אמר רבי חיים מצאנז:
בנעורי, הייתי נלהב ונמרץ והאמנתי שאתקן את העולם כולו.
כשבגרתי קצת, הבנתי שהדבר נבצר מיכולתי ודי יהיה אם אתקן את תושבי עירי.
חלפו שנים, ושוב הבנתי שתפסתי מרובה.
והסתפקתי בלתקן את בני ביתי.
כעת שזקנתי, יש בליבי רק תפילה אחת:
הלוואי ואצליח לתקן את עצמי…
