מטרות הפעולה:
-
החניך יבין שהבחירה להיות שמח או שמא חס וחלילה עצוב תלויה בנו.
-
החניך יפנים את רעיון השמחה האמיתית בחג הפורים הממשמש ובא.
פתיחה- אנו נמצאים בחג הפורים.
בחג הפורים יש לנו הזדמנויות רבות לקיים מצוות כגון מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, סעודת מצווה וכו’
המדריך יחלק לחניכיו פרצופים מחייכים או מסיכות מבריסטול שהוכנו מראש.
נבקש מהחניכים לכתוב על חוויה משמחת שחוו כגון- קיום מצווה שקשה לנו לקיימה
בשבת- המדריך יעשה זאת עם חניכיו בע”פ
לאחר שהחניכים כתבו את חוויותיהם נבקש מהם להפוך את הפרצופים המחייכים או את המסכות.
מדריך, שים לב
כאשר החניכים יהפכו את המסכות או את הפרצופים, יהיה פרצוף עצוב ולא שמח.
המדריך יבקש מהחניכים לכתוב חוויה עצובה שקרתה להם, או אירוע שהם היו צריכים לחוש עצב ולא חשו כך,
כגון החמצת קיום מצווה.
נחלק את החניכים ל 4-5 קבוצות (תלוי במספר החניכים)-
כל קבוצה תקבל משימה קבוצתית כגון לתכנן אירוע שיגרום לאנשים לשמוח, משלוח מנות לחבר עצוב, מתנות לאביונים, וכו’.
הקבוצה מתבקשת לכתוב את עיקרי התכנון ולמסור למדריך.
המדריך יערבב את תכנוני האירועים, ויחלק לכל קבוצה באופן אקראי תכנון אירוע של קבוצה אחרת.
הקבוצה צריכה לדון באירוע שהיא קיבלה- האם האירוע שהיא קיבלה גרם להם שמחה או לאו.
המדריך יערוך דיון וידגיש את הנקודות הבאות:
§איך הרגשתם באירוע שכולם שמחו, ואתם לא הייתם שותפים לשמחה.
§ האם השמחה נובעת כתוצאה מתכנון או שהיא רק ספונטאנית.
§ האם אפשר להגיע להסכמה על דברים הגורמים לשמחה.
סיכום ביניים
עד כה ראינו שיש מצבים בחיים שאנחנו יותר עצובים ויש מקרים שאנחנו יותר שמחים.
אנו צריכים לזכור תמיד שגם אם אנחנו עצובים (זה טבעי וזה מותר), צריכים לגרום לכך שנהיה יותר שמחים.
הדבר תלוי בנו. היכולת להיות עצוב או שמח תלויה בנו.
המדריך יחלק את הקטע מהספר “ציפור הנפש”
אפשר להעביר את הקטע באמצעות המחזה.
“עמוק, עמוק בתוך הגוף שוכנת לה
ציפור הנפש
איש עוד לא ראה אותה, אבל כולם יודעים שהיא קיימת.
יש המון מגרות לציפור הנפש…
יש מגרה לשנאה ויש מגרה לקנאה
יש מגרה לאכזבה ויש מגרה לייאוש……
כאן אפשר כבר להבין, שכל אדם שונה מחברו בגלל ציפור הנפש אשר בתוכו.
ציפור אשר פותחת את מגרת השמחה, השמחה נשפכת ממנה אל תוך גופו
והאדם שלה שמח, ואילו ציפור שפותחת את מגרת הכעס, הכעס נשפך ממנה ומשתלט עליו כליל.
אם נפתח את מגירת השמחה שלנו,
ונדאג לכך שנהיה במצב רוח מרומם אז יהיה לנו יותר קל לעשות את המצוות ויהיה לנו יותר כיף לקיים את המצווה,
קל וחומר בחג הפורים שכל המהות והמשמעות שלו היא שמחה אמיתית, שמחה של מצווה.
במהלך הפעילות ניתן היה לראות שאנחנו אחראים למצב הרוח בו אנו שרויים. יש בידנו כוח בחירי למצב הרוח,
כלומר בידנו האפשרות אם להיות עצוב ולשקוע או להיות שמח ולהקרין על כולם שמחה ואושר.
אם נבחר להיות בשמחה יהיה לנו יותר טוב, נרגיש נפשית יותר טוב,
וכתוצאה מכך יהיה לנו יותר קל לקיים את המצוות- נעשה אותם יותר בשמחה.