העוני ואני-הדרכת התורה(פעולה)

1. החניך ילמד מהם הפתרונות שמציעה התורה למצוקת העוני.
2. החניך יכיר מהלכות הצדקה ויבין מהו היחס הראוי שיש לתת לעני.
3. החניך ילמד מהי מידת הזהירות הנדרשת כלפי עניים.

 

עזרים:

• מכתבי פניות ותשובות לשלב א’
• מפות ופתקים לשתי קבוצות לשלב ב’
• כרטיסי מידע לשלב ג’

שלב א’- בין שמיטה וצדקה – שתי דרכים המשלימות זו את זו

 

המדריך יספר לחניכים,

שעובד במשרד הרווחה במדינת הלכה קיבל פניות רבות של אנשים ששואלים על מצבים שעניינם בעוני ומחסור.

העובד המסור ענה לכל פנייה בתשובה מסודרת ע”פ המקורות, אך בטעות נפלו כל המכתבים על הרצפה והתערבבו.

כדי לעזור לו, כל חניך או כל כמה חניכים (על פי גודל השבט) יקבלו פתק אחד (כרטיס פנייה או כרטיס תשובה)

ועליהם יהיה למצוא את בן הזוג שמתאים להם.

 

כרטיסי הפניות והתשובות:

פנייה 1:

אנו עובדי עירייה, שכירים שעובדים בעבודות משרדיות.

זה כחודשיים לא קיבלנו משכורת בסוף החודש בגלל איחורים בתשלום.

אנו אבות לילדים קטנים שזקוקים מאוד לכסף כדי שנוכל להאכיל ולהלביש את בני ביתנו!

תשובה –

עובדים מסורים!

התורה מדברת על המקרים האלה במפורש ומזהירה: “לא תלין פעולת שכיר איתך עד בוקר” (ויקרא י”ט, י”ג),

“לא תעשוק שכר עני ואביון” (דברים כ”ד, י”ד). מדובר במקרה חמור מאוד. בעז”ה, אטפל בעניין בהקדם.

 

פנייה 2:

שלום, שמי יורם. לפני 5 חודשים פשטתי את הרגל ונכנסתי לחובות גדולים. הנושים (האנשים שאני חייב להם כסף)

יורדים לחיי ומטרידים אותי באלימות ובאיומים. איך עלי לנהוג כדי לצאת מהמצב הזה?

תשובה –

שלום לך!

התורה מזהירה אותנו, שכך לא גובים חובות, שנאמר: “כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבוא אל ביתו לעבוט עבוטו.

 בחוץ תעמוד והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה” (דברים כ”ד, י’-י”א). אני מציע,

שתפנה אל המשטרה לקבל את ההגנה הנדרשת, והלוואי שה’ ישלח לך ברכה במהרה, כדי שתוכל להשיב את כל חובותיך!

 

פנייה 3:

נקלענו למצוקה כלכלית – בעלי פוטר מעבודתו. מי אמור לעזור לנו?

תשובה –

משפחה יקרה!

“וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו” (ויקרא כ”ה, ל”ה).

ברוך ה’, בעם ישראל קיימים ארגונים רבים שעוסקים בתמיכה במשפחות שנקלעו למצב כמו שלכם.

 מצורפת בזו רשימה של אנשי קשר באזור מגוריכם, כדי שתוכלו לפנות אליהם לקבל סיוע. בעזרת ה’,

בקרוב ימצא בעלך עבודה חדשה ותוכלו לחזור לעמוד על רגליכם בעצמכם, ולהשיב כפליים לכל מי שיעזרכם!

 

פנייה 4:

חבר טוב חייב לי כסף, ואוטוטו מסתיימת שנת השמיטה ואז תהיה שמיטת כספים. מה עושים עם החוב?

תשובה –

מַלווה יקר!

התורה מנחה אותנו: “מקץ שבע שנים תעשה שמיטה. וזה דבר השמיטה, שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו,

 לא ייגוש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמיטה לה’…את אחיך תשמט ידך” (דברים ט”ו, א’-ג’).

אולם ישנה גם האפשרות לערוך פרוזבול, ובכך להעביר את החוב אל בית הדין ולקבל את כספי החוב.

 

פנייה 5:

אני תומך כלכלית בכל שנה בשתי משפחות מהעיר שלי, והשנה פנו אליי מעיר אחרת שאתמוך בשתי משפחות מהעיר שלהם.

בינתיים, אינני יכול לתמוך בארבע משפחות. כיצד עלי לנהוג?

תשובה –

יהודי יקר!

אשרך שאתה זוכה לקיים בקביעות מצווה כה חשובה. התורה מדריכה אותנו:

“כי יהיה בך אביון מאחד מאחיך באחד שעריך בארצך” (דברים ט”ו, ז’)

ורש”י מפרש לנו: עניי עירך קודמים לעניי עיר אחרת. מי ייתן, שלא יהיו עוד עניים, לא בעירך ולא בעיר אחרת!

 

פניה 6:

יש לנו קרובי משפחה שמצבם הכלכלי לא טוב, ואשתי רוצה לתת להם כסף.

אני לא כל כך רוצה לתת. האם ללכת עם הרגשתי?

תשובה –

קרוב משפחה יקר!

“לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון” (דברים ט”ו, ז).

מזהירה אותנו התורה – תמיד תהיינה סיבות טובות מדוע לא לקיים את מצוות הצדקה. בעניין הזה אני אומר לך:

“כל אשר תאמר אליך שרה – שמע בקולה”.

 

פנייה 7:

השכנים שלנו, לא עלינו, ירדו מנכסיהם. אנחנו, שגרים בשכונת יוקרה, יודעים שהייתה להם,

כמו לכולם, מכונית 2009, וילה עם בריכה, ומכאן שאנו מבינים מאוד מה הם עוברים בגלל השינוי הקשה שחל במצבם.

השאלה היא, האם עלינו לתת להם לפי מה שהיה להם בעבר? או להציע להם לעבור לשכונה פשוטה יותר?

תשובה –

שכנים יקרים!

מחייבת אותנו התורה: “כי פתוח תפתח את ידך לו וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֵנּוּ די מחסורו אשר יחסר לו” (דברים ט”ו, ח).

 ייתכן שהמציאות שנקלעה אליה המשפחה תוביל אותה בסופו של דבר לעבור לשכונה פשוטה יותר, אך אנו מצווים,

לנסות לתת להם צדקה ע”פ רמת החיים שהיו רגילים לה בעבר. שנתבשר בשורות טובות!

 

פניה 8:

גברת פרומה הייתה חייבת לנו כסף רב, כשבסופו של דבר היא אמרה שתחזיר את חובה בכך שתנהל את משק הבית שלנו.

גם ככה היא בודדה, אך כמה שנים היא צריכה לעבוד אצלנו כדי לפרוע את חובה?

תשובה –

משפחה יקרה!

אם שכרתם אותה כעובדת – יש לחשב לה את שכר עבודתה וע”פ זה להעסיק אותה.

אך אם לקחתם על עצמכם את עול לקיחת עֶבד, התורה מגבילה אותנו וקובעת:

“כי יימכר לך אחיך העברי או העברייה ועבדךָ שש שנים ובשנה השביעית תשלחנו לחופשי מעימך” (דברים ט”ו,י”ב). שאו ברכה!

 

פנייה 9:

בשדה שלנו בזמן הקציר תמיד נופלים שיבולים, ואני מתלבט האם עליי לאסוף אותם או להשאיר? ומי שצריך שייקח. יש בזה דין?

תשובה –

שואל יקר!

ודאי שיש בזה דין! וקוראים לזה שיכחה, ואתה חייב להשאיר בשדה בשביל העניים (ע”פ דברים כ”ד). הזורעים בדמעה – ברינה יקצורו!

 

פנייה 10:

עובד אצלי יהודי שחייב לי כסף. כעבור שבע שנים רציתי לשחררו, אך אין הוא מעוניין לעזוב. האם עתה הוא יישאר אצלי לתמיד?

תשובה –

מעביד יקר!

שאלתך מזכירה לי את סוגיית “עבד עברי”. אמנם איננו יודעים מהי שנת היובל,

אבל כשיגיע משיח צדקנו במהרה בימינו, נדע מהי, וכל העבדים העבריים ייצאו בה לחופשי. גאולה שלמה במהרה!

 

לאחר שכל החניכים מצאו את בני זוגם, יסביר המדריך שהתורה נוקטת בשתי שיטות של התמודדות עם העוני:

1.שיטה אחת דומה לאקמול: בינתיים נותנים כדי להרגיע, אך עדיין לא פתרנו את הבעיה.

2.שיטה שנייה דומה לאנטיביוטיקה: טיפול יסודי, כזה שמטפל בבעיה מהשורש.

 

המדריך יבקש מהחניכים לבחון את המקרה שברשותם ולחשוב,

איזה סוג של פתרון מציג המקרה שלהם. המדריך ינחה – מי שחושב שהמקרה שלו דומה לפתרון ה”אקמול” (הפתרון המיידי),

 שילך לצד שמאל, ומי שהמקרה שלו דומה לפתרון ה”אנטיביוטיקה” (פתרון לטווח ארוך), שילך לצד ימין.

לאחר שהחניכים יסתדרו במקומותיהם, נעבור מקרה מקרה,

ונראה שאנו מוצאים בתורה שתי דרכים לעשות צדקה שלא סותרות זו את זו, אלא משלימות:

ישנו הטיפול השורשי העמוק – שנותן לעני הזדמנות לשקם את עצמו ולפתוח דף חדש: מוחקים את חובותיו בשמיטת כספים,

הקרקע חוזרת לבעליה, והעבדים משתחררים בשנת היובל (פניות 1,4, 8, 10),

כך שלמעשה ניתנת להם הזדמנות לצאת ממעגל העוני, לחזור להיות שווים ובני חורין מעמדית וכלכלית.

אבל התורה מדגישה, שבשאר השנים שהם לא “שמיטין ויובלות” (כלומר, שנים שהן לא שנת שמיטה או שנת יובל),

השיטה היא אכן צדקה במובן הפשוט – כל אדם מחויב לעזור לעני ולקיימו (פניות 2,3,5,6,7,9).

מכיוון שרוב השנים אינן שמיטה ויובל, חשוב ללמוד ולהכיר את ההלכות הרבות שעוסקות בצדקה,

ואנו נשתדל להכיר את חלקן בשלב הבא.

 

שלב ב’- שמחת הנתינה – איך נותנים צדקה על פי ההלכה?

 

לצורך המשחק שנשחק עתה, המדריך ישרטט מפה של אזור הסניף – פשוטה וברורה,

ועליה לכלול מקומות מוגדרים שאפשר להחביא בהם פתקים, לדוגמה: גינה ציבורית, מכולת, תחנת אוטובוס וכדומה.

כדאי שהפתקים יהיו גדולים דיים כדי להקל על החיפוש.

המדריך יחלק את החניכים לשתי קבוצות, וכל קבוצה תקבל מפה של אזור הסניף.

במפה יצוינו 20 נקודות-ציון שמוחבאים בהן הפתקים, כשבחלק מהפתקים תהיינה שאלות ובחלק תהיינה התשובות.

על החניכים לחזור לסניף תוך 15 דקות, כשבידיהם כמה שיותר זוגות של שאלות ותשובות.

קבוצה שתצליח להביא כמה שיותר זוגות תואמים – היא הקבוצה המנצחת.

הפתקים יהיו בשני צבעים – צבע אחר לכל קבוצה.

לנוחיות המדריך, השאלות והתשובות נכתבו באופן עוקב,

אך יש לשים לב, שבעת שתפזרו את הפתקים, אל תשכחו לערבב אותם.

 

הפתקים:

1. צריך לתת צדקה בסבר פנים יפות, בשמחה ובטוב לבב. אם נתן בפנים זועפות ורעות, האם הפסיד את הזכות של מצוות הצדקה?

2. הפסיד זכותו.

3. אם לאדם אין כסף לתת צדקה, איך עליו לנהוג כשעני מבקש ממנו שייתן לו?

4. יפייסנו בדברים ויַראה ליבו הטוב שרצונו ליתן לו, אלא שאין ידו משגת.

5. על איזה “לא תעשה” עובר מי שרואה עני שמבקש צדקה ומתעלם ממנו?

6. עובר ב”לא תעשה”, שנאמר: “לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון”.

7. לצורך מה נותנים מעשר כספים? וכמה צריך לתת?

8. נותנים לצרכי צדקה בלבד, נותן מעשר, ואם יכול יותר, נותן כפי יכולתו.

9. עני שמבקש אוכל ואיננו מכירים אותו, ולכן אנחנו לא יודעים אם הוא עני באמת, כיצד יש לנהוג בו?

10. עני שאין מכירים אותו ואמר – רעב אני, האכילוני, אין בודקים אחריו שמא רמאי הוא, אלא מפרנסים אותו מייד.

11. שכרו של מי גדול יותר – של הנותן צדקה? או של זה שגורם לאחרים לתת צדקה?

12. אם יכול לעשות אחרים שיתנו – שכרו גדול משכר הנותן.

13. האם ילדים יכולים לתת צדקה מהכסף של הוריהם מבלי ידיעתם?

14. ילדים אינם יכולים לתת צדקה מכספי הוריהם בלי רשותם, אלא אם הכסף ניתן להם לעשות בו מה שירצו.

15. פרנסת מי קודמת, פרנסת עצמו או פרנסת אחרים (צדקה)?

16. פרנסת עצמו קודמת ואינו חייב לתת צדקה, עד שיהיה לו לפרנסתו.

17. מהו סדר הקדימויות בנתינת צדקה?

18. קודם עצמו, אחר כך קרובים לפי סדר קירבתם, ולאחר מכן קרובים לפי מקום, ותושבי ארץ ישראל קודמים ליושבי חוץ לארץ.

19. כמה כסף לצדקה צריך לתת לעני?

20. לעני שאינו פושט-יד צריך לתת כל צורכו, כפי שצריך כדי לחיות, ולעני שפושט יד ופונה להרבה אנשים, אינך חייב לפרנסו לבד,

אלא לתת לו מעט.

לאחר ששתי הקבוצות יחזרו, נעבור עם החניכים על השאלות והתשובות ונשאל:

– מה אנחנו יכולים ללמוד מריבוי ההלכות שנוגעות לצדקה?

– איזה דגש חוזר ונִשנה ברבות מן ההלכות?

מובן שההלכות שראינו הן רק חלק מהלכות הצדקה.

ריבוי ההלכות מעיד על חשיבותה של המצווה ועל מרכזיותה בחיינו על-פי הדרכת התורה.

 בחינה מדוקדקת של ההלכות תגלה לנו, שרבות מהן מדריכות אותנו כיצד לתת צדקה –

לתת בסבר פנים יפות, לפייס את המבקש, לגרום לאחרים לתת צדקה, להאכיל גם את מי שלא בטוח שהוא עני, ועוד.

כלומר, החשיבות של מצוות הצדקה לא נמדדת רק בכמה כסף נתתי, אלא במידת הרחמים שפיתחתי בעצמי ובחברה.

 

שלב ג: “זה הסוד שלי” – היזהרו בבני עניים

 

בשלב הזה נרצה להדגיש לחניכים את הדרכת התורה, לצד העזרה עצמה, ביחסה אל העניים.

נשחק עם החניכים את המשחק “זה הסוד שלי” – שלושה חניכים יציגו שלושה אישים שיש להם סוד משותף,

ועל יתר החניכים יוטל לגלות בשאלות של “כן” ו”לא” בלבד, מהו הסוד.

המדריך יבחר שלושה מתנדבים ויוציא אותם החוצה. כל אחד מהם יקבל דמות לייצג: הלל הזקן, אבן עזרא והרב קוק.

המדריך יחלק לכל חניך כרטיס מידע על דמותו (ראה נספח), ויגלה להם את הסוד המשותף: כולם היו עניים, ואפילו עניים מרודים!

המדריך יכניס את המתנדבים, יושיב אותם מול החניכים ויציג להם את הדמויות שלפניהן.

על החניכים יהיה לנסות לחשוף את הסוד המשותף. נעיר, שהסוד איננו היותם גדולים בתורה…

 

לאחר שייחשף הסוד, נברר עם החניכים:

– האם הסוד המשותף הפתיע אתכם? או שהיה ידוע לכם קודם?

– לדעתכם, האם יש קשר בין הסוד המשותף ובין ששלושתם הם גדולי תורה?

נביא בפני החניכים את דברי הגמרא:

“היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה”

(מסכת נדרים, פא)

עד עתה ראינו שלוש דוגמאות לשלושה ענקי דור שהיו עניים, אך ישנם גדולי דור וצדיקים רבים נוספים שהיו עניים גם הם.

המדריך ישאל:

– מדוע צריך להיזהר בבני עניים? האם מדובר רק בסיכוי סטטיסטי גבוה שנפגוש עוני דווקא אצל תלמידי החכמים?

– האם אין בני עניים שכלל לא יצאו גדולי תורה?

נבין, שהדגש של ההדרכה הזאת איננו על הערכה סטטיסטית,

שקיים סיכוי גבוה שבן למשפחת עניים ייצא תלמיד חכם, אלא שהדגש הוא על היחס לעניים כפי שמדריכה אותנו התורה.

 אנו מוזהרים דווקא מול מי שיהיו לנו סיבות רבות וטובות לזלזל בכבודו – “היזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה”!

אותם אלה שנראים נקלים בעינינו, דווקא הם ראויים לכבוד גדול יותר בזכות הגדלות הרוחנית שלהם,

כלומר, אין התורה מסתפקת רק בהדרכות המעשיות של מצוות הצדקה,

אלא היא מבקשת לקבֵּע את מעמדנו הנפשי כלפיהם.

 

לסיכום:

בפעולה הזאת ביררנו, מהם פתרונות התורה למצוקת העוני בשתי הרמות: ברמה המיידית וברמה השורשית.

למדנו מעט מהלכות הצדקה ומהעקרונות הנלמדים מהן – מרכזיותה של המצווה בחיינו ופיתוח מידת הרחמנות.

ראינו, שמצוות הצדקה היא מהות רחבה יותר, בכך שאנו מוזהרים ביחס של כבוד דווקא לאוכלוסיה הזאת,

שרבות הסיבות להקל ראש בכבודה.

 

 

בטיחות:

במהלך היציאה משטח הסניף יש להקפיד על כל כללי הבטיחות והזהירות בדרכים.