לך להתעמל(פעולה)

מטרת הפעולה:

החניך יבין כי התורה מכוונת ומדריכה את האדם לשמור על גוף בריא, ומתוך כך מורה על עיסוק בספורט ובהתעמלות המכוונים לשמירה עליו.

 

• מזוודה
• חפצים שונים או כרטיסים.
• כרטיסיות עם קטעים ממאמרו של הרב אבינר

 

שלב א’:

נספר לחניכים כי ישנו רב מסוים שצריך לנסוע למקום מרוחק לשאת שם דרשה.

מכיוון שהוא עסוק מאד בהכנות לנסיעה אין לו זמן לארוז את חפציו והוא מבקש עזרה בכך.

המדריך יוציא מזוודה וערמת חפצים שונים.

על החניכים להחליט מה נכנס למזוודה ומה לא.

.

החפצים: מברשת שיניים, פיג’מה, חליפה, גמרא, נעלים, אוכל, סרט וידאו,

תפילין, חולצה, דיסק של מוזיקה לועזית, תנ”ך, מגבת, ספר חול,

סידור, נעלי ספורט / בגדי ספורט (כאלה שנראים לא מתאימים לרב…).

לאחר שהחניכים יסיימו המדריך יבחן עם החנכים אילו חפצים נכנסו למזוודה ואילו נותרו בחוץ.

שלב ב’:

נשלח את החניכים לשאלון רחוב –

כל זוג צריך לשאול שני אנשים דתיים כמה זמן ביום הם משקיעים בספורט ובהתעמלות.

לאחר שיחזרו המדריך והחניכים ישקללו את תוצאות הסקר.

נשאל את החניכים: האם אדם דתי צריך לעסוק בספורט?

המדריך יחדד – אולי יש בכך ביטול תורה? אולי עדיף שילך לעשות מצווה במקום זאת?

 

נחלק את החניכים לשלוש קבוצות. כל קבוצה תקבל כרטיסיה ובה קטע ממאמר של הרב אבינר, תלמד אותו ואח”כ כל קבוצה תלמד את שאר השבט את מה שלמדה היא.

המדריך יחדד את המשימה עם שאלה המכוונת לשלושת הקבוצות –

• למה אדם דתי צריך לעסוק בספורט ובהתעמלות?

נחלק לקבוצות חלקים מהמאמר של הרב אבינר “לך להתעמל”, שהופיע בעלון “באהבה ובאמונה”:

קבוצה 1:

“כל זמן שאדם מתעמל וייגע ומעייו רכים, אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק ואפילו אכל מאכלות הרעים. וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל … אפילו אכל מאכלות טובים ושמר עצמו על-פי הרפואה, כל ימיו יהיו מכואבים וכוחו תשש” (רמב”ם). דברי הרמב”ם על חיוניותה של פעילות גופנית מאושרים על-ידי מאות מחקרים עדכניים ואיכותיים ביותר. לכן אנו אומרים לך: עסוק בפעילות גופנית! אם אתה עובד כפיים, עלייך נאמר: “יגיע כפך כי תאכל אשרך וטוב לך”. אך אם אינך מתאמץ גופנית במסגרת עבודתך, עלייך לעסוק בפעילות גופנית יום-יומית, ברצינות רבה. הרי אמרנו לך שהרבנים ציוו לשמוע לרופאים. אמר רופא גוי ברוסיה:”כל החולים הבאים אלי אינם ממלאים את הוראותי, מלבד אחד ושמו ליפקין, שמתייחס להוראות הרופא ברצינות כמו להוראות דתו” ובמי מדובר אם לא ברבי ישראל ליפקין מסלנט!

שאלות מנחות:

• מה יקרה לפי הרמב”ם והמחקרים הרפואים למי שלא מתעמל?
• מי ציווה עלינו לשמוע לרופאים?
• למה דווקא רבי ישראל מסלנט הקשיב לרופא ברצינות?

(התורה מצווה עלינו לשמוע לרופאים – והם מורים לנו לעסוק בספורט או בהתעמלות)

קבוצה 2:

עליך להקדיש זמן יום-יום לפעילות גופנית: הליכה, ריצה, אופניים, מכון כושר, שחיה, ריקוד אירובי- הכל על פי הנחיית רופא לפי מצבך האישי. זה מדרכי עבודת ה’. יש לשאול – למה כתב הרמב”ם שבריאות הגוף היא מדרכי עבודת ה’ ולא משום “ונשמרתם”? תשובה – כי “נשמרתם” נוגע לסכנת מוות מידית, וכאן מדובר בהתנהגות כללית מידותית עם תוצאות מצטברות. ועוד יש לשאול – למה הגמרא והרמב”ם למדו את השמירה מסכנות מהפסוק “ונשמרתם מאד לנפשתכם” – הרי פסוק זה מדבר על סכנה רוחנית? התשובה היא – אם הגוף קורס, גם הנשמה קורסת. שמא תאמרו אין לי זמן? תשובה – אין לך זמן לדרכי ה’? אז למה יש לך זמן בעולם הזה?

שאלות מנחות:

• אילו דוגמאות נותן הרב לדרכים לשמירת הגוף?
• מה יכול לקרות לאדם שהגוף שלו קרס (הפסיק לתפקד)?
• מה נגיד למי שאומר שאין לו זמן לעסוק בספורט או בהתעמלות?

                (מדרכי ה’ הוא לשמור על הגוף. אם לא נשמור על הגוף- בסופו של דבר נפגע גם בנפש)

קבוצה 3:

באופן כללי, לך ברגל הליכה מהירה. למרחקים קצרים אל תיסע ברכב. הליכה מהירה כפי יכולתך וכפי הנחיית הרפואה. אפילו בשבת מותר ללכת מהר לבית הכנסת.

שמא תשאל: ביטול תורה? התשובה לכך – הרי אמרנו לך, זה עצמו קיום תורה! מעשה באחד מגדולי הדור שכל-כך העמיס על עצמו בהיותו תלמיד ישיבה צעיר, עד שבריאותו קרסה, ובמשך שנה היה חייב להמעיט בלימוד.

חלץ עצמותך, חזק גופך יום-יום, ותעבוד את ה’ טוב יותר!

שאלות מנחות:

• האם אדם שמתעמל בזמן שיכול היה לשבת וללמוד, מבטל תורה? מדוע?
• למה תלמיד הישיבה הצעיר היה חייב להמעיט שנה בלימוד?
• מה הקשר בין בריאות הגוף לבין עבודת ה’?

(כשאדם בריא וחזק הוא יש לו כוח לעבוד את ה’ טוב יותר)

בכדי להביא דבר בשם אומרו, בסיום שלב זה יש לציין לפני החנכים כי הקטעים היו מתוך מאמרו של הרב שלמה אבינר (ושהוא לא קשור לסיפור שהמצאנו על הרב).

 

שלב ד’:

נחזור לחפצים שבמזוודה. כעת נברר האם הם הכניסו את נעלי הספורט/בגדי הספורט למזוודתו של הרב.

נפתח דיון –

• מדוע החליטו כך או כך?
• האם באמת נראה לנו כי הספורט קשור לתורה או מנוגד אליה?
• מהי מטרת ההתעמלות והספורט שהתורה מכוונת אותנו אליהם?

(התעמלות שהיא אמצעי לשמירה על הגוף ולחזקנו לעבודת ה’, ולא מטרה בפני עצמה של פיתוח גופנו והשגיות בין לאומית…)

 

לסיכום:

נסכם כי דרכה של תורה לא עוברת רק בבית המדרש אלא גם במגרש הכדורסל או בבריכה.

השמירה על נפשנו מחייבת אותנו גם שמירה על גופנו, בין היתר, באמצעות הספורט. הספורט הוא לא מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי לשמירת הגוף, בבחינת “נפש בריאה בגוף בריא, על-מנת שנוכל לעבוד את ה’ ביתר שאת!

 

זהירות:

בשלב השאלון ברחוב יש להקפיד על כללי הבטיחות בדרכים, ושהחניכות יפנו רק לנשים או ילדים.