רחוק מהעין רחוק מהלב(פעולה)

• ירושלים
• תל אביב
• חיפה
• קצרין
• אשדוד
• רמת גן
• נהריה
• צפת
• חברון
• אריאל
• באר שבע
• אשקלון
• בית שאן
• טבריה
• שדרות

לאחר ביצוע המשימה נברר עם החניכים:

– מה היה יותר קל למקם במפה: את תל-אביב או את שדרות?

– מה שונה באזור שממוקמת בו שדרות מאזור תל אביב או ירושלים?

ייתכן שגם לחניכים הצעירים יהיה קל יחסית למקם נכון את תל-אביב, חיפה וירושלים,

אך למצוא את שדרות ייקח להם קצת יותר זמן,

משום שירושלים ותל אביב הן ערים גדולות ומרכזיות וסביבן יש יישובים רבים. נסביר לחניכים,

שהעיר שדרות היא יישוב ספר, ובמילה אחרת: פריפריה, כלומר: יישוב המרוחק ממרכזי היישובים.

 

נחשוב עם החניכים:

 

– לדעתכם, מהו השוני בין החיים במרכז והחיים בספר ובפריפריה?

– אילו קשיים יכולים להיות למי שחי ביישוב ספר?

– איך משפיעה המציאות הזאת על התושבים, כאשר המצב הביטחוני קשה ומסוכן?

נבין עם החניכים יחד, כי החיים בספר שונים מהחיים בעיר הגדולה או ביישובים המקורבים אליה –

כי לא תמיד קיימים כל השירותים הנצרכים: הסופרמרקט לא פתוח 24 שעות, לא תמיד יש את כל הרופאים שצריך,

לא קיימים כל סוגי מוסדות הלימוד לילדים, לא תמיד יש מקומות עבודה לכולם, ועוד.

כאשר המצב הביטחוני מעורער – בפריפריה המציאות קשה שבעתיים: הקשיים הכלכליים מחמירים מאוד,

המרחק מבית החולים רחוק מידיי, ואפילו יש תחושה קשה של מי שנשאר לבד מאחור.

 

חיים בפריפריה – משחק מסלול

בשלב הזה נרצה לחדד לחניכים את מציאות החיים בפריפריה כשהמצב הביטחוני אינו טוב.

לצורך כך נשחק עם החניכים משחק מסלול, שמשקף את קשיי הפריפריה הייחודיים לשדרות ועוטף עזה.

 

כללי המשחק:

נחלק את החניכים לקבוצות, ונניח לפניהם את לוח המשחק 

 

לאורך המסלול ישנם שני סוגי סימנים:

סימן קריאה: משמעותו – להרים כרטיס פקודה.

מרחב מוגן: תחנה שהקבוצה תצטרך לעבור אליה בהתאם להוראות בכרטיס הפקודה.

 

הקבוצה המנצחת היא זו שמגיעה ראשונה לסיום המסלול.

לפני שנתחיל במשחק, נסביר לחניכים מהו “מרחב מוגן” במציאות החיים:

חדר הנמצא בבניין או בדירת המגורים, הבנוי בצורה חזקה ויציבה במיוחד.

דיירי המקום מתכנסים בו בעת אזעקה,

כדי להתגונן מפני התקפות אוויר שזמן ההתרעה מפניהן הוא קצר מכדי לאפשר גישה למקלט.

 

כרטיסי הפקודה:

• נשמעה אזעקת “צבע אדום” – רוצו למרחב המוגן הקרוב ביותר (קדימה או אחורה)
• (יש להכין שבעה כרטיסי פקודה כאלה).
• את מחפשת מתנה לאמא, אך כל החנויות במרכז נסגרות כבר ב- 7 בערב… – לכו 3 צעדים אחורה.
• מזל טוב! יש לאח שלך בר-מצווה, אך האורחים עדיין מתלבטים, אם זה לא מסוכן מידיי להגיע… המתינו תור!
• מזל טוב! נולד לך אח. הנסיעה לבית החולים לוקחת כשעה. המתיני תור נוסף!
• את וחברותיך החלטתן להקים גמ”ח משחקים לילדי השכונה. יישר כוח! התקדמו 2 צעדים.
• המצב הכלכלי בעיר קשה מאוד. דמי הכיס מצטמצמים. כצ’ופר התקדמו 3 צעדים.
• החופש הגדול הגיע! מחפש עבודה זמנית? יש תור ארוך, המתן 2 תורות!
•  משפחות חדשות הגיעו לחיזוק העיר! התקדמו 2 צעדים.
• סייעת לקשיש להגיע במהירות אל המרחב המוגן – קבלו תור נוסף.
• שתי משפחות מהבניין החליטו לעזוב זמנית את העיר, חזרו 2 צעדים.
• עוד חנות משחקים נסגרה. חיזרו תור אחד לאחור.
• זהו חג הפסח הראשון שסבתא לא תגיע לחגוג איתכם, לעידוד קבלו תור נוסף.
• מד”א קיבלה שלושה אמבולנסים חדשים לשירות התושבים במהירות, התמקדמו 3 צעדים.
• השבת נערכה שבת חיזוק משפחות בעיר, התקדמו 7 צעדים.

לאחר המשחק נחזור ונסכם עם החניכים,

מהן ההשפעות שיש על התושבים שחיים בפריפריה כשהמצב הביטחוני לא טוב – קושי כלכלי חמור, קושי מוראלי ומרחק מסיוע רפואי נצרך.

 

שלב ג: רחוק מהעין רחוק מהלב

בשלב הזה נחשוב מהי התמיכה החברתית הנחוצה להתמודדות התושבים במצבי קושי ואתגר.

המדריך יבחר שני זוגות של מתנדבים, ועל כל זוג יהיה להתחרות ב”הורדת ידיים”.

זוג אחד יישלח אל הקומונר לביצוע התחרות, והזוג השני יישאר עם יתר החניכים –

הם יתחלקו לשתי קבוצות, ותפקידם יהיה לעודד את אחד המתנדבים.

 

לאחר ששתי התחרויות תסתיימנה, נברר עם החניכים:

– מה היה ההבדל בין שתי התחרויות?

– לדעתכם, לאיזה מהזוגות היה קל יותר להתמודד עם התחרות?

נראה, שהזוג שנשלח אל הקומונר התחרה לבדו, ללא עידוד מבחוץ, ולעומתו,

הזוג שהתמודד מול השבט זכה לעידוד ותמיכה מקבוצתו. יש לשער כי קל הרבה יותר להתמודד כאשר אינך לבד,

כאשר אתה חש שליח של קבוצה מסוימת שתומכת בך ודוחפת אותך מאחור.

 

נשאל את החניכים:

– מה נוכל ללמוד מהמשחק הזה על הקושי של תושבי שדרות?

– מה זה אומר על היחס שלנו למצבם?

נוכל להבין שבדומה למשחק, אחד הקשיים הנובעים מהחיים באיזור פריפריה,

היא התחושה שהם מתמודדים לבד עם מצבם – אין מי שתומך בהם, אין מי שמעודד אותם ומקווה להצלחתם.

הם רחוקים מהעין, וגם מהלב. את מרב הקשיים שנוצרים מהפריפריה לא נוכל לשנות, אך הקושי הזה,

זהו קושי שנעוץ בתחושה שהם נזנחו לבדם מאחור – בידנו הוא!

 

בראשית הפעולה הדגשנו את הפער והמרחק שקיים בין המרכז והפריפריה על היבטיו השונים.

הזכרנו את הקשיים “הטכניים” שישנם באזור הפריפריה עקב המצב הביטחוני והמרחק מן המרכז.

לסיום, עסקנו בפער הרגשי שבא לידי ביטוי כתוצאה מן המרחק: כאשר אדם רחוק מהעין – הוא גם רחוק מהלב.

הוא מרגיש לבד. המצב היום שיש “שתי מדינות”: האחת, המציאות שאנו חיים בה והשנייה, “מדינת שדרות ועוטף עזה”,

שהחיים בהם דומים אך שונים. שונים באווירה, במתח שבאוויר, בקשיים הביטחוניים, הכלכליים והחברתיים,

 יותר מכל מקום אחר במציאות הישראלית.

 ודווקא הקושי הרגשי הזה, של הצורך בתמיכה ובחיזוק, הוא הקל ביותר לתיקון – והחשוב ביותר!

 

זהירות:

יש לשים לב לכך שאף חניך לא יפגע במהלך המשחק ‘ הורדת ידים’.