אל המדריך
בפעולה זו אנו רוצים לפתח את המודעות לכך שהעולם טוב וצועד לטוב, אך נעמיק את הנושא על ידי כך שבנוסף להבנה שלביטוי "הכרת הטוב" יש משמעות של להכיר בתודעה שלנו במציאות הטוב בעולם, ובעובדה שהעולם מתקדם לטוב, נעורר דיון כיצד קידום העולם לטוב נתון בידינו, וכיצד כל כלי שהתפתח – יכול לשמש לטוב או חלילה למוטב (כגון: חומר נפץ שהומצא על ידי נובל ונועד לפוצץ הרים ולהקל על סלילת כבישים נהפך לכלי מלחמה, טכנולוגיה יצרה נוחות והקלה, אבל גם התמודדות עם לשון הרע ומראות אסורים בצורה נגישה ומהירה יותר), וכיצד אנו יכולים להיות שותפים עם ה' בקידום העולם לטוב.
שלבי הפעולה:
- תן דעתך שלא תקלקל
- ביאורי מילים
- הצגת סבא נכד
- כל מי שפעל עם אל
שלב א'- תן דעתך שלא תקלקל
בפתיחת הפעולה נשב יחד במעגל, ונחלק לכל המשתתפים פתקי ממו כחולים וצהובים.
לאחר מכן נקריא למשתתפים רשימה של דברים, וכל מי שחושב שמה שהמעביר מקריא הינו דבר שלילי ירים את פתק כחול, ומי שחושב שהינו דבר חיובי ירים פתק צהוב.
רשימת ההגדרות: טלפון, סמס, פייסבוק, אימייל, ויקיפדיה, גוגל, ynet, ערוץ מאיר לילדים, באבלס, youtube, סרטים לצפייה ישירה, ערוץ 7, פרסומות, פורומים, אנגרי בירדס, קניות באינטרנט, הורדות שירים, שיעורי תורה, אתרי הכרויות, תחזית מזג אוויר.
לאחר קריאת ההגדרות, נבקש ממשתתף אחד שהרים פתק כחול להסביר מדוע לדעתו הגדרה ספציפית (למשל, טלפון) זה דבר שלילי, ומשתתף אחר שהרים פתק צהוב להסביר מדוע לדעתו זה דבר חיובי. נשאל גם לדעתם של שאר המשתתפים ונעורר עימם דיון. (ניתן לעשות זאת על הגדרה אחת או לעבור בין הגדרות שונות, לשיקול המעביר).
לבסוף נשקף למשתתפים כי אכן יש דעות רבות לכאן או לכאן כמעט בכל נושא, אך כולם וודאי יסכימו כי רוב ככל הכלים שיש במציאות הם טובים ויכולים לשמש לטוב, אלא שהתוצאות המעשיות תלויות בנו וכיצד אנו משתמשים בכלים אלה.
בשלב זה נקריא את המדרש הבא:
"רְאֵה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים כִּי מִי יוּכַל לְתַקֵּן אֵת אֲשֶׁר עִוְּתוֹ" (קהלת ז, יג), בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן, ואמר לו: ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך". (במדבר רבה, ז, יג)
נשאל את המשתתפים כיצד הם מבינים את הביטוי "כל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי", ונשמע את תשובותיהם.
לאחר שכל המשתתפים יענו מה הם חושבים על מדרש זה, נסביר כך: הקב"ה ברא עולם טוב, וכל דבר שיש במציאות מצד עצמו הוא טוב, נכון וראוי, כמו שכתוב "וירא אלוקים את כל אשר עשה, והנה טוב מאוד". אלא שהוא נתן את העולם בידינו, ועלינו לקדם את העולם לטוב ולהשתמש בכלים שהוא נתן לנו לטוב. ולכן יש צורך "להזהיר" אותנו שלא לקלקל, משום שהאדם יכול חלילה להשתמש בכלים שהקב"ה נתן בעולם ולהשתמש בהם בצורה שלילית, כמו חומר הנפץ שהומצא על ידי נובל ונועד לפוצץ הרים ולהקל על סלילת כבישים אך הוא נהפך לכלי מלחמה, וכמו הטכנולוגיה שיצרה נוחות והקלה, אבל גם התמודדות עם לשון הרע ומראות אסורים בצורה נגישה ומהירה יותר, ועל כן הקב"ה מזהיר אותנו שלא לקלקל את העולם הטוב שהוא ברא, אלא לזכור שהעולם נתון בידינו ולכוון תמיד את המציאות למעלה למקום טוב יותר ומשוכלל יותר פיזית וערכית, ולא שנשתמש בה לדברים שליליים ובכך להוריד אותה למטה ולקלקל אותה מעשית ורוחנית.
שלב ב'- ביאור מילים
בשלב זה נשאל את המשתתפים מה לדעתם פירוש המילה "הכרת הטוב"?
ככל הנראה הם יענו לפי המושג שהם מכירים: "להודות על דברים שעשו עבורנו".
לאחר שהמשתתפים יגידו את דעתם, נסביר ש"הכרת הטוב" היא לא רק להודות בפה על משהו חיובי שעשו בשבילנו, אלא קודם כל להיות במודעות לטוב שנמצא סביבנו. וזוהי משמעותה האמיתית של המילה "הכרה", כמו שמדברים בעולם הרפואה האם האדם הוא "חסר הכרה" או "בהכרה", הכוונה האם הוא מודע למציאות שמתרחשת סביבו. ואם כן המושג "הכרת הטוב" פירושו לחיות מתוך מודעות לטוב שהקב"ה משפיע לעולם על ידי שהוא מקדם אותו לטוב, והכרה בכך שהעולם הוא טוב ותמיד מתקדם וצועד לכיוון הטוב, והמודעות לכך – היא שגורמת לנו גם להודות עליה בפועל.
שלב ג'- הצגת "סבא – נכד"
אחרי ההבנה העמוקה של ביאורי המילים, נבקש מהמשתתפים לשחק בהצגת "סבא – נכד". מהלך המשחק: נבקש משני משתתפים להמחיש באמצעות הצגה מפגש בין סבא לנכד. נדגיש לשני המתנדבים שהנכד צריך להציג כאילו הוא משתמש בטלפון ובכך מייצג שימושים שונים ותועלת שמפיקים מכלי זה, והסבא מתפעל מהאפשרויות שהטכנולוגיה פתחה בפנינו ושלא היו בעבר. יחד עם זאת, הסבא גם ישקף היבטים מעולמו שמחדדים את ההפסד והמחיר שאנו משלמים בשימוש בטכנולוגיה. (נקודות רווח לדוגמא: קשר עם בני משפחה רחוקים, תמונות בקלות ובהישג יד, יכולת קנייה זמינה ומגוונת, למידה מרחוק וכד'. נקודות הפסד לדוגמא: פחות קשר וריכוז במפגש פנים מול פנים השיח בקבוצות שטחי ופחות מתעניין, תמונות לטווח קצר בלבד ולא נשאר לעומת האלבום תמונות של סבא, בזבוז זמן בשיטוטים וירטואלים, תוכן בעייתי כמו הפרסומות שקופצות פתאום וכדו').
לאחר ההצגה, נערוך דיון עם המשתתפים על הטענות של הסבא והנכד, ונערוך סבב בין המשתתפים ונשאל – מי לדעתכם צודק, ומדוע?
כשהדיון יגמר נאסוף את התשובות של המשתתפים ונקריא להם את הקטע הבא:
"בעירה נידחת אי שם בגלות חי לו רב צדיק גדול ובא בימים. שמו הלך לפניו, ורבים עלו אליו לרגל להיוועץ בעצותיו ולגלות את הנסתר. הוא ראה הוא דברים שבני אנוש מן העם לא ראו ולא הבינו. באחד מן הימים קם תלמיד חכם והחליט לבחון היש יסוד בגדולתו של הרב? ועל שום מה יצאה גדולתו של הרב ברבים? נכנס התלמיד אל חדרו של הרב ופנה אליו: "רבי ומורי, שמעתי על נפלאות תובנותיך, וגדולת מעשיך, אנא אמור לי – אוחז אני בידי פרפר החי או מת הוא"?
חייך הרב, השפיל עיניו וענה לתלמיד: "התשובה בידייך ולא בידי – אם תרצה סגור בחוזקה את ידיך – ומת. אם תרצה פתח לרווחה כפות ידך ויעוף הוא למרום- ויחיה".
כעת נסכם ונאמר כך: אנו רואים שלאורך הדורות העולם מתקדם ומתפתח, ואכן העולם במהותו הוא טוב והוא מתקדם לטוב, אלא שכמו שחווינו במשחק עם הפתקים – עלינו לגרום לטוב להתגלות בצורה שלא תאפשר גם חריגות למקורות לא חיוביים, אך האמונה המרכזית שלנו בעולם היא שהקב"ה ברא את העולם בצורה טובה כך שהוא טוב מצד עצמו, ובנוסף הוא מקדם את העולם תמיד לכיוון חיובי. וגם מבחינה אנושית כל דור מוסיף שלב בעולם ומקדם אותו קדימה, כך שלאורך ההיסטוריה העולם מתפתח ומשתכלל כל הזמן ונהיה מקום טוב יותר, והכלים המתפתחים הם כלים חיוביים בעיקרם, אלא שהעבודה שהטוב הזה יתגלה במציאות תלויה בנו על ידי שנקיים את דברי המדרש שקראנו בתחילת הפעולה "כל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי", ובכך לנווט את העולם להיות מקום טוב יותר כי באמת כל דבר יש לו צד שלילי וצד חיובי כמו שראינו בהצגה של הסבא והנכד.
אבל האמירה הזו שניתן לקחת כל דבר לשני הצדדים, חשוב לזכור שזה רק לעניין הבחירה שלנו, לאיך שאנחנו מכוונים את זה, כי העולם לכשעצמו שה' ברא הוא קודם כל טוב, טוב עצום! בדיוק כמו אותו הפרפר בכף היד שהוא קודם כל מצד עצמו חי וטוב, אך כעת הפרפר – העולם – נתון בידינו, ועלינו "לתת דעתנו שלא לקלקל", ולהיות שותפים עם ה' בקידום העולם לטוב, ולפתח כלים טובים ולהשתמש בכלים הקיימים בצורה בונה, מקדמת וחיובית.
שלב ד'- כל מי שפעל עם אל
לסיכום הפעולה, נקריא למשתתפים מדרש נוסף: "אמר רבי ירמיה בר רבי אלעזר: עתידה בת קול להיות מפוצצת בראש ההרים ואומרת "כל מי שפעל עם אל – יבוא ויטול שכרו" (ויקרא רבה כז, ב).
המעביר כעת יפנה למשתתפים:
דיברנו על כל המשמעות של הטוב בעולם, ושהבחירה בידינו וכו' אבל זה לא מספיק. כי כמו שהבחירה בידינו אם לקחת את זה למקום החיובי או השלילי כך הבחירה בידינו לבוא ולפעול, להיענות לקריאת החיזוק הזו של המדרש: תזכור, אתה לא פועל לבדך, בשבילך -אתה פועל עם אל.
אנו נדרשים להיות שותפים עם הקב"ה בהצעדת העולם להיות עולם טוב, מתוקן, ראוי, משוכלל ונכון. כל שימוש שלנו בצורה הוגנת, חיובית, מקדמת ומצמיחה – הופכת אותנו להיות שותפים עם הקב"ה בתיקון העולם, ואם כן, אנחנו מצווים לא רק "לא לקלקל" ולהיות פסיביים אלא להיות שותפים מלאים בידיים לקדם את הטוב האלוקי בעולם. זה לא רק שהקב"ה ברא עולם טוב ואנו צריכים רק לא לקלקל אותו, אלא יתירה מכך – קידום העולם לטוב נתון בידינו ואנו יכולים ומצווים להיות שותפים עם ה' בקידום העולם לטוב!
מערך פעולות – מאמינים בטוב
שבוע ראשון – עניין של זווית
גלעד ודביר – זה גלגל החיים
הראל ונווה – זהות כפולה
מעוז ונחלה – כחומר ביד היוצר
חבב – כל מי שפעל עם א-ל
שבוע שני – טוב ה‘ לכל – חבב – והנה טוב מאוד
שבוע שלישי – ובטוב העולם נידון – חבב – אור חוזר
שבוע רביעי – טוב עין הוא יבורך – חבב – מחשבה יוצרת מציאות
