צ’יקי-בום

מתאים ל: שבת, יום חול

סוג המשחק: ישיבה

תיאור המשחק: המשתתפים מכים באגרופיהם על ברכיהם וכל משתתף לפי תורו משנה את תנועתו לתנועה קיצבית מקורית. המשחק איננו תחרותי.

כישורים נדרשים: חוש קצב, מקוריות

מהלך המשחק:

יושבים במעגל וכל המשתתפים טופחים בידיהם על ברכיהם לפי קצב אחיד, ואומרים ביחד את המשפט הבא,

פעם אחרי עם ברציפות: “צ’יקי-בום, צ’יקי-בום, צ’יקי – צ’יקי – בום בום” , כל מילה נאמרת בדיוק עם טפיחת יד אחת.

כשהמשפט נאמר בפעם השנייה מבצע המשתתף הראשון תנועה אחרת על פי הקצב (מחיאת כף, רקיעת רגל…).

הבא אחריו, במשפט השלישי מחקה את התנועה שעשה קודמו במשך משפט אחד ובמשפט הבא (הרביעי) הוא מבצע תנועה מקורית שלו.

מכאן והלאה כל אחד בתורו, לפי סדר הישיבה, מחקה את התנועה שעשה קודמו במשפט הקודם במשך משפט אחד ובמשפט הבא ואילך

הוא מבצע תנועה מקורית משלו. כל המשתתפים שעוד לא הגיע תורם לבצע תנועה מקורית מבצעים את התנועה שאותה התחילו כולם ביחד.

מדי פעם יכול הראשון/המדריך להתחיל בסיבוב חדש של תנועות חדשות. אין מנצחים במשחק זה.

מסר(ים):

1. חברה – להסתתר בצל החברה: כאשר אנו חיים בתוך חברה שפועלת ועושה הרבה דברים, ואפ’ שאנחנו [האדם הפרטי] עושים משהו שלא כמו כולם – לפעמים בגלל הסחף של כל העשייה [הרעש] לא תמיד שמים לב אלינו ולתרומתנו לחברה, דבר זה הוא אופייני לכל בני האדם ואין לנו סיבה להיפגע אישית ממקרים כאלו – זהו הטבע שלנו!
2. חברה – חשיבות היחיד השונה: בתוך כל חברה יש את היחיד השונה מכולם אם זה לרעה או לטובה, אנו צריכים לדעת שאותו הפרט הוא גם חלק חשוב מהכלל ואפילו בלתי נפרד ממנו, והוא זה שבעצם מעצב את החברה שלנו איך היא נראית, איך היא נשמעם או מה חושבים עלינו.
3. מטרות לחיים – צאו מהמטרה: כשיש לנו מטרה שאנו מתמקדים בה (למשל מסתכלים על תנועה של מישהו), אנחנו מתמקדים רק בה ולא שמים לב לעוד דברים שקורים מסביב ולכן אנו מפסידים הרבה (למשל אם מתחילים במקביל סבב נוסף), חשוב להתמקד במטרה אבל עוד יותר חשוב הוא לא לזנוח את כל שאר הדברים שבצד או מטרות אחרות.