מחלקת הדרכה

נושא: עבודת המידות
תת נושא: עבודת המידות
סוג פעילות: פעולה
מתאים לגיל: גלעד-הראל (ג-ה)

מה הגדלות שלי (פעולה)

פעולת שבת שבוע שלישי של חודש ארגון התש"ף- להיות אדם גדול
לשבטי גלעד- נווה.

מתאים ל:  שבת, יום חול


 


 



עמודים נוספים שיכולים לעניין אותך:


חוברת חודא תחום בנים התשף


הפעולה הקודמת


הדילמה לפעולה זו


הפעולה הבאה


 


 


פתיחה


הקדמה למדריך


בשבועות הקודמים עסקנו בהבנה מהו אדם גדול, וראינו שאנחנו – כל אחד ואחד מאיתנו – מסוגלים וצריכים להיות אנשים גדולים. כעת עלינו להתחיל להתמקד במפגש האישי שלנו, כל אחד ואחד במקומו: ראשית, כל אחד קיבל כוחות מיוחדים מהקב"ה, נתוני חיים מיוחדים ושליחות מיוחדת, שאותה הוא צריך לגלות – בכך שיתבונן ויגלה את כוחותיו וכישרונותיו המיוחדים. מלבד השליחות הגדולה, צריך כל אחד מאיתנו להיות ערני תמיד, ולחפש את השליחויות הקטנות שבמהלך חייו, לבדוק מה הקב"ה רוצה ממנו כעת בבית, או כעת בכיתה, או כעת בסניף וכו


 


 


שלב 1


פתיחה לחניכים


נפתח בסיפור:


היֹה היה רועה צאן אחד. יום אחד קיבל הרועה הודעה מהמלך, ובה נאמר שהמלך רוצה


לפגוש אותו. הרועה היה מופתע ונרגש – מדוע מעוניין המלך לפגוש אדם פשוט כמוהו? האם


עשה דבר-מה לא בסדר? האם עבר על אחד מחוקי המלך?


הלך הרועה בחשש אל המלך, מצפה לשמוע בשל-מה הוזמן.


כשהגיע אל המלך אמר לו המלך:


"רועה יקר וחביב, ברצוני למנותך למנהיג על עיר הבירה שלי."


"אני?!" תמה הרועה. "מדוע? אני אדם פשוט."


ענה לו המלך: "יש לך תכונות של מנהיג!


אינך עובר את החיים סתם-כך, אתה מחפש משמעות לחיים,


וכאשר מתרחש אירוע מיוחד – אתה מיד מנסה להבין מדוע הוא אירע, מה עומד מאחוריו.


אינך חי את חייך סתם כך, ללא התבוננות.


אני חוזר שוב, ברצוני שתהיה מושל עיר הבירה."


 


נשאל את החניכים:


אתם יודעים שהסיפור הזה קרה באמת? אתם יודעים מי היה הרועה שנבחר למנהיג?


התשובה:


התשובה היא, כמובן, משה רבנו! על משה רבנו נכתב:


"וּמֹשֶׁה, הָיָה רֹעֶה אֶת-צֹאן יִתְרוֹ חֹתְנוֹ–כֹּהֵן מִדְיָן; וַיִּנְהַג אֶת-הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר, וַיָּבֹא אֶל-הַר הָאֱלֹקים חֹרֵבָה; וַיֵּרָא מַלְאַךְ ד' אֵלָיו, בְּלַבַּת-אֵשׁ–מִתּוֹךְ הַסְּנֶה; וַיַּרְא, וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ, וְהַסְּנֶה, אֵינֶנּוּ אֻכָּל; וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה–אָסֻרָה-נָּא וְאֶרְאֶה, אֶת-הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה:  מַדּוּעַ, לֹא-יִבְעַר הַסְּנֶה; וַיַּרְא ד', כִּי סָר לִרְאוֹת; וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹקים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה.."


 


אצל משה היו תכונות מולדות של מנהיג. כבר בתחילת דרכו הוא פוגע באיש מצרי שמכה


איש יהודי, הוא מוכיח יהודי שבא להכות את רעהו, הוא מגרש את מי שעושה עוול לבנות יתרו.


אך מעבר לעובדה שיש בו תכונות טובות, משה גם מנסה לברר ולמצוא בכל אירוע שעובר


עליו את מה שייתן לו לממש את כוחותיו בצורה טובה.


אלוקים רואה שמשה לא חולף על-פני הסנה, סתם מתפעל (אומר, למשל: "וואו, איזה קווול"),


וממשיך הלאה… לא! הוא עוצר ואומר: יש אירועים מיוחדים בעולם, וצריך לברר ולהבין מדוע


הם מתרחשים.


ואז נאמר בפסוק: " וַיַּרְא ד', כִּי סָר לִרְאוֹת" – כשאלוקים רואה שמשה רבנו מחפש משמעות:


" וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹקים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה "! – הוא קורא אליו, שיהיה מנהיג!


 


עם השבטים הצעירים יותר נבחר להתמקד במעשי החסד והאכפתיות שראינו אצל משה


– הדאגה לעברי שהוכה במצרים, הדאגה לשה הקטן וכו' – ונבחר להעצים מעשים מוחשיים


יותר וברורים להם יותר. פחות נדבר על מושגים מופשטים של התבוננות וכדומה.


 


נסיק עם החניכים מסקנות:


אדם גדול לא 'זורם' עם המציאות בלי התבוננות. הוא מסתכל סביבו, פוקח עיניים, נמצא


באכפתיות לסביבה, ושואל את עצמו כל הזמן: איפה אני צריך להיות עכשיו?


מה המשימה שלי עכשיו?


לפעמים המחשבה תיקח כמה שניות, לפעמים כמה דקות ולפעמים אף יותר – תלוי בגודל השליחות ובגודל ההחלטה


 


 


שלב 1


מקומי וייחודי


כעת נשחק משחק עם החניכים:


מחזיקים ידיים במעגל גדול, וכל חניך מקבל מספר לפי הסדר.


צועקים ביחד: "נלחמים, שלוש ארבע ו…",


וכל אחד מהחניכים נותן קפיצה אחת לכיוון כלשהו וקופא בתנוחת נינג'ה כלשהי.


כעת מתחילים סבב, לפי סדר המספרים:.


כל אחד בתורו יכול לקפוץ קפיצה אחת או לעשות צעד ולהניף את ידו פעם אחת בתנועה


חדה לעבר כף היד של העומד לידו. מי שנתנו לו 'כיף' – היד שלו יוצאת מהמשחק (ונשארת לו עוד אחת). אם פגעו למישהו בשתי הידיים הוא יוצא מהמשחק.


 


הערות:


יש לשים לב שבקפיצות לא מניחים את הידיים על הרצפה (כי כך אי אפשר לתת בהן 'כיף').


אפשר מדי פעם לעשות איפוס מקומות – לסדר מעגל חדש עם מספרים שונים לכל חניך,


ולשוב על המשחק.


 


 


סיכום


לכל אחד יש את המקום שלו, ועליו לראות לאן הוא יכול להתקדם כדי להצליח, לאן הוא צריך


לשאוף ולאן הוא צריך לקפוץ. אבל את כל זה – עליו לעשות מתוך מקומו! מתוך היכולות שלו! אין טעם לדלג על שלבים ולנסות לחקות אחרים – לכל אחד יש את המקום שלו, את ההתקדמות שלו ואת המגמה שלו.


כל אחד בחיים צריך להכיר את עצמו ואת מקומו (כדברי הרב קוק: "דע את עצמך ואת עולמך… עלה למעלה עלה כי כח עז לך"), ומשם להתקדם ולפרוח. לכל אחד יש את הכוח להיות אדם גדול – אם הוא ינצל את היכולות שלו. אל לו לנסות לחקות את האחרים! כי הוא לא האחר, ומכיוון שכך – הוא בהכרח עלול להיכשל אם ינסה להיות כמותו. (אפשר, כמובן, ללמוד מהאחר. אך לא לחקות אותו).


כל אחד יאמין בעצמו, ישאף ויתקדם, ובעזרת ה' יצליח!


 


 


 



 


תיוג: תנועת אריאל, אריאל, תנועת הנוער אריאל, חודש ארגון, חודש ארגון התש"ף, חודש ארגון תש"פ, חודש אירגון תשף, חוד"א תשף, להיות אדם גדול, להיות אנשים גדולים, לחיות בגדול.

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

לפעולה זו לא צורפו קבצים

פוסטים נוספים

תביעת הנשמה

מקור עוסק בקדושה.
העיצבון הרוחני הזה הוא הוא החומר של שירת הנשמה

הסוד בהוד שבהוד

לימוד לל"ג בעומר מתוך ספרו של הרב יצחק גינזבורג- "מבט פנימי על ספירת העומר"

שים לב

קטע עוסק במידות.
שים לב לכל מה שאתה עושה.