תשובה, לא רק באלול (פעולה)

2. חזרה בתשובה זה תהליך שנבנה ע”י עמל רב, וא”א לצפות שנשתנה ביום אחד.

3. דרכים מעשיות לחזרה בתשובה.

 

פתיחה: מה היחס שלי לתשובה??

נערוך סבב בין החניכים: “מה עולה לך בראש כשאומרים לך את המילה תשובה?”

התשובה יכולה להיות מילה/ משפט.

 

שלב א’ –“אדם לעמל יולד” :

נבקש 3 מתנדבים שיציגו בפנטומימה סיטואציות שונות, החניכים יצטרכו לנחש מהי הסיטואציה שמוצגת:

• אתה נמצא במים. דחוף את המים אחורנית בעזרת ידיך.
• אתה נמצא ברחוב. דחוף את הרצפה בעזרת רגליך תוך כדי התקדמות.
• הרם חפץ כבד בניגוד לכוח המשיכה תוך שימוש בשתי הידיים בו זמנית, כאשר הידיים מחזיקות את החפץ מלמעלה, מאוזנות (באותו גובה) וכל יד מחזיקה צד אחד בחפץ.

שלוש הפעולות הנ”ל הן: שחיה, הליכה והרמת משקולות.

נוכל ללמוד מכך שגם הפעולות הכי פשוטות דורשות ממנו מאמץ כלשהוא נגד כוח מסויים.

 

 

נקרא את הסיפור: “עבור 19.99 ₪ בלבד” (נספח).

דיון: למה הסיפור הזה נשמע כ”כ מגוחך?

האם גם אנחנו לפעמים “נחומים קטנים” רוצים לפתור הכול בלי מאמץ?

האם אפשר להצליח בחיים אם מדלגים על שלבים?

 

שלב ג’ – תשובה נעשית בשלבים והצבת מטרות :

דיון:

• למה זה קורה לנו שהרבה פעמים אנחנו מגיעים ליום כיפור ושוב מבטיחים לעצמנו אותן הבטחות שהבטחנו בשנה שעברה?
• האם יש מישהו פה שזה לא קורה לו? שבכל יום כיפור הוא מתחרטת על דברים אחרים?

 

סיפור: נספר לחניכים על דוד.

דוד פתח מפעל של במבה והחליט שבעוד עשרים שנה הוא מליונר.

לשם כך הציב לעצמו מטרות (נפזר פתקים על הרצפה בהתאם לסיפור)

כדי להגיע ל1,000,000 בעוד 20, הוא צריך רווחים של חצי מליון בעוד 15 שנים,

רבע מליון בעוד 12 שנים, 100,00 אלף בעוד 8 שנים, חמישים אלף בעוד 3 שנים,

וזה אומר שהוא צריך לעבוד קשה מאד מאד בשלוש שנים הקרובות,

לקום מוקדם, לישון מאוחר, לקרוע את עצמו. ולמטרה הזאת הוא חייב להגיע בכל מחיר..

גם בעבודת ה’ אנחנו צרכים להציב לעצמנו מטרות..

 (נפרט דוגמאות מהחיים שלהן: דוגמא-

כדי לכבד את אבא ואמא צריך להחליט שבחודש הקרוב אני קם כל יום שישי לעזור לאמא ולא ישן עד מאוחר, וכו’..)

 

כדי להחליט שאנחנו חוזרים בתשובה אנחנו צריך לרצות את זה באמת!

וגם לדמיין שהדבר אפשרי..

נבקש מכל חניך לחשוב על מעשה שהוא מתחרט עליו,

 ונבקש ממי שמוכן להציג לכולם את המקרה.

לאחר מכן נעשה הדמיה בשלושה שלבים:

1. כולם עוצמים עיניים ומדמיינים שהם יושבים וצופים בסרט. הסרט שמופיע על המסך הוא משהו שהם עשו והם ממש מתחרטים עליו ורוצים שהוא יראה אחרת.. לדמיין אותו ממש- מה קרה, מה הרגישו, מה שמעו, מה ראו, מה הריחו, צבעים, קולות וכו’..
2. צופים שוב בסרט אך לסרט מכניסים איתם 3 אנשים קרובים אליהם (משפחה, חברים, מדריך, רב, וכל העולה על רוחם)
3. צופים שוב בסרט לבדם אך הפעם שיראו בסרט איך שהם היו רוצים להתנהג..

ממש לדמיין את הצלילים, הקולות, הצבעים, הריחות וכו’..

נבין שע”י הדמיון אפשר ממש למחוק את המציאות ולהיות משהו חדש לגמרי.

לסיכום

– ראינו שתשובה זה לא משהו ששייך רק לימים נוראים, ההפך, כדי להיות בנאדם טוב יותר, צריך לשאוף להתקדמות תמידית.

– כדי להתקדם צריך להציב לעצמנו מטרות להלחם בכל מחיר ולדמיין ולהאמין שנצליח.

 

 

צ’ופר

“אם ברצונך לעבוד את ה’ ולהעלות את עצמך מעלה,

ולא תעמוד (כדי שלא תעמוד) בשנת השבעים לחייך כביום הבר מצווה שלך,

עשה זאת איפוא: בכל שנה עשה לך מטרה: צייר בעצמך, אם שמך ראובן למשל,

איזה ראובן תהיה בשנה הבאה. מה יהיו השגותיו, עבודתו, מידותיו וכל תוכנו.

הראובן הדמיוני יהיה לך למדד, למדוד את עצמך בו, כמה חסר לך עוד להראובן הדמיוני,

 והאם עבודתך ותיקון מעשיך של יום- יום יספיקו להשלים את הראובן של השנה הבאה.

ואם הגיעה השנה הבאה ומדדת את עצמך ולא הגעת אפילו לקרסול של הראובן של השנה החדשה, יהיה בעיניך חס ושלום של הארכת ימים.

 כי רק הראובן אשר לפני שנה או לפני עשר שנים חי, ולא הראובן של שנה זו.

“ואברהם זקן בא בימים”- אברהם של היום היה של היום ולא האברהם של אתמול.”

(ר’ קלמן קלינימוס שפירא)