לב העולם-לב האומה (פעולה)

מטרות 

1. החניך ישים לב לכוחו של הכלל מול הפרט, ולכן–שם ישקיע את עיקר מאמציו.

2. החניכים יכירו בחוסר הקיים בתודעה ברמת הכלל, ובהעדרה של תודעת המקדש במרחב הציבורי.

3. החניכים ינסו לחשוב על דרכי פעולה לחיזוק תודעת המקדש והעלאת הנושא לסדר היום הציבורי.

 

• ציורים ותמונות לשלב א‘
• כרטיסי סיטואציות
• תחפושות להצגות כדאי לבקש מהחניכות לפני הפעולה להביא כי צריך הרבה ומגוון.
• כרטיסיות לשלב ג‘
• קלפי ופתקים לבחירת פרויקט= לבחירת המדריכה.

שלב א

השלם גדול מסך חלקיו:

למדריכה– ברור לכולנו, גם לחניכות שכוח הכלל גדול מכוחם של הפרטים המרכיבים אותו .

שלב זה בא כהקדמה– מטרתו להעלות למודעות החניכות דבר שכבר נמצא בתת המודע שלהן וחשוב שיועלה לפני ליבון סוגיה העוסקת בכלל.

המדריכה תחלק את השבט לשתי קבוצות לאחר מכן תחלק לכל בת כרטיס שעליו ציור,

לבת מסוימת בקבוצה השנייה יש את בן זוגו של הכרטיס שלה.

המדריכה תסביר את כללי המשחק:

הבנות ייגשו זו אל זו בלי דיבור,

וינסו להסביר – בפנטומימה, בהצגת חפצים ובקולות של ציור הכרטיס שלהן מה יש בידן.

לבת השנייה מותר לשאול לפרוש הפנטומימה–כדי לדעת אם הבינה נכון.

למשל: בת ניגשת לחברתה ועושה קולות של התנעה של רכב,

 ולחברתה יש ציור שלגלגל– מותר לה לשאול האם בידה יש מכונית.

דוגמאות לזוגות ציורים:

• גלגל– רכב
• אף– פנים
• חניך– שבט
• דף– ספר
• גזע– עץ
• זנב– אריה
• סוללה– פלאפון
• דלת– בית
• חומה– ירושלים
• רקדנית– להקה

לאחר שכל חניכה תמצא את הזוג שלה– נשאל אותן:

–         מה המשותף בין כל הזוגות?

–         ממה מורכב חפץ שלם שפועל? נשים לב שמכמה חלקים שונים

– המכונית לא מורכת מהמוני גלגלים אלא גם ממנוע, הגה וכו‘.

נתאר לחניכות שאנו נכנסות למעבדה ענקית ועל השולחן מונחים: 4 גלגלים, הגה, שלדה, זכוכיות, חלקי מנוע ומראות. נשאל אותן מה מונח כאן על השולחן?(

נשים לב שזו לא מכונית אלא רק חלקיה! ונחדד–

–         מה ההבדל בין התפקוד של כלחלק וחלק לעצמו לעומת היכולת של התוצר הכולל- המערכת המורכבת מפריטים רבים?

סיימנו להבין עד כמה השלם גדול ואפקטיבי ומשמעותי הרבה יותר מאשר כל מרכיביו גם יחד.

כעת נכוון תובנה זו לעבר המסקנה שלנו מהפעולות הקודמות- ונסיק שמובן שכוחו שלכלל עם ישראל כעם, כשלם, גדול בהרבה מכוחם של הבודדים המרכיבים אותו. כעת, משהבנו את חשיבות הציבור, כוחו ועוצמתו– נחזור לבדוק מה מצבה של תודעת המקדש הציבורית–ישראלית.

שלב ב’

הצגת המצב הציבורי הקיים בו הציבוריות הישראלית מנותקת ממודעות למקדש.

נחלק את השבט למספר זוגי של קבוצות קטנות– בכל קבוצה3-4 בנות בלבד.

כל קבוצה תקבל כרטיס שבו מתוארת סיטואציה והיא תצטרך להציג אותו.

סדר העלאת ההצגות יהיה זו מול זו– הצגה על תקופת המקדש ואחריה אותה סיטואציה בימינו.

כרטיסי סיפורים:

סיטואציה מספר 1:

יוסף, בן למשפחה במצוקה כלכלית, מובטל בעצמו, מואשם בגניבה מביתו של ראש עיירת ירושלים, את הכסף שהרוויח ממכירת כלי הכסף שקנה הוא כבר בזבז בהימורים ואין לו להחזיר, היום הוא יועמד לפני שופט.

המשימה שלכן היא להציג את המשפט שלו כפי שייערך בבית משפט בזמן שהמקדש קיים. לא לשכוח לפסוק דין ולהכריע!

סיטואציה מספר 2:

אוֹרי כהן, נער ישראלי מצוי, אוהב לשמוע מוזיקה, גר באזור המרכז, לומד בכיתה י“א באזור מגוריו. לאורי יש הורים, אחים ואחיות קטנים והוא הבכור.

המשימה שלכן היא להציג לשבט יום מחייו של אורי– מהקימה בבוקר ועד השינה בלילה– מה הוא לובש, איזה שירים הוא שומע, מה היחס שלו להוריו, ומה הוא מתכנן לעשות בחג המתקרב. –בעולם שאין בו מקדש.

סיטואציה מספר 3:

נועה היא שרת החינוך החדשה של מדינת ישראל, ברצונה לערוך שינויים עמוקים במערכת החינוך ובתוכניות הלימודים. בעוד דקות ספורות היועצים והמפקחים האחראים על תוכנית הלימודים של שנת תשע“ב ייכנסו למשרדה והיא מנסה לערוך לעצמה רשימה– אילו תופעות חינוכיות כדאי להעצים, איזה יש למגר ואילו נושאים חשוב מאוד שיוטמעו ויקבלו חיזוק בתוכנית החדשה.

עליכן להמחיז את ישיבתם של השרה והיועצים, בהתחשב במצב בכללי במערכת החינוך, באלימות בין בני נוער ובמיקומה הנמוך של ישראל במבחנים בינלאומיים.

 

סיטואציה מספר 4:

מרק ואנה ג‘ונס הם זוג מבוגר מאירלנד שרוצים לבוא השנה לנפוש בקיץ בישראל. הם כמובן מאמינים באלוקים ומשתדלים להיות בנ“א טובים ומוסריים ככל שניתן. לזוג ג‘ונס ברור גם שלעם ישראל יש אמירה מיוחדת לשאת לכלל העולם והם מגיעים לישראל כדי להתרשם מהאווירה והתרבות פה.

עליכן להציג לשבט את ביקורם של בני הזוג במציאות שבה בית מקדש קיים ועומד– עם אילו רשמים הם חוזרים מהארץ, מה הם יונקים פה ועד כמה אמונתם בייחוד עמ“י מתעצמת/ קטֵנה.

 

כדאי להמציא סיטואציות נוספות בהתאם לגודל השבט בנושאים שונים– צבא, עיצוב, ספרות, שימוש בלוח העברי ועוד...

נשאל את החניכות לאחר סיום ההצגות–

–         ממה נובע לדעתכן השוני התהומי בין הסיטואציות בתקופתנו לבין ימי המקדש?

–         במה שונה תפקידו של עמ“י בימים שיש בהם מקדש לבין ימינו? (נדגיש שהשוני הוא לא בתפקיד האידיאלי–להפיץ את אור ה’ בעולם–אלא באפשרות לממש אותו בהעדר מקדש שהיה מרכז עולמי בכל תחום)

–         האם עמ“י בימינו הוא יותר מנהיג או יותר מונהג? מדוע?

נסכם: לעם ישראל יש כוח גדול לפעול בעולם ) כמו שדיברנו בשלב א’) וגם תפקיד גדול לבצע (כמו שהבנו בשלב ב‘ ) ועמ“י רחוק מאוד מלהיות מודע לתפקידו זה. מודעות מעוררת אכפתיות ואכפתיות מעוררת עשייה ומכאן אנו מבינים שעלינו להתאמץ בתחום התודעה הציבורית–הכללית, כי שם הכוח לפעולו לשנות הוא גדול יותר אף מכל יחיד.

למדריכה: העיסוק בציבור בשלב זה יכול לפנות לשני אפיקים מרכזיים– הבמה הציבורית כמו תקשורת המענה הוא הקמת עיתונים, ערוצי תקשורת מתוקנים) משפט (הקמת בי“ד לממונות, כתיבת פסקי דין רבים עפ“י המשפט העברי וכו‘ בתחומים אלו, או–לפנייה לכלל ישראל והקירוב של כל יהודי ולא משנה עד כמה הוא רחוק– למודעות לבית המקדש ולאמונה בה’ יתברך. בפעולה התייחסנו בשלב ג’ לאפשרות השנייה מכיוון שהיא יותר יעילה ויישום לבנות בכתה ט’. שבט שמאוד התעורר לנושא כדאי להעלות לדיון גם את האפשרות הראשונה של השתלבות ותיקון הציבוריות מקודש לחול.

שלב ג

העלאת דרכי פעולה לתיקון המצב הקיים.

המדריכה תחלק לכל כמה חניכות כרטיס ובו הסבר על עמותה כלשהי שפועלת בעמ“י. נציגה מכל קבוצה תצטרך לשכנע את כל השבט מדוע “העמותה שלה” היא המתאימה ביותר למשימת העלאת המודעות למקדש, השבט יצטרך לבסוף לבחור ולהכריע בידיעה שזו בחירה מחייבת– כי הבנות יֵצאו להתנדב בעמותה זו!

כדאי לאפשר לבנות להציע יוזמות אישיות שעולות על דעתן וגם הן יעמדו לבחירה.

רעיונות לעמותות:

• מעייני הישועה– מחלקים נרות ומניחים תפילין לאנשים, מארגנים שבתות פו“פ ופעילויות בנושא תשובה.
• ראש יהודי– מארגנים חברותות עם יהודים שאינם שומרים מצוות, מקימים גרעינים משימתיים שיוזמים פעילויות בערים.
• חברים מקשיבים– עונים לשאלות באמונה ושאלות כלליות בטלפון ובאינטרנט, מענה לאלפי בני נוער דתיים וחילונים.
• בצוותא– הצמדת חברותות לבני נוער שזקוקים לקידום אם בתחום הנפשי ואם בתחום הלימודי.
• לאור נלך– התנדבות של תלמידי ישיבות ואולפנות בבי“ס חילוניים.
• פעמונים– מעניקים הלוואות למשפחות במצוקה כלכלית ומעבירים סדנאות בנושא ניהול כלכלי ומשפחתי נכון.
• מרימים את הדגל– גיבוש והרמת פרויקטים להדגשת הזהות היהודית בערים מעורבות.
• מכון המקדש–עוסקים בשחזור כלי המקדש, מארגנים כנסים ועצרות בנושא המקדש, וכן מעבירים הרצאות בבתי ספר בנושא זה.

ב“ה יש עוד הרבה עמותות… המדריכה תבחר להציע לשבט מה שמתאים להן וגם אפשרי לביצוע, כדאי להוסיף על דברים שקיימים באזור מגוריכן– הקמת מועדונית או מרכז להעמקת יהדות וכו‘.

אם הפעולה נערכת ביום חול– כדאי לשבת ולתכנן את תחילת ההתנדבות השבטית כל עוד החניכות מאוד “חמות” בעניין.

לסיכום

חזרנו והדגשנו היום את כוחו של הכלל ככלל ולא רק כאוסף יחידים. מכיוון שהכלל הוא כה חשוב ומשמעותי ולכלל עמ“י יש תפקיד משמעותי– עלינו להשקיע את עיקר המאמצים והכוחות בהגברת המודעות למקדש בכלל עמ“י, בחרנו בתור שבט פרויקט אשר איתו בע“ה נגביר את המודעות והרגשת הקרבה של כלל עמ“י לבית המקדש.