“ואין לך מצוה גדולה כמו פדיון שבויים
שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים,
ובכלל הערומים;
ועומד בסכנת נפשות.
והמעלים עיניו מפדיונו – הרי זה עובר
על “לא תאמץ את לבבך, ולא תקפוץ את ידך” (דברים טו,ז),
ועל “לא תעמוד על דם רעך” (ויקרא יט,טז),
ועל “לא ירדנו בפרך, לעיניך” (ויקרא כ”ה,נ”ג);
וביטל מצות “פתוח תפתח את ידך” (דברים ט”ו, ח; דברים ט”ו,י”א),
ומצוות “וחי אחיך עימך” (ויקרא כ”ה,ל”ו),
“ואהבת לרעך כמוך” (ויקרא י”ט,י”ח),
ו”הצל, לקוחים למוות” (משלי כד,יא),
והרבה דברים כאלו.
ואין לך מצוה רבה כפדיון שבויים”
(רמב”ם, הלכות מתנות עניים, פרק ח, הלכה י)
2 תגובות
הרואה את הציטוט מהרמב”ם עלול חס וחלילה לחשוב כאילו הרמב”ם אומר שמצות פדיון שבויים חשובה יותר מעל מצוה אחרת , ושלמשל בעד הצלת שני חטופים שאצל החוטפים מותר וצריך לסכן חיי נניח 10 מילדינו המשרתים בצה”ל!
אבל הרמב”ם לא אומר זאת. הוא אומר לא שזו מצוה חשובה יותר מאחרות אלא שזו מצוה “גדולה” – כלומר כוללת הרבה מצוות. רה את דברי הרמב”ם המצוטטים.
דבר זה דומה למה שנאמר ף ואהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה – מצוה שכוללת הרבה מצוות. אבל זה לא אומר שלמען אהבת הרע מותר לעבור על : לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב ..
וכן: משנה מסכת שביעית פרק ז – כלל גדול אמרו בשביעית , וכן : כלל גדול אמרו בשבת.
המצב שבו אנו נתונים עכשיו הוא לא “פדיון שבויים” אלא לחימה באויב שפועל להשמדתנו. במקרה זה הריגה וריסוק של האויב הם המטרה העליונה .
כיצד פודים שבויים ?
המונח פדיון שבויים נקרא על שם שחרורם של הנתונים בשבי .
כיצד ? קיימות שתי דרכים .
הדרך האחת – באמצעות תשלום לשובים שהיא צורת השחרור הרווחת . בספר נחמיה מופיע תיאור מפורש של פדיון שבויים
בצורתו הרווחת : ” ואומרה להם אנחנו קינו את אחינו היהודים הנמכרים לגויים ” .
הדרך האחרת – באמצעות מלחמה כנגד השובים לצורך שחרור השבויים . . בתורה מסופר על אברהם אבינו שסיכן את חייו ויצא למלחמה כנגד ארבעת המלכים ששבו את אחיינו – לוט והצליח לשחררו . כמו כן מסופר , שכאשר הכנעני מלך ערד הצליח לשבות שבויים מישראל, יצאו בני ישראל נגדו והחרימו את עריו . בספר שמואל מסופר על דוד, שכאשר עמלק פשט על עירו ( צקלג) ושבו את הנשים שבה , דוד ואנשיו רדפו אחריהם והחזירו את השבויים . בכל המקרים הללו , לקיחת שבויים
היוותה עילה למלחמה .