עם סגולה (פעולה)

מטרות

• החניכים יכירו בייחודיותו של עם ישראל ותכונותיו הסגוליות, בזכותן נגאל בימי מצרים;
• החניכים יתחזקו בהבנה המיוחדת גם לימנו, שעמ”י הוא עם נצחי ששורד, ממשיך ומתפתח על אף כל הקשיים בדרך- בזכות השגחת ה’.

 

נפתח את הפעולה בשירה משותפת עם החניכים בקטע מן ההגדה:

“והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו,

אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב”ה מצילנו מידם”.

ננסה להבין עם החניכים את המשמעות הפשוטה שמציג הקטע, ולאחר מכן נשאל אותם:

“והיא שעמדה” – מיהי זו ש”עמדה”? מהו הדבר שעמד ועומד לעמ”י בכל דור ודור?

נשמע את תשובותיהם של החניכים (כדאי לרשום את התשובות שיעלו, כיוון שנחזור ונתייחס אליהן, כמובן, בהמשך הפעולה).

 

שלב ב’:

נחלק לחניכים דפים, עטים וצבעים ונבקש מכל חניך להכין “תעודת זהות” על עצמו.

נבקש מהחניכים להתייחס לכמה שיותר פרטים וסממנים המאפיינים אותם.

לאחר שיסיימו, נעבור על תעודות הזהות שיכינו ונערוך עמם רשימה של הקריטריונים =

מדדים לפיהם אפיינו החניכים את עצמם. (למשל: שם, תאריך לידה, עם, לבוש, מאכל אהוב, תחביבים, שפה, חברים וכיו”ב).

בהמשך, נפרוש לפני השבט פלקט גדול שנכין מראש, הנושא את הכותרת: “שם: עם–ישראל”.

 

נקדים ונסביר לחניכים שכשם שלכל אחד יש זהות מיוחדת, כך ישנה זהות ייחודית לעם.

נרשום על הפלקט את הקריטריונים שהחניכים התייחסו אליהם בתעודות זהות שעשו לעצמם,

ונמלא ביחד אתם את הפרטים ביחס לעמ”י. (לדוגמא: לבוש – צנוע, ציצית, טלית וכו’;

מאכל אהוב – אוכל כשר וכיו”ב. התשמשו היטב בחשיבה היצירתית של החניכים!).

יש להניח שתוך כדי מילוי ה’תעודה’, יתפתח דיון עם החניכים מה הוא תאריך הלידה של עמ”י ומה מקום הולדתנו?

נבין עם החניכים שעם ישראל נולד כעם בשעת יציאת מצרים ומקום הולדתו הוא מצרים

(עד אז לא היה עם ישראל, היו רק יחידים, אבות האומה, שנשאו בקרבם את סגולת ישראל).

בסיום העבודה המשותפת, נעמוד עם החניכים על מאפיינים מיוחדים השייכים רק לנו כעם והייחודיים לנו,

אלה שנכתבו בפלקט וגם אחרים (אמונה, היסטוריה, ייעוד ועוד).

 

נברר עם החניכים: במה בעצם מתייחד עמ”י?! מדוע עמ”י שונה משאר העמים?!

נניח לפני החניכים כמות של חרוזים שכולם באותו צבע חוץ מאחד.

ונסביר להם שכך עמ”י בין אומות העולם: אנחנו נבדלים ושונים מאוה”ע בגלל סגולתנו,

בגלל שמחבר בינינו לבין הקב”ה משהו עמוק וחזק, עם שורשים איתנים ונצחיים,

מכוח בחירתו של הקב”ה בנו. סגולתנו זו מחייבת אותנו להתנהגות ייחודית ולזהות שונה משאר העמים, כמובן!

 

שלב ג’:

נציג בפני החניכים את חלק הפסוק הבא (כדאי לכתוב בגדול ובצורה מאירת עיניים!):

“והייתם לי סגולה מכל העמים” (שמות י”ט, ה)

נבקש מהחניכים לחשוב מה פירוש המילה “סגולה” (באופן פשוט, כמובן…), ו

מהי ההבטחה שמבטיח לנו כאן הקב”ה. נסביר לחניכים כי “סגולה” משמעותה אוצר, דבר יקר, דבר חביב, נדיר, ייחודי;

והקב”ה מבטיח להתנהג עמנו, עם עמ”י, כעם סגולה, כעם אוצר יקר וייחודי. על דבר יקר וחביב שומרים באופן מיוחד,

כפי שמפרש במקום הרמב”ן: “שתהיו בידי סגולה, כי דבר נחמד לא ימסנו המלך ביד אחר”.

 

על מנת לחדד את הרעיון, נספר לחניכים את המדרש הבא (ילקוט שמעוני, בתרגום):

“אמר אחד לפני ר’ עקיבא: ולא חצופה הכבשה (=עמ”י) הרועה בין שבעים זאבים (=אומות העולם)?!

אמר לו ר’ עקיבא: בכוחו של הרועה היא רועה, אלמלא כוחו של הרועה- לא היתה יכולה לשרוד בין שבעים זאבים; הוא מציל אותה מכולם.”

 

 

לסיכום:

נחזור עם החניכים לראשית הפעולה. נבין כעת כי בהיותנו מיוחדים בלאומיותנו ובסגולתנו שקבע אותה רבש”ע בבחירתו אותנו,

אנו שונים באופן מהותי משאר אומות העולם. ממצרים ועד הנה אנו נרדפים בידי אומות העולם, וסגולתנו וייחודנו כאוצר חביב לפני הקב”ה,

 היא שעומדת לנו כזכות והצלה בכל דור (=”והיא שעמדה”). מתוך בסיס אמוני כזה, באהבת ד’ אותנו – שאנחנו סגולה ייחודית שלו,

נמשיך בעז”ה בדרכינו ובתפקידינו בעולם, נתגבר וניבנה מתוך כל הקשיים הנקרים בדרכינו, וכאז גם היום – הקב”ה מצילנו מידם!”.

שנזכה בעז”ה לגאולה שלימה של עם ישראל בארץ ישראל השלימה במהרה בימינו!!