פעולה 1- נהג חדש
פעולה 2- הוראות הפעלה לדרך
פעולה 4 – לחיות ברוגע
פעולה 5- הכח אצלי!
מטרת הפעולה:
החניכים ילמדו על הסחות הדעת כגורם מרכזי לסכנות הקיימות בזמן הנסיעה בכלים זעירים בדרך, ויפנימו את חשיבות הריכוז בזמן השימוש בדרך.
שלב א'- משחק "ההברות":
המדריך יבקש מחניך מתנדב לצאת החוצה, ויחד עם הקבוצה המדריך יבחר מילה בת שתי הבהרות, לדוגמא "בצל". המדריך יחלק את הקבוצה לשתי קבוצות, כאשר קבוצה אחת צריכה לצעוק את ההבהרה "בָא", והקבוצה השניה את ההבהרה "צָל". כאשר החניך המתנדב נכנס חזרה, המדריך יספור בקול "שלוש ארבע ו…", והחניכים יצעקו יחד את שתי ההבהרות כפי שחולקו. על החניך המתנדב לזהות את המילה שנבחרה.
לאחר כמה סבבים ניתן להעלות את רמת הקושי ולבחור מילים עם שלוש הבהרות (לדוגמא: מגבת, אברהם וכדו'), בגילאים גדולים יותר אפשר אף להעלות עם הזמן לארבע הבהרות.
שלב ב'- דיון
אחרי שהחניכים חוו את הקושי לזהות מילה כשיש הרבה הבהרות מבולגנות בו זמנית, נסביר שכך קורה לנו במוח כשאנחנו חושבים על כמה דברים ביחד.
נשאל את החניכים: למי קרה פעם אחת שהוא נכנס לחדר שלו בשביל לקחת משהו, וכאשר הוא נכנס לחדר הוא שכח בשביל מה הוא נכנס? וודאי שהרבה מהחניכים יענו שאכן קרה להם דבר כזה.
נשאל את החניכים:
מדוע זה קורה לנו? הרי לפני רגע ידענו מה אנחנו רוצים לעשות? איך פתאום שכחנו?
מה הם מציעים לעשות על מנת להצליח לזכור את מה שהם רצו?
החניכים יענו תשובות מגוונות, והמדריך יאסוף אותם ויסביר – רצות לנו בראש הרבה מחשבות בנושאים שונים, ולכן עד שאנו מגיעים לחדר, חשבנו על דברים אחרים ושכחנו את מה שעליו חשבנו רק לפני כמה רגעים. לכן העצה היא להיות מרוכזים כל הזמן עד ביצוע המשימה שרצינו לבצע ולא להתעסק במחשבות על דברים אחרים.
וכך גם בנושא הזהירות בדרכים, כאשר הדעת שלנו מוסחת על ידי שמיעת שירים בדציבלים גבוהים או התעסקות עם מעבר בין השירים תוך כדי נהיגה בכלים זעירים, אווירת צחוק ו"בלאגן עם חברים" הנוסעים יחד על כלים זעירים בדרך, אנחנו יכולים לא לשים לב לדברים אחרים הנמצאים מולנו כי המוח שלנו עסוק במחשבות על דברים אחרים, והוא לא מצליח להתרכז בדברים החשובים. ולכן חשוב שבזמן שאנו נוהגים בכלים זעירים בדרך – נהיה מרוכזים ונשים לב לכל פרט הנמצא מולנו, ולא נתרכז בדברים היכולים להסיח את דעתנו.
שלב ג'- סיפור ושיתוף :
המדריך יספר לחניכים את הסיפור הבא:
"אדם אחד הלך לשוק וקנה עשר ביצים, זה היה כל מה שהוא הצליח לקנות במעט הפרוטות שהיו בידו. אותו אדם הלך בדרך חזור לביתו, וכנהוג בתקופות קדומות – הוא שם את חבילות הביצים על הראש. בזמן ההליכה התחיל האיש לחשוב ולתכנן איך הוא יהפוך לעשיר מהביצים שהוא קנה.
וכך הוא חשב לעצמו: "מעשר הביצים יבקעו עשרה תרנגולות שיטילו לפחות מאה ביצים, שמהן יבקעו עוד מאה תרנגולות, והן יטילו אלף ביצים, שמהן יבקעו עוד אלף תרנגולות, שיטילו עשרת אלפים ביצים, שמהן יבקעו עשרת אלפים תרנגולות! לאחר מכן, הוא ימכור את כל התרנגולות והוא יפתח חנויות ויקנה אוניות שיביאו סחורה ממדינות רחוקות, והוא ימכור אותה במדינה שלו ויהיה עשיר! ומכיוון שהוא יהיה עשיר כל כך, יזמינו אותו להיפגש עם המלך, וכשהוא יפגוש את המלך הוא בוודאי הִשְׁתַּחֲוֵה למלך כמו שצריך…".
ואז, תוך כדי שהוא מתרגל את ההשתחוויה למלך – כל הביצים נפלו מעל ראשו ונשברו…".
כעת המדריך ישאל את החניכים: האם אתם מזדהים עם הסיפור? האם למישהו קרה סיפור דומה שהוא היה טרוד וחשב על משהו, ותוך כדי קרה לו משהו מצחיק/מביך?!
אחרי שהחניכים ישתפו כפי רצונם, ישאל המדריך את החניכים שאלה תאורטית – נתאר לעצמנו שאנחנו חושבים על המבחן שיש לנו להתכונן אליו, או על מסיבת יום ההולדת שאנו רוצים לתכנן, ותוך כדי אנו צריכים לבצע פעולות תוך כדי נהיגה בכלים זעירים, האם זה בטיחותי?!
שלב ד'- משחק "לחצות בלי להסתכל החוצה":
המדריך יקבע מסלול ריצה מנקודה מוגדרת אחת לנקודה מוגדרת שניה. כאשר בכל פעם על חניך אחד ללכת בקצב רגיל את המסלול המוגדר מראש, ובזמן שהחניך הנבחר הולך במסלול – שאר החניכים עומדים בשתי שורות בשני הצדדים וצריכים להסיח את דעתו של החניך על ידי קולות, קריאות ותנועות מצחיקות. אם החניך הסיט את העיניים שלו והסתכל על מישהו – הוא נפסל. וכך כל החניכים צריכים לנסות לעבור את המסלול מבלי להסתכל ימינה או שמאלה.
חשוב להדגיש, אסור לחניכים להפריע לחניך שרץ על ידי מגע פיזי, הן בעקבות סכנת פציעה והן כדי לא לפגוע בחניך חלילה, אלא ההפרעות יהיו אך ורק על ידי רעשים ותזוזות מצדדיו של החניך ההולך במסלול.
סיכום:
ראינו שכשיש כמה הבהרות ברקע במקביל קשה לנו להבין מה אנחנו שומעים, וכן כשיש תנועות סביבנו קשה לנו לא להביט הצידה, כמו כן למדנו שכאשר האדם לא מרוכז במחשבותיו – הגוף יכול לפעול בלי מחשבה וזה יכול לגרום לאדם חרטה על מעשיו (למה נכנסתי לחדר, והמשל עם הביצים שנשברו).
אחת הסכנות המרכזיות שלנו כנוהגים על כלים זעירים, היא הסחת הדעת שלנו מפרטים שקיימים בה בעקבות התעסקות בדברים אחרים תוך הנהיגה, דיבור עם חברים, שמיעת מוזיקה באוזניות, הסתכלות על פרסומות או התמקדות הראייה על מקום אחד במרחב.
הסחת דעת זו יכולה לגרום חלילה לסכנות ופגיעות, ולכן עלינו להיות מרוכזים בזמן הנהיגה בכלים זעירים ולהימנע ככל הניתן מהסחות דעת שאינם הכרחיות, לא להסתכל בטלפון או לענות לשיחות תוך כדי רכיבה באופניים/קורקינט, לא לנסות לעשות תחרות עם חברים על נסיעה מהירה וכדו'. אלא להיות "מפוקסים" עם עיניים פתוחות וראייה רחבה – על מנת שנוכל להשתמש בדרך בבטחה.
