מטרות:
-
החניכים יבינו כי לכל אדם חסרונות.
-
החניכים יפתחו רגישות לקשיים שונים העשויים להיות מנת חלקם של חבריהם (קשיים מתמשכים או חד-פעמיים).
-
החניכים ילמדו שבכוחם לסייע לכל חבר, אם רק יגלו רגישות למצוקותיו.
עזרים:
-
כרטיסי תעודת זהות
-
כרטיסי אפיונים X 2 בשני צבעים
-
סוכריות
-
קופסאות צדקה שעליהן רשומים קשיים
-
מטבעות שוקולד
שלב א’- למי כאן קשה?
נכין כרטיסי ת”ז של 6 ילדים, קצתם “ילדים מצליחנים” וממשפחות טובות, וקצתם –
ילדים מתקשים בכל מיני תחומים או כאלה שצמחו במשפחות בעייתיות.
נתלה את תעודות הזהות שהכנו ולכל ת”ז נצרף ניילונית.
תעודות זהות:
-
נדב –
נער בן 15, בלונדיני, גבוה וחזק. אביו משקיע בבורסת היהלומים, אימו פסיכולוגית ידועה. תלמיד מצטיין.
לומד בבית-ספר איכותי בת”א, מדריך נערץ בתנועת הנוער המקומית וביתר זמנו משמש בתור קפטן נבחרת הכדורגל של השכונה.
-
יאיר – נער בן 12, עצמאי, מבריק, אמיץ וחכם. אוהב לטייל עם חבריו בטבע ולמצוא מסלולים חדשים.
הוריו מדריכי טיולים וביתם מלא באוצרות ותצלומים מכל העולם. מרבה לרתק את חבריו בסיפורים ותגליות.
גר בבית פרטי מוקף ירק באחת משכונות היוקרה בהרצליה פיתוח.
-
שמואל – ילד בן 9, שקט, נמוך וממושקף. מרבה לקרוא ספרי מדע בדיוני. מרבה להשתתף בשיעור ולהוסיף מידע לכיתתו מספרים שקרא. משתתף בחוג משחקי חשיבה. מרבה להרהר ולחלום. כותב יומן וגם סיפור על החיים בכוכב אחר. אימו מורה ואביו טכנאי רדיו.
-
ישראל – ילד בן 11, כחוש וקטן. מתגורר עם משפחתו בדירה שכורה קטנה בדרום תל-אביב. משפחתו מונה עשרה ילדים, הוא השלישי.
נעדר רבות מבית הספר כיוון שעוזר לאביו למכור צמר גפן מתוק בבסטה שלו בשוק הכרמל. נכשל בלימודיו.
מסתובב בלילה בחברת בני נוערמשכונות מצוקה.
-
דוד – בן 7, רזה, שקט ומופנם. בן יחיד להוריו. אוהב לצייר. מתקשה בלימודים, בקושי שומעים אותו בכיתה.
מרבה לחלות בדלקת ריאות ולהתאשפז בבתי חולים.הוריו בעלי משרד רואי חשבון ומצליחים מאוד.
-
צבי –ילד בן 14, מגיע ממשפחה במצב כלכלי קשה. מרבה להתקוטט עם חבריו ותכופות מסולק מבית הספר עקב מעשי קונדס.
על פניו וידיו שריטות וסימנים, והוא אף שהה יומיים בבית הסוהר עקב סחיבה מחנות מכולת.
נחלק את השבט ל- 2 קבוצות. כל קבוצה תקבל כרטיסי אפיונים או מצבים שונים, בצבע אחר לכל קבוצה.
על כל קבוצה לשער איזה מהאפיונים או מהמצבים מתאים לכל אחד מן הילדים המוצגים בתעודות הזהות.
(חשוב להדגיש בפני החניכים שייתכן שיש ילד שאין לו כרטיס מתאים או שיש לו יותר מכרטיס אחד.)
נערוך משחק הימורים בין הקבוצות:
כל קבוצה תקבל סוכריות כמספר האפיונים.
כל קבוצה תניח בתורה את הכרטיס (בצבע שלה) בתוספת סוכרייה בתוך הניילונית של כרטיס הדמות,
שהיא חושבת שהאפיון או תיאור המצב שייך לה.
המדריך יסביר כי על כל ניחוש נכון הקבוצה תקבל 2 סוכריות (הסוכרייה ששמה בניילונית וסוכרייה נוספת),
ועל ניחוש מוטעה יילקחו ממנה 2 סוכריות (סוכרייה מהניילונית וסוכרייה נוספת).
כרטיסי האפיונים:
-
מפחד ממבחנים
-
נגנב לו הקלמר
-
נמצא לבד בבית כל שעות אחר-הצהריים
-
שוכח לארגן כריך לארוחת עשר
-
לא מצליח לרכב על אופניים בלי גלגלי עז
-
אוכל ברעבתנות
-
אחותו חולה מאוד
-
נתקל בעמוד
-
אין לו כסף לשלם לטיול בעבור הטיול השנתי
-
נשברה לו שן
-
איבד את הכרטיסייה
-
קיבל באותו יום שני עונשים בבית הספר
-
סובל מבדידות.
אחרי שהקבוצות יתאימו בין האפיונים והמצבים השונים לתעודות הזהות,
יאמר המדריך שאת התשובות הנכונות נברר בהמשך הפעולה.
נשאל את החניכים:
לפי מה החלטתם איזה אפיון ומצב מתאים לאיזה ילד?
לפי מה התאמתם את הקשיים השונים לילדים השונים?
האם יש ילדים שהתאמתם להם יותר מקושי אחד? האם יש ילדים שלא התאמתם להם קשיים כלל? מדוע?
(יש להניח שלילדים ה’מצליחנים’ יותאמו פחות אפיונים שליליים ומצבים של קושי.)
שלב ב’- מי מושלם???
נספר לחניכים על חבר שלנו, משולם.
משולם הוא פשוט מושלם. הכול טוב אצלו בחיים. הוא נראה הכי טוב שאפשר,
וחיוך זורח על פניו בכל עת. הציון הנמוך ביותר שלו הוא 98, על אף שמעולם לא למד למבחן.
משולם מצטיין בכדורגל – רק נכנס למגרש וכבר מבקיע שער בבעיטה הראשונה.
כולם אוהבים אותו; יש לו שלושה פלאפונים רק כדי לאחסן בזיכרון את כל החברים שיש לו.
הפלאפונים לא מפסיקים לצלצל מאז שהוא קם בבוקר- עם הזריחה, עד ששוכב לישון,
באשמורת הבוקר. והוא מעולם לא עייף.
בכל מה שהוא עושה – יצליח, החל מאפיית עוגות בנות שלוש קומות וכלה בסנפלינג על הרי ההימלאיה.
בנוסף הוא זכה בחידון התנ”ך העולמי פעמיים, ובכל תחרויות הספורט, שכללו טיפוס הרים,
הרמת משקולות והליכה על חבל – הוא תמיד זכה במקום ראשון.
שלא נדבר על השחמט שהוא משחק בלי בעיה, ועל כך שבקולו הערב הוא מצליח לשיר בשני קולות יחד…!
ואגב, הוא מנגן כמעט בכל כלי שקיים – וזאת מבלי לדעת תווים!
יש לו משפחה למופת; הורים מקסימים ואחים נהדרים.
הבית שלו תמיד מסודר ויש לו את הכריכים הכי טעימים בכל בית הספר.
ולמרות סדר יומו העמוס ומטלותיו המרובות – הוא לא התעצבן ולא כעס מימיו,
ועל אף כל מעלותיו הוא עניו וצנוע ולא מתרברב. בקיצור… משולם הוא בן-אדם מושלם. הכול בחייו מוצלח ואין לו שום קשיים.
נחלק את החניכים לקבוצות ונבקש מכל קבוצה להכין הצגה המתארת יום בחייו של משולם.
נכוון אותם בעזרת כרטיסייה שיקבלו ובה מפורטים רעיונות להצגה.
קבוצה יקרה!
עליכם להציג יום בחייו של משולם, הילד המושלם.
השאלות הבאות ינחו אתכם:
מה מעשיו בשעות השונות של היום?
מה עושה משולם בבית-הספר?
כיצד מתנהג משולם לחבריו? מה הוא עושה בחברתם?
מה עושה משולם כשהוא בביתו? כיצד הוא מתנהג?
אילו דברים וחפצים יש למשולם בחייו?
מה משולם אוהב לעשות?
זכרו – משולם הוא ילד מושלם! כל דבר בחייו מתרחש תמיד על הצד הטוב ביותר, ואין בחייו שום קושי או צער
מדריך, שים לב !
הסיפור המובא כאן הוא לדוגמה בלבד. מוטב שתחשוב אילו דברים מודגשים אצל חניכיך,
ומה בעיניהם נחשב ‘מוצלח’, ואז הגזם בתיאוריך בסיפור בהתאם לכך.
דבר נוסף – חשוב להקציב זמן להכנה להצגה ולהצגה עצמה.
מוסיף מאוד, להביא תלבושות ועזרים אחרים שיהפכו את ההצגה למשמעותית עבור החניכים.
לאחר ההצגות, ננסה לתמצת את התיאורים שהעלו החניכים במהלכן, וננסה להסיק מתוכן מה נתפס כמושלם בעיני החניכים.
נברר עמם:
מיהו הילד המושלם בעיניכם? במה מתבטאת ה”מושלמות” שלו?
האם יש מישהו מהקבוצה שמרגיש את עצמו ילד מושלם? האם אתם מכירים ילד כזה?
האם ישנו אדם ללא קשיים? האם קיים אדם “מושלם” בעולם, שאין לו שום קושי, חיסרון או בעיה?
האם הסיפור שסיפרנו על אודות משולם נשמע הגיוני? האם יתכן אדם “מושלם”, שאין לו שום קשיים או חסרונות?
נבין עם החניכים כי אמנם היינו רוצים, לכאורה, שכל שנבקש יקרה בצורה שנראית לנו הטובה ביותר.
אבל… לא כן פני הדברים. לכל אדם יש קשיים ודברים שהוא חזק בהם פחות.
ראינו כי אין חניך (ונקווה שכך) היכול להעיד על עצמו שאין לו שום חיסרון או קושי.
דבר זה הוא טבעי והגיוני כי אין אדם מושלם בעולם! לכל בן-אדם יש התמודדויות, קטנות או גדולות,
ולשם כך הוא בעצם נמצא בעולם.
על כל אדם לעבוד בעולם הזה, להתמודד מול הקשיים ולהתקדם. למישהו מושלם אין לאן להתקדם…
שלב ג’- התמודדויות יש לכולם
נחזור להימורים משלב א’…
נאפשר לחניכים לחזור לקבוצות ההימורים שלהם משלב א’ ולחשוב שוב על התאמת המאפיינים לילדים.
אולי לאור התובנות החדשות יחשבו בצורה שונה. כשיסיימו,יגלה המדריך את התשובות האמתיות.
התשובות (ניתנות רק כדי שתהיה משמעות להשקעתם של החניכים במשימה, אך אינן מהותיות כלל):
(נדב) מפחד ממבחנים, נגנב לו הקלמר
(יאיר) נמצא לבד בבית כל שעות אחר-הצהריים, נשברה לו שן
(שמואל) שוכח לארגן כריך לארוחת עשר, נתקל בעמוד, איבד את הכרטיסייה
(ישראל) אין לו כסף לשלם לטיול השנתי, סובל מבדידות
(דוד) אחותו חולה מאוד, לא מצליח לרכב על אופניים בלי גלגלי עזר
(צבי) קיבל באותו יום שני עונשים בבית הספר, אוכל ברעבתנות
נשאל את החניכים:
האם שינינו אילו מהניחושים שניחשנו בשלב הראשון? אילו ומדוע?
מה נתחדש לנו במהלך הפעולה?
בפעולה הקודמת דיברנו על ילדים בעלי קשיים מובהקים הבולטים לעין כול ולכן מובן לכולם מדוע הם זקוקים לעזרה.
אבל… האם יש אדם שאין לו כל קושי? האם יש אדם שכלל לא זקוק לעזרתנו?
האם נוכל לומר שיש ילד שלא נצרך לרגישות ולסיוע מצידנו??? ודאי שלא!
שלב ד’- צדקה, לא רק לאנשים בלי כסף!
אז איך אפשר לעזור?
קודם כול – פיתוח הרגישות! עלינו לפתח רגישות למצוקות הקטנות והגדולות של חברינו.
אחר כך – עוברים למעשה, מגיבים בתגובה אמתית מכל הלב, כזו שתחמם את לב החבר…
כדי להמחיש עקרונות אלה, נשחק משחק קליעה למטרה :
נכין קופסאות אשר תעוצבנה כקופות צדקה.
על כל קופסה יהיה כתוב קושי אחד שעשוי להיות מנת גורלם של ילדים
(תוכל להיעזר ברשימה משלב א’ או להמציא קשיים רלוונטיים לחניכים).
נחלק לכל חניך מטבע שוקולד אחד או יותר. החניכים ייקראו את הקשיים הרשומים על-גבי הקופסה,
וכל חניך יבחר בתורו קושי שיש לו לגביו רעיון לסיוע או להקלה, ויקלע מטבע לקופסא המתאימה.
אם הצליח לקלוע – המטבע שלו!
אם לא הצליח – עליו להציע רעיון נוסף לפתרון, ואז יזכה במטבע.
מדריך, שים לב!
הדגש בפני החניכים מראש שהעיקר – הרעיונות, לא הקליעה,
ועיקר העיקרים – אווירת הכבוד והפרגון שתשרור בשבט!
(אגב, אפשר לעודד חניכים לעזור לחבריהם, אם הם ‘תקועים’ ללא רעיונות.)
לאחר המשחק, נשחזר עם החניכים רעיונות לסיוע שעלו במהלכו,
ודרכם נפנים כי כשאנו מזהים קשיים שעמם מתמודד זולתנו, יש דרכים רבות לסייע לו להתגבר על הקשיים או לפחות להקל עליו.
נערוך סבב:
האם תוכלו לחשוב על קשיים נוספים שחברים עשויים להיתקל בהם? (ללא שמות או סימני זיהוי!!!)
האם ביכולתכם לסייע לחברים?
נסכם שלב זה ונאמר כי ראינו עד כמה אנו יכולים לעזור לכל ילד באשר הוא. לא רק אנשים חסרי כסף זקוקים לצדקה.
צדקה אינה רק בנתינת כסף. אפשר להכניס “מטבעות של חסד” מכל מיני סוגים לקופסאות הלב של כל אדם.
המשחק שעשינו בקופסאות ממחיש זאת יפה. הקשיים שהוצגו על קופסאות הצדקה עשויים להיות מנת גורלו של כל אדם.
אנחנו צריכים להיות רגישים, לפתוח את הלב ולחשוב על פיתרון ‘קולע’…
(אמנם, לפעמים אנו קולעים לפיתרון הנכון ולפעמים לא…בכל-אופן עלינו להמשיך ולנסות לעזור ולפתור יחד עם חברינו את קשייהם.)
חשוב לחזק את עיקר הלימוד – שביכולתנו לסייע במצבים שונים לכל חבר באשר הוא, גם זה המוצלח,
המקובל וה(נראה) מושלם!!! רק צריך לפקוח את העיניים ולחפש היכן ניתן לעזור!
לסיכום:
ראינו כי אין אדם מושלם וכי לכל אחד קשיים והתמודדויות. עלינו לנסות לשים לב לקשיים של כל אחד מחברינו,
להיות רגישים לדברים אלה, ולנסות לעזור ולסייע לו ככל האפשר.
הבנו שצדקה אינה רק דבר ממוני; גם נתינת פיתרון ועצה לבעיות ומצוקות של החבר נקראת צדקה.
עלינו להשתדל ולהיות רגישים וקשובים לבעיות ומצוקות חברינו – כל חברינו, אלה שקשייהם בולטים,
וגם אלה שנראים שהבעיות פסחו עליהם – ולנסות לעזור להם ככל האפשר.