כולם במשחק (פעולה)

מטרות:

• החניכים יחוו (בקטנה) קושי של התנהלות עם מגבלה.
• החניכים יבינו שהסביבה (המשחק) צריכה להשתנות כדי שכולם יצליחו, ולא הילד.
• הגברת הרגישות לחברים בקבוצה.

עזרים:

• מטפחות עיניים.
• כפפות מטבח עבות (או גרביים לידיים).
• אוזניות (גדולות שאוטמות רעש).
• חבילת כוסות חד פעמיות / קלפים / כדור.

שלב 1- המשימה הבלתי אפשרית (10 דק')

המדריך יבחר 3-4 מתנדבים וייתן להם "מגבלה" מלאכותית:

1.            חניך א' -יכסו לו את העיניים (לקות ראייה).

2.           חניך ב': ישימו לו כפפות מטבח עבות על הידיים (לקות מוטורית).

3.           חניך  ג': ישימו לו אוזניות ויאסרו  עליו לדבר (לקות שמיעה/תקשורת).

4.           חניך ד': יקשרו לו את הרגליים (לקות פיזית).

המשימה הקבוצתית: כל הקבוצה צריכה לבנות מגדל גבוה מכוסות פלסטיק (או ארמון קלפים) תוך 2 דקות.
החוק: כולם חייבים להשתתף בבנייה. אסור למישהו "לשבת בצד".

מה יקרה? יהיה בלגן. הילד עם הכפפות יפיל את הכוסות, הילד שלא רואה לא ידע איפה להניח, והילד שלא מדבר לא יוכל להזהיר שהמגדל עקום. סביר להניח שהם יכשלו או יתעצבנו.

שלב 2 – דיון קצרצר (5 דק')

המדריך יושיב את החניכים וישאל:

•              איך הרגישו הילדים עם ה"מגבלות"? (מתסכל, מעצבן, הרגשתי שאני מפריע).

•              איך הרגישו שאר הילדים? (רצינו להזיז אותם כי הם הפריעו לנו לנצח).

•              האם המשחק היה הוגן?

שלב 3 – התיקון – משנים את הכללים (10 דקות)

המדריך יאמר לחניכים: "המטרה שלנו היא לא רק לבנות מגדל, אלא לבנות אותו יחד. בואו נשנה את השיטה כדי שכולם יוכלו לעזור."

החניכים ינסו שוב את המשימה, אבל הפעם המדריך יכוון אותם לפתרונות של עבודת צוות:

•              הילד עם הכפפות לא יכול להחזיק כוסות עדינות? הוא יהיה "מנהל העבודה" שיחליט איפה שמים כל כוס.

•              הילד עם העיניים מכוסות? חבר יכוון לו את היד בדיוק למקום (הוא מניח את הכוס, החבר מכוון).

•              הילד שלא שומע? מסמנים לו בתנועות ידיים.

התוצאה: הקבוצה מצליחה לבנות את המגדל בזכות שיתוף הפעולה.

שלב 4 – סיכום ומסר (5 דקות)

מקריאים סיפור קצר או מסכמים במילים פשוטות:

כששיחקנו בהתחלה, זה היה קשה כי ניסינו לשחק 'רגיל' כשלא לכולם יש יכולות רגילות. אבל בפעם השנייה הבנו משהו חשוב: לא הילד צריך להשתנות, המשחק צריך להשתנות. בסניף שלנו, אם יגיע חניך שלא יכול לרוץ, אנחנו לא נגיד לו 'שב בצד', אלא נשחק משחק שלא חייבים לרוץ בו, או שנמציא לו תפקיד חשוב במשחק. כוח של קבוצה נמדד בזה שאף אחד לא נשאר בחוץ.

טיפ למדריך –

אל תהפכו את זה לשיעור כבד. תנו להם ליהנות מהמשחק ומהאתגר. המסר יעבור הכי טוב כשהם יראו שכשעוזרים אחד לשני – מצליחים לבנות מגדל ענק.