“כוח רב עוצמה יש לדיבור. זוהי היכולת להגדיר מחדש את המציאות.
המחשבות קיימות בתוך תחום נפרד ופרטי.
ברגע שהן לובשות צורה מילולית שוב אין הם בתחום הפרט.
הן הופכות להיות פריט בעולם החיצוני, גורם שאפשר להסכים עימו או להתנגד לו…
המילים הן כחותם. הן מעניקות גושפנקא (=אישור) סופית למחשבות ולהערכות אותן הן מבטאות,
ברגע שניתן לבוש מילולי, מקבל השיפוט תוקף בר קיימא.
הגר”א כותב באחת מאגרותיו ששום מילה אינה הולכת לאיבוד והכל נרשם.
מלאכי שמיים נשלחים לכל אדם כדי לרשום כל מילה ומילה שהוא מוציא מפיו ולעולם אין הם נפרדים ממנו
כי “עוף השמיים יוליך את הקול ובעל כנפיים יגיד דבר” (קהלת)”.
(“חפץ חיים – השיעור היומי”, הרב שמעון פינקלמן, הרב יצחק ברקוביץ).
