי שהסתכלנו שמאלה ימינה ושמאלה, אפשר לחצות את הכביש בלי להסתכל לצדדים. (לא נכון, גם בעת המעבר צריך להסתכל לצדדים ולראות שלא מגיע רכב. ואם מגיע, ליצור איתו קשר עין ולוודא שראה אותך)
סיעור מוחות
המדריך ישאל את החניכים, "מה לדעתכם הדבר הכי מסוכן בזמן ההליכה ברגל בקרבת כבישים ומכוניות"?
החניכים יענו תשובות שונות: לחצות באור אדום, נהג שלא עוצר לרמזור, רכב ברוורס שלא רואה אותך, וכד'.
המדריך יאסוף את התשובות וישאל שאלה נוספת: "כיצד לדעתכם אתם יכולים להימנע מאותם סכנות"?
גם כאן החניכים יענו את דעתם והמדריך יסכם זאת: זהירות, ערנות, מודעות, וכדו'.
סיפור ושיתוף
המדריך יספר את הסיפור הבא:
"רועי ילד כבן 11 חוזר לביתו לאחר שביקר אצל חברו לכיתה, בדרכו היה עליו לחצות את הרחוב במעבר חצייה מרומזר. בהגיעו למעבר החצייה הוא המתין שהאור ברמזור של הולכי הרגל יתחלף לירוק.
בעודו חוצה במעבר החצייה, הבחין במכונית שעצרה לפני המעבר חצייה, ובה יושב חברו מביט אליו ומסמן לו בידו. רועי נפנף בידו וסימן שלום לחברו, אך על אף שרצה מאוד לעדכן את חברו באיזה עניין חשוב, הוא המשיך ללכת כי ידע שאין להתעכב במעבר חצייה. באותו זמן ממש, הלכה לצדו של רועי במעבר החצייה אישה צעירה שדברה בטלפון נייד שאחזה בידה. רועי הבחין שהאישה לא מרוכזת בחציית הכביש וחשב לעצמו "היא מרוכזת בטלפון ולא שמה לב לנעשה בכביש". בינתיים האור ברמזור להולכי רגל כבר התחלף לאדום. רועי המשיך לחצות בזריזות ועלה על המדרכה. אבל, האישה שהלכה לצדו המשיכה לדבר בטלפון ולא שמה לב שהאור ברמזור התחלף לאדום. רועי המשיך בדרכו הביתה בהליכה על המדרכה. מרחוק לפניו הבחין בילד מקפיץ כדור על המדרכה, הכדור התגלגל לכביש, והילד רץ אחריו כשהוא עובר בין המכוניות החונות ישר לכביש מבלי לבדוק אם הכביש פנוי. רועי זינק אל הילד עצר אותו ממרוצתו ומנע ממנו להתפרץ לכביש".
כעת המדריך ישאל את החניכים: האם מישהו ראה פעם התנהגות דומה בה ילד/מבוגר התנהגו בצורה מסוכנת בזמן השימוש בדרך? האם הגבת לזה? מה עשית?
האם יש מישהו שמוכן לשתף את כולם בסיפור דומה שקרה לו באופן אישי?
סיכום:
הבנו שזהירות בדרכים היא מצוות עשה מהתורה- לשמור על הנפש שלנו. עלינו לחזור בתשובה ולהשתפר בזהירות בדרכים, על ידי לימוד הכללים וציות להם.
למדנו את חוקי הולכי הרגל, והבנו שעלינו לנהוג בזהירות ולהיות מודעים לכללים ולסכנות בכביש, וכן לעזור לסובבים אותנו לשמור על החיים ולהתנהג בבטחה בכביש.
יישום-
במידה ואפשרי בפעולה או כשאתם מלווים את החניכים לביתם, תוכלו ליישם איתם את כללי הבטיחות בכך שכל ילד בתורו יחצה עצמאית את הכביש, ותתנו לו משוב על ההקפדה על כללי החצייה.