אומץ בעבודת ה'(פעולה)

מטרות:

החניכים יבינו שצריך ללכת עם האמת עד הסוף ולא לחשוב: “מה יגידו” או “איך זה יראה בעיני אחרים”

נספר את הסיפור הבא:

לפני תקופה קצרה, תלמיד בבית הספר לקולנוע של ישיבת ‘תורת החיים’ הפיק סרט עלילתי על היהדות, שבו הוא סותר לגמרי את הנצרות והופך אותה למגוחכת.

לאחר זמן מסוים הוא קיבל הזמנה לגמר פסטיבל הסרטים הבינלאומי בארה”ב.

אחרי שעיכל את הבשורה המשמחת, חשש מאוד ושקל לצנזר קצת את הסרט שיהיה פחות בוטה. ברגע האחרון הוא התחרט.

הסרט זכה במקום הראשון ובפרס עולמי, ו”הדובדבן שבקצפת” היה דבר המנחה:

“שינית לי את החיים עם הסרט הזה, העולם מחכה לכם (ליהודים)”.

נשחק את המשחק “חתולתי המסכנה”:

נושיב את החניכים במעגל במקום עם הרבה אנשים (פארק לדוגמא), ונבקש מתנדב אמיץ במיוחד, נאמר לו לרדת על ארבע באמצע המעגל, מעכשיו הוא חתולה.

החניך שנבחר ילך (על ארבע כמובן) במעגל ויפנה לאחד החניכים ב”מיאו” קולני.

החניך שה”חתולה” פנתה אליו ילטף את ראשה ויאמר “אויי חתולתי המסכנה”,

וכך החתולה תעבור בין החניכים עד שאחד החניכים צוחק, מי שצוחק צריך להחליף ה”חתולה”.

אחת המטרות של החתולה היא להצחיק את שאר השבט כדי להיפרד מהתואר המכובד שהודבק לה. כשהמשחק מפסיק לאתגר את החניכים,

ניתן לפתח את הטקסט שהחניך שהחתולה פונה אליו צריך לומר, או לעבור לחיה אחרת.

לסיכום:

אנחנו צריכים ללכת עם האמת שלנו, בלי להתחשב באף אחד, לעשות מעשים לא כי זה מה שהסביבה רוצה מאיתנו אלא כי זה מה שה’ רוצה מאיתנו.

האנשים המוערכים באמת אלו אנשים שלא מתביישים מאף אדם, שלא חיים את חייהם ועושים את מעשיהם כדי שיעריכו אותם.