האם תהית פעם מדוע האווזים נודדים במבנה בצורת V?
כמו לרוב צורות ההתנהגות של בעלי החיים, לאלוהים הייתה סיבה טובה לכלול את זו באינסטינקטים שלהם.
שכל אחת מהציפורים מנפנפת בכנפיה זה גורם להתרוממות הציפור שמאחוריה.
בצורת V כל המבנה מוסיף לטווח התעופה שלו לפחות 71% יותר ממה שכל אחת מהציפורים יכלה לעוף לבד.
בכל פעם שאווז יוצא מהמבנה הוא מרגיש לפתע את המשיכה וההתנגדות לניסיון לעוף לבד… וחוזר מהר למבנה.
אנשים שחולקים כיוון משותף ותחושת קהילה יכולים ללכת לעבר יעדם מהר יותר ובקלות רבה יותר מאלו המנסים ללכת לבד.
כמו אווזים… כאשר האווז הנמצא בראש המבנה מתעייף הוא עובר לתוך המבנה ואווז אחר עובר לראש המבנה.
אם אנשים היו משתמשים בהיגיון לפחות כמו האווזים הם היו מגיעים למסקנה שבסופו של דבר ההצלחה שלהם תלויה בעבודתם כצוות,
כשהם לוקחים תורות בעשיית המשימות הקשות וחולקים את המנהיגות. אווזים הנמצאים בסוף המבנה צווחים וקוראים בקול
כדי לעודד את אלו בחזית להגביר את מהירותם. חשוב לקדם את "קריאות העידוד מאחור". ובכן, אחרת זה רק… צווחות.
הם נשארים עם חבר הלהקה שאינו בריא עד אשר הוא מסוגל לעוף שוב או עד שהוא מת.
כאשר אווז נעשה חולה או נפצע שני אווזים אחרים עוזבים את המבנה ומלווים אותו למטה כדי לעזור לו ולספק לו הגנה.
לאחר מכן הם מנסים להתלוות ללהקה אחרת שעוברת בדרכם או מנסים להדביק את הלהקה שלהם.
לו היינו כה מוכנים להקריב, כך שנהייה ראויים לכאלה חברים בעת מצוקה. כדאי ללמוד מיצירתו המופלאה של האל;
צריך רק לעצור לזמן ארוך מספיק כדי להתבונן ולתת לאל לגלות לך את נפלאותיו.
אתה לא חייב להיות מדען…
"שְׁאַל-נָא בְהֵמוֹת וְתרֶךָּ (יסבירו לך); וְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וְיַגֶּד-לָךְ. אוֹ שִׂיחַ לָאָרֶץ וְתֹרֶךָּ; וִיסַפְּרוּ לְךָ, דְּגֵי הַיָּם. מִי, לֹא-יָדַע בְּכָל-אֵלֶּה: כִּי יַד השם עָשְׂתָה זֹּאת."
איוב פרק יב, פסוקים ז-ט
מישהו שאל את האווזים…