“כל זמן שאדם מתעמל וייגע ומעייו רכים, אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק ואפילו אכל מאכלות הרעים.
וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל … אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על-פי הרפואה,
כל ימיו יהיו מכואבים וכוחו תשש” (רמב”ם).
דברי הרמב”ם על חיוניותה של פעילות גופנית מאושרים על-ידי מאות מחקרים עדכניים ואיכותיים ביותר.
לכן אנו אומרים לך: עסוק בפעילות גופנית! אם אתה עובד כפיים, עלייך נאמר:
“יגיע כפך כי תאכל אשרך וטוב לך”. אך אם אינך מתאמץ גופנית במסגרת עבודתך,
עלייך לעסוק בפעילות גופנית יום-יומית, ברצינות רבה.
הרי אמרנו לך שהרבנים ציוו לשמוע לרופאים.
אמר רופא גוי ברוסיה:”כל החולים הבאים אלי אינם ממלאים את הוראותי,
מלבד אחד ושמו ליפקין, שמתייחס להוראות הרופא ברצינות כמו להוראות דתו” ובמי מדובר אם לא ברבי ישראל ליפקין מסלנט!
עליך להקדיש זמן יום-יום לפעילות גופנית: הליכה, ריצה, אופניים, מכון כושר, שחיה,
ריקוד אירובי- הכל על פי הנחיית רופא לפי מצבך האישי.
זה מדרכי עבודת ה’.
יש לשאול – למה כתב הרמב”ם שבריאות הגוף היא מדרכי עבודת ה’ ולא משום “ונשמרתם”?
תשובה – כי “נשמרתם” נוגע לסכנת מוות מידית,
וכאן מדובר בהתנהגות כללית מידותית עם תוצאות מצטברות.
ועוד יש לשאול – למה הגמרא והרמב”ם למדו את השמירה מסכנות מהפסוק:
“ונשמרתם מאד לנפשתכם” – הרי פסוק זה מדבר על סכנה רוחנית?
התשובה היא – אם הגוף קורס, גם הנשמה קורסת. שמא תאמרו אין לי זמן?
תשובה – אין לך זמן לדרכי ה’? אז למה יש לך זמן בעולם הזה?
באופן כללי, לך ברגל הליכה מהירה. למרחקים קצרים אל תיסע ברכב.
הליכה מהירה כפי יכולתך וכפי הנחיית הרפואה.
אפילו בשבת מותר ללכת מהר לבית הכנסת.
שמא תשאל: ביטול תורה? התשובה לכך – הרי אמרנו לך,
זה עצמו קיום תורה! מעשה באחד מגדולי הדור שכל-כך העמיס על עצמו בהיותו תלמיד ישיבה צעיר, עד שבריאותו קרסה, ובמשך שנה היה חייב להמעיט בלימוד.
חלץ עצמותך, חזק גופך יום-יום, ותעבוד את ה’ טוב יותר!
(הרב אבינר)
