מתאים ל: יום חול
1. לימוד מקדים – ללמוד את הנושא של השבט לעומק ברמה האישית ועם החניכים. לשתף אותם בתכנון ולשמוע מהם רעיונות להצגה.
2. לכתוב או למצוא – סיפור ולהמחיז אותו. להצגה קצרה עם מסר ברור של 15 דקות.
3. לוודא שגם המסרים הישירים וגם העקיפים ראויים ונכונים – הצגה שבה מראים אלימות,
והתנהגות לא אלימה גם אם בסוף הגיבור חוזר בתשובה עדיין משאירה רושם שלילי שהחזק מנצח.
לכן במידה שבחרת בסיטואציה כזו חשוב להבליט את הצער ואת הכאב של השחקן.
4. לכתוב את כל הטקסט כולל מה כל שחקן עושה בכל שלב.
5. שיתוף החניכים – לספר בפעולה אחת את כל ההצגה לכל החניכים לפני שלב החזרות וחלוקת התפקידים
ולהתייעץ איתם מי רוצה תפקידים מסוימים. לא להיות מקובעים לטקסט ואם חניך מציע רעיון נחמד אפשר וכדאי לאמץ אותו
ולתת להם בכך את התחושה שזו הצגה שלהם.
6. לחלק תפקידים לפי התאמה – לדוגמא לא לתת לבחור ביישן תפקיד ראשי מנגד אסור לוותר עליו אולי להציע לו תפקיד בלי הרבה מלל.
7. העדפה היא לתת את התפקיד הראשי לחניך אחראי שאתה מעריך שיגיע לכל החזרות.
8. לחלק את ההצגה לשלוש מערכות שונות ככה ניתן לעשות חזרה מסודרת בלי הפרעות. ואין עומס על הבמה.
9. יש חשיבות לתת דגש על פיתוח כישרונות ושימוש בכישרונות קיימים של חניכים ולשלב אותם בהצגה -לדוגמא:
יכולת דיבור בפני קהל, נגינה, שירה, ציור, חוגים שונים כמו קרטה וכדו'
10. לוודא שהמסר ברור – יש אמירה ברורה.
11. להעביר את המסר לא רק במילים אלא גם במחוות – במקום להגיד אני אוהב אותך לתת לו חיבוק או מתנה וכדו'
12. דגשים להצגה – ללמד את החניכים את כל הדגשים. ולעבוד איתם על זה – דיבור ברור ואיטי.
פנים לקהל, הבעות פנים וידים, לא להפנות גב לקהל, ללמוד לאלתר ולא להיתקע.
13. לדאוג שיש תלבושות לכל השחקנים – אפילו סתם כובע.
14. חזרות – בחזרות לתרגל העברת מיקרופונים וכדו' ואיך מדברים למיקרופון.
15. במשך החודש לעשות חזרות לפי מערכות, וחזרה גנרלית לפני ההצגה בהשתתפות כולם.
16. ציוד – לוודא לפני ההצגה שכל הציוד שאתה צריך נמצא לפי רשימת ציוד שתארגן מראש.
17. העצמה – חשוב לחזק כל הזמן את הביטחון העצמי של החניכים המון מילים טובות והמון מחמאות.
במידה שאתה רוצה להעביר ביקורת שהיא תהיה עניינית ולא אישית שתמיד מקדימה וסוגרת מילה טובה.
18. להרעיל אותם על השבט ולספר להם כמה ההצגה שלהם הכי טובה שווה וכו' (עידוד שלילי רק פוגע ומחליש)
19. שניה לפני שעולים לבמה קח את כל השבט תחזק אותם עם המון מילים טובות ומחמאות.
תן חיבוק לכל חניך ותאחל לו בהצלחה.
20. על הבמה – במידה ואתה רואה שמישהו שכח את התפקיד ומתחיל בלאגן (בעיקר בשבטים נמוכים)
אל תחשוש לעלות לבמה לרגע ולסדר את המצב.
21. אם הסתימה מערכה ואתה לא בטוח שהקהל הבין מה הלך פה – קח מיקרופון ותיתן תקציר –
אחרי ששמוליק נעלב הוא הלך לבית בוכה שם פגש את אמא שלו ש…
22. חינוך – הכי חשוב!! חודש ארגון הוא הזדמנות מדהימה להכיר את החניכים, להתחבר אליהם ולהעביר להם תכנים חינוכיים דרך עשיה.
החניכים בוחנים את ההתנהגות שלנו, איך אנחנו מדברים, איך אנחנו מגיבים כשדברים לא מסתדרים,
האם אנחנו מתנצלים על טעויות שעשינו וכדו'.
תוספות של תחיה, צוות ניהול האתר, עוסקת בתיאטרון:
23. לכל שחקן יש שם. שכל אחד שעל הבמה ידע מי הוא ומה מעשיו על הבמה מרגע שהוא דורך על הבמה עד הרגע שהוא יוצא,
אחרת רואים חניכים שכשהם לא צריכים לדבר הם אומרים שלום לאמא או מדברים עם החבר שלהם.
כל שחקן צריך לדעת איך קוראים לדמות שלו, בת כמה היא, ומה השאיפה שלה בחיים.
24. כשמדברים- לא רק מדברים, גם בחיים השיחות שלנו בדרך כלל הם לא נאום בלבד, אנחנו שוטפים כלים תוך כדי,
הולכים בחדר בעצבנות, משחקים במפתח שיש לנו ביד- זה הופך את ההצגה למשהו חי יותר במקום טקס שבו כל חניך עומד
בקדמת הבמה ומרצה את הטקסט שלו. כמובן שהפעולה שמתלווה לדיבור תושפע ממצב הרוח של הדמות- לדוגמא:
אם הדמות מאד נרגשת והיא תוך כדי שטיפת כלים זה ישפיע על שטיפת הכלים, כשיהיה משהו חשוב להגיד
היא תעצור רגע מהשטיפה כדי שהכלי לא יחליק לה מרוב התרגשות.
עמודים נוספים שיכולים לעניין אתכם:
