מטרת הפעולה:
החניכה תבין כי א”י שייכת לעמ”י כיוון שניתנה לנו ע”י הקב”ה ‘מלך הארץ’. ולכן יש לנו חובה לשמור עליה, לרשת אותה וליישב אותה.
שלב א’
נספר לחניכות כי סניף “מבואות פולג” פועל מזה זמן רב בגן משחקים.
יום אחד הגיעה חניכה וסיפרה שגילתה ברחוב צדדי, סמוך לסניף בניין הנראה ריק ללא שימוש.
החניכה הציעה שהסניף יהפוך אותו למבנה הסניף. וכך היה- עוד באותו היום נכנסו החניכות למבנה.
כל שבט קיבל חדר, חדר לצה”ד וחדר לחב”ב. לאחר כמה חודשים הגיע אל הבניין אדם גבה קומה,
לבוש חליפה וענוב עניבה, ושאל מי אחראי על הפעילות החניכות הפנו אותו לקומונרית והוא הסביר לה שהבניין שייך לו והשבוע צריכה בתו שנישאה להיכנס לגור בבניין ולכן הן צריכות לפנות את הבניין.
הקומונרית טענה שהבניין כבר שייך להם.
*נשאל את החניכות את דעתן בעניין.
*נערוך משפט מבויים: שלוש חניכות יהיו שופטות, ויתר השבט יתחלק לקבוצה שתייצג את המשפחה וקבוצה שתייצג את הסניף.
כל קבוצה תכין טענות מדוע המקום שייך לה. לאחר הכנת הטענות נערוך משפט והשופטים יתנו הכרעה עם נימוק.
סביר להניח כי הפסיקה תהיה לטובת בעל הבניין.
*נברר עם החניכות מדוע טענות הסניף לא התקבלו.
נגיע למסקנה שלא חשוב עד כמה טענות הסניף משכנעות, הבניין שייך למשפחה.
נסביר לחניכות שזהו משל לא”י, הקב”ה בעל הבית בעולם והוא החליט שהארץ שייכת לעמ”י, גם כאשר עמ”י נמצא בגלות הארץ עדיין שייכת לו כי קיבל אותה מה’.
שלב ב’:
כל חניכה תספר על מתנה שקיבלה.
*נשאל את החניכות האם אנו חייבות לשמור על המתנה או שזכותנו לעשות בה כרצוננו.
לסיכום:
נגיע למסקנה כי לשמור על המתנה זו דרך של הכרת הטוב ולא ראוי שנשחית את המתנה. כך במתנת בשר ודם. כל שכן במתנה מידי הקב”ה.
את ארץ ישראל קיבלנו מתנה מהקב”ה ועלינו לשמור על הארץ, ליישב אותה, לטפח אותה ולא ללכלך אותה.