כנגד כל הסיכויים (פעולה)

מטרות הפעולה:

1. החניכים יתוודעו למהות הקושי מולו התמודד אברהם אבינו בניסיון העקדה.

2. החניכים יזדהו עם לבטיו ואתגריו של אברהם אבינו במעשה זה.

3. החניכים יכירו את אברהם אבינו כסולל דרך אמונית, המעמידה את רצונו של הקב”ה מעל לכל. לכל שכל, הגיון והרגשה אנושית.

 

– (סיפור בציורים)

– כרטיסיות

– כרטיסי בעד/נגד

– פסוקים הכתובים בכתב גדול (שלב ג’)

– מדרש מצולם בעותקים כמספר החניכים

– תרשים – הרהוריו של אברהם (שלב ד’)

 

מהלך הפעולה:

המדריך יספר (יספר, לא יקריא!) לחניכים את הסיפור המובא בנספח, באופן מושך ומעורר עניין.

 מדריכים יצירתיים במיוחד יוכלו לספר “סיפור בציורים” כלומר, להציג תמונות תוך כדי הסיפור.

 

מדריך, שים לב! ככל שנפליג בתיאורים סביב הבסיס המסופר בסיפור,

ונצייר לחניכים תמונה רחבה יותר של המתרחש בו: הזמן, המקום והאווירה;

כן נצליח לקרב את החניכים להקשבה מרבית. בנוסף,

מכיוון שמטרתנו היא לעורר את החניכים להתלבטות המובאת בסופו של הסיפור,

ככל שנקרב את החניכים לחוויית הסיפור, כך נחזק בהם את ההתלבטות הפנימית בעקבות סופו המאכזב.

 

המדריך יחלק את השבט לקבוצות של ארבעה-חמישה חניכים.

כל קבוצה תקבל כרטיסיה בה יופיעו השאלות הרשומות להלן.

חלק לכל קבוצה כרטיס “בעד” וכרטיס “נגד” שבעזרתם יביעו את עמדתם בסקר שנערוך בין הקבוצות.

כל קבוצה תצביע כבחירתה: האם לגדוע את העץ כמצוות האב (בעד), או שלא לציית לפקודתו (נגד). 

לאחר תהליך ההצבעה, נעמיק מעט יותר בדיון עם החניכים ונברר:

– מדוע הפקודה קשה כל-כך עבור הנסיך?

– מהו החלק הקשה ביותר במשימה זו, המוטלת עליו?

 

נשמע את תגובות החניכים ונגיע איתם מתוך דבריהם להבנה כי הפרת הבטחת האב,

לאחר הציפייה הגדולה כל-כך לקיומה; משבר האמון עם האב, שהבטיח, שעורר ציפייה ותקווה,

 ושגודע תקווה זו באופן חד וחמור; עוגמת הנפש אחר ההשקעה הגדולה בטיפוח העץ… כל אלה ועוד,

הופכים את גזירת האב לקשה מנשוא.

המדריך יפנה לאחת הקבוצות שהכריעה בעד כריתת העץ וישאל אותם –

גם אם הנסיך יהיה בטוח בצדקת דרכו של אביו ויחליט לגדוע את העץ, כיצד יעשה זאת? (בשמחה??? בכבדות???)

 

מדריך, שים לב! חשוב לחדד שלב זה של הקושי במשל בקבלת ההחלטה ובביצועה

 (במקרה בו החניכים מחליטים לגדוע את העץ), כי בהמשך הפעולה זו תהיה הנקודה העיקרית שנדגיש בנמשל:

העמידה של אברהם בניסיון, ההליכה במשך שלושה ימים בהם יכול היה להתחרט אינספור פעמים ולחזור אחורה,

היציאה לביצוע הגזירה למרות חוסר ה”הגיון” שבציווי, הנאמנות לקיום דבר ה’ בכל שלב,

 מבלי לשאול שאלות, לצד האמונה בקיום ההבטחה הכללית בדבר קיום הזרע.

 

נספר לחניכים כי הסיפור הוא בעצם משל לניסיון העקדה בו עמד אברהם אבינו.         

  ונסביר (בעזרתם) מהו הנמשל לכל חלק במשל:

המלך- הקב”ה

הנסיך- אברהם אבינו

העץ- יצחק

כריתת העץ- עקידת יצחק

אברהם אבינו מתבקש על-ידי הקב”ה ללכת ולהרוג את בנו יחידו, הבן לו ציפה במשך שנים רבות כל-כך,

הבן שעליו הובטח לו מפי הקב”ה – “כי ביצחק יקרא לך זרע”.

המדריך יעמיק בהסבר תוך כדי הצגת הפסוקים כתובים על גבי בריסטולים.

 

הקב”ה פונה אל אברהם בציווי:

וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ: (בראשית כ”ב/ב’)

 

ותגובת אברהם –

וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֵת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱלֹהִים: (בראשית כ”ב/ג’)

 

המדריך יסביר: אנחנו רגילים לקרוא את סיפור העקדה כתהליך פשוט וטבעי.

 הקב”ה ציווה ומיד אברהם קיים את דברו. אין בפסוקים כל ביטוי להרגשותיו או למחשבותיו של אברהם,

אין דיבור ואין שיחה. אברהם שומע את דבר ה’ ומיד פונה לביצוע. אבל…

נעבור עם החניכים לקריאת הפסוק השלישי, ונפנה אותם למילים המודגשות – “ביום השלישי”:

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק: (בראשית כב’/ ד’)

כאן נעצור ונשאל את החניכים:

…הדרך להר-המוריה, למקום העקידה ארכה שלושה ימים, מה לדעתכם התרחש באותם שלושת ימים?

מה היו מחשבותיו ותחושותיו של אברהם בדרכו לביצוע ציווי ה’ על עקידת בנו?

נקשיב לתשובות החניכים ונסביר כי חז”ל מספרים לנו במדרש כיצד נראתה הדרך הזאת,

דרך שלושת הימים שהלך בה אברהם אבינו במטרה לקיים את דבר ה’.

…ואם חשבתם שזה היה כל כך פשוט מיד נראה שלא ממש…

 

 

המדריך יחלק לחניכים את המדרש ויקרא אותו ביחד איתם.

בהתאם לצורך, יסביר המדריך את דברי המדרש תוך-כדי קריאתו או לאחריה.

 

מדריך, שים לב!

חניכים אחדים עשויים “להתנתק” מהתהליך השבטי בזמן קריאת המדרש.

מכיוון שאנחנו מבקשים להציב רף גבוה לחניכינו, ובכללו גם לימוד רציני של דברי חז”ל,

לא כדאי לוותר על הלימוד מתוך קריאה ביחד – ועם זאת,

יש להשקיע בקריאתו בצורה מעניינת ומעוררת עניין ולהשחיל הערות ביניים; ובקיצור, להיות מתודיים!

נברר עם החניכים:

מה היה הקושי העיקרי בניסיון העקידה?

תשובה צפויה: עקידת הבן האהוב – יצחק.

נציין בפני החניכים כי הקרבת הבן האהוב היא בוודאי קושי גדול, אולי המרכזי;

 אלא שהמדרש מלמד אותנו שעל קושי זה נוספו עוד קשיים שהפכו את הניסיון לגדול יותר ולמשמעותי יותר עבור אברהם אבינו.

נספר לחניכים שעל-פי דברי המדרש, השטן מגיע ומנסה לגרום לאברהם לחטוא ולא לקיים את דבר ה’.

נבקש מהחניכים לעיין שוב בדברי המדרש ולחשוב:

• באילו תכסיסים השתמש השטן?
• מיהו השטן (האם מדובר בדמות מהסיפורים עם הקרניים והקלשון???)?

על מנת להמחיש לחניכים את תהליך הבירור הקשה שעבר על אברהם אבינו בדרכו להר-המוריה,

(תהליך המובע דרך השימוש בדבריו של השטן), ניצור לפני החניכים תרשים שיבהיר את מהלך העניינים:

המדריך יניח כל קושי/תירוץ/תכסיס שהשתמש בו השטן על הרצפה, כך שבקצהו התחתון של התרשים

 (רחוק מהמדריך, קרוב לחניכים) יונח פסוק ג’, מעליו – פסוק ד’ ובתווך (מה שקרה בשלושת הימים שבין פסוק ג’ לפסוק ד’) יונחו הקשיים. הקשיים ייכתבו בתוך “בועות של מחשבה”, צורה שהיא ביטוי לכך שהשטן הוא למעשה הרהורי השכל והמצפון של אברהם.

נעבור עם החניכים על הכתוב בכל שלב בתרשים ונבאר איתם את תהליך הבירור שעבר על אברהם בדרך.

בכל שלב היתה לאברהם ‘סיבה מצוינת’ לחזור אחורה, לוותר ולפטור את עצמו מקיום דבר ה’.

 אבל הוא היה מלא אמונה. הוא ידע שעליו להיצמד לדבר ה’.

הוא ידע זאת גם כשדברי הקב”ה עמדו למעשה כנגד כל מה שידע, שהאמין בו ושחינך לו; כנגד כל מה שהובטח לו – – –

– עקידת יצחק עומדת בניגוד לאיסור “לא תרצח”, הקרבת אדם היא מנהג עבודה

זרה.

– עקידת יצחק סותרת את ההבטחה האלוקית “כי ביצחק יקרא לך זרע”.

– בעקבות עקידת יצחק עלול להיגרם חילול השם, שהרי אברהם הוא ‘איש ציבור’, אשר

גייר רבים ובמעשהו זה הוא סותר כל מה שלימד אותם.

אבל – המחשבות ה”הגיוניות” האלו הן בעצם דברי השטן. כי דבר ה’, כך יודע אברהם אבינו,

הזוכה להתגלות אלוקית, עומד מעל ההבנה ההגיונית שלנו, בני האדם.

 

ואכן, אברהם עומד בניסיון:

אברהם נשאר מאמין, גם כאשר המציאות נראתה לא “הגיונית” ולא מתקבלת על הדעת,

גם כשלא ברור “איך יכול להיות שה’ יצווה אותי כך?”. הוא נצמד לדבר ה’ בכל שלב מבלי להיכנע למחשבותיו.

זאת על אף שמחשבותיו של אברהם אבינו נבעו תמיד מהתבוננות השכל ומעולם המוסר ולא מתאוות נמוכות.

 אלא שאברהם אבינו, בגדלותו, מכיר במגבלות השכל והמוסר האנושיים, ויודע,

ומוריש לנו אמונה נשגבה זו – שמעל הכל – עומד המבט האלוקי.

 

סיכום:

בפעולה זו פגשנו באברהם אבינו, וניסינו להבין ולהרגיש כפי יכולתנו את הקושי העצום שעמד בפניו תוך-כדי ניסיון העקדה.

ראינו כי שאלות רבות עמדו בפניו כאשר נצטווה ציווי זה: שאלות שכליות, רגשיות, מוסריות, אמוניות ועוד.

למרות הכל, אברהם האמין בנכונות של קיום הצו האלוקי, גם כשזה בא בסתירה לכל מה שהבין.

 אברהם אבינו יודע שמעל להבנה האנושית עומד הקב”ה.

משום כך, על-אף השאלות הקשות שניצבו בפניו בדרכו להר-המוריה, היה נחוש בעמדתו המאמינה,

 והמשיך קדימה לקיום מלא של רצון ה’.