כך מתנהג עם קדוש (פעולה)

פעילות עוסקת בקדושה.
התורה מכוונת אותנו להתמקד בפנימיות ולא במה שיגידו עלינו

מטרות

1. החניכים ילמדו על ערך תרבות שקיים בכולנו: חיצוניות.

2. החניכים יבינו שכשם שקדושה היא פנימית ואינה נראית לעין, כך אנו, שניחנו בקדושה, נדרשים להיות אנשים פנימיים.

3. החניכים יראו כיצד מצוות התורה והדרכותיה מחנכות אותנו לתרבות פנימית.

מה צריך

• ניילוניות
• כרטיסי סיטואציות
• סיפור
• כרטיסי מצוות

 שלב א

מה חושבים עלי?

נקשור לכל חניך ניילונית למותניו, נחלק לכל חניך כעשרה כרטיסי אפיונים

(לדוגמה: חכם, רגיש לסביבה, מתחשב, חזק, מצחיק וכדומה).

החניכים יסתובבו ויפזרו את כרטיסי האפיונים לחניכים המתאימים ביותר לכך לדעתם.

(ביום חול, אפשר להדביק דף על גבו של כל חניך ולצייד כל חניך בכלי כתיבה.

 החניכים יכתבו על גבו של כל אחד דבר שמאפיין אותו).

מדריך שים לב!

א. אתה היחידי שמכיר את חניכיך, מוטב שתנסח הגדרות שיקלעו לחניכך שלך!

ב. לאורך הפעילות עליך להדגיש לחניכים כי עליהם להתאזר בסבלנות ולא להציץ בניילונית שלהם.

לאחר סיום המשימה נכנס את החניכים ונאפשר לכל אחד לראות מה קיבל מחבריו.

לאחר דקות אחדות, נשאל:

– מה הרגשתם במשך המשחק?

– מה חשתם כשניתנה ההוראה להסתכל במה שנתנו לכם?

– מה דעתכם על מה שחושבים עליכם?

יש לשער כי נשמע תשובות דומות לאלו: היינו מאד סקרנים לדעת מה חושבים עלינו,

חיכינו לרגע שבו נוכל לראות מה כתבו עלינו, מאד שימח אותנו שכתבו עלינו ש…, מאד אכזב אותנו שכתבו עלינו ש…

שלב ב

רואים אותי!

נחלק את שבטנו לזוגות. כל זוג יקבל סיטואציה ויתבקש להציג אותה בפנטומימה ליתר החניכים באופן הזה:

אחד מבני הזוג יציג אותה כאילו היא מתרחשת כאשר הוא לבד עם עצמו,

אחד יציג אותה כאילו היא מתרחשת כשמסתכלים עליו אנשים אחרים.

על יתר החניכים לנסות לנחש מהי הסיטואציה המוצגת.

סיטואציות:

1. להתפלל בכותל.

2. להתגלגל במדרגות.

3. לקבל בשורה טובה – אח שלי התארס!

4. לעזור לאישה שסלי הירקות שלה התפזרו.

5. לענות למורה שגוערת בי על אחור.

6. לקרא משהו מצחיק בספר.

7. לברך ברכת המזון.

עם סיום ההצגות נשאל:

– איזה הבדלים השתקפו בהצגות הפנטומימה בין שני המצבים?

יש לשער כי יעלה פער באופן ההתנהגות כאשר רואים אותי וכאשר לא.

חשוב לשים לב שפעמים רבות בחיינו אנו מתנהגים כשחקנים לעין המצלמה ולא באופן כנה ואמיתי –

או אז ההתנהגות שלנו מוגזמת או אחרת מן המאפיין אותנו.

שלב ג

מה היה לנו?

המדריך יזכיר את המשחקים ששיחקנו: בתחילה שיחקנו במשחק “מה חושבים עלי?”

ראינו שמאוד חשוב לנו מה חושבים עלינו, פעמים רבות אף חשוב לנו יותר מה חושבים עלינו,

מאשר מה אנו חושבים על עצמנו. במילים אחרות: לפעמים המבט שלנו על עצמנו הוא חיצוני – מה חושבים עלי,

ולא פנימי – איך אני מעריך את עצמי.

המשכנו במשחק פנטומימה של סיטואציות שונות מחיי היומיום.

ראינו שלפעמים התנהגותנו משתנה – אם אנו לבד או בחברת אנשים. לעיתים,

כשאנו בחברה נתנהג באופן אחר כדי שיראו אותנו או שיחשבו עלינו דברים מסוימים. במילים אחרות: יש לנו רצון להרשים.

מדריך, שים לב!

כיוון שאנו עוסקים בביקורת, חשוב להדגיש שאין המדריך מאשים את החניכים.

אלו התנהגויות שכולנו לוקים בהם גם מבלי שנשים לב. אנו מתארים,

 במידה מסוימת, מציאות שהוא אינסטינקטיבית לנו ושכעת אנו מנסים לבחון אותה.

שלב ד

כך דרכה של תורה

נספר לחניכים סיפור על ר’ עקיבא ורחל המבוסס על אגדה:

רחל, בתו של כלבא שבוע, רצתה להינשא לעקיבא – הרועה העני.

אמרה לו: “אם תלך ללמוד תורה – אנשא לך !”

אמר עקיבא : “מתבייש אני. מה יאמרו בשוק? תראו תראו,

העקיבא בן ארבעים שנה ולומד אלף-בית עם תינוקות של בית רבן ?! לא, לא אוכל ללמוד עוד. אני כבר זקן”

מה עשתה רחל ? לקחה חמור, מרחה בוץ על גבו, טמנה בבוץ גרעיני חיטה והשקתה אותם.

נבטו הגרעינים של החיטה והחלו צומחים. יום יום יצאו היא ו עקיבא אל השוק עם החמור.

ביום הראשון צחקו כל האנשים בקול גדול: “ראו ! חמור ירוק ! ראו ! חמור ירוק !”.

גם ביום השני התקהלו כולם מסביב לחמור. ביום השלישי עוד התבוננו בו מרחוק – אבל כבר לא צעקו.
וביום הרביעי – חדלו לשים לב אליו.

אמרה רחל לעקיבא: “רואה אתה? אנשים מתרגלים לכל – ומהר”.

“צדקת ממני” – אמר עקיבא והלך ללמוד אלף בית עם הילדים הקטנים. הוא נעשה לחכם גדול בתורה.

לאחר הסיפור נשאל:

– מה חש ר’ עקיבא בתחילה?

– מה עזר לו להתגבר?

– האם היה ר’ עקיבא מגיע למה שהגיע אילולא התגבר?

– מה אנו לומדים על רחל?

ר’ עקיבא שבסיפור חשש מהעיניים החיצוניות של הסובבים אותו.

רחל לימדה אותו שעיניים אלו אינן רואות את הפנים אלא מתרשמות מן החוץ,

התחשבות בעיניים מונעת מהאדם להיות מה שהוא ולממש את יכולותיו.

נוכל להוסיף שהמדרש על חזרתו של ר’ עקיבא לרחל לאחר עשרים וארבע שנים,

מספר כי השכנות הציעו לרחל כי ישאילו לה משמלותיהן היפות לכבוד בואו,

אך רחל סירבה וטענה: “יודע צדיק נפש בהמתו”,

כלומר: ר’ עקיבא בעלי מכיר אותי ואוהב אותי כמו שאני, אין לי צורך “להציג” בפניו.

סיכום

בשלב זה נרצה לראות עם החניכים כי הקב”ה, דרך המצוות, מנחה אותנו להיות אנשים פנימיים.

נזכיר לחניכים כי בפעולה הקודמת למדנו שהמצוות מגלות את הקדושה הפנימית שבנו,

 לכן חשוב כל-כך שנתמקד תמיד בפנים שלנו. המצוות שנתן לנו הקב”ה עוזרות לנו בכך, כיצד?

נניח במרכז המעגל כרטיסים הפוכים שעל גביהם כתוב:

אמת, צניעות, חסד, תפילה,

מצוות נוספות שבין אדם למקום ושבין אדם לחברו

וכרטיסים נוספים ריקים.

כל חניך בתורו מרים כרטיס מידה או מצווה וצריך להסביר כיצד המידה /

המצווה הזו מחנכת אותו לחשוב על הפנים שלו ולא על מה ייחשבו עליו וכיצד ירשים אחרים.

לדוגמה:

1.מידת האמת – כשאדם מדבר רק אמת, גם אם טעה, הוא מתחנך להימנע מלעשות רושם חיצוני.

2.צניעות – אדם יהודי צריך להתלבש ולהתנהג בצורה לא בולטת ומוחצנת.

3.מצוות שבין אדם למקום – מדגישות דברים שאדם צריך לקיים גם כשהוא לבד, ואף אחד לא רואה אותו.

4.תפילה – אדם צריך להתעלם ממה שסובב אותו, מכל המחשבות, ממה שהוא רואה, להתעלם מהחוץ ולהתכנס פנימה לדבר עם בוראו.

חניך שיצא לו כרטיס ריק, יציע בעצמו מצווה ויסביר כיצד היא מחנכת אותנו לפנימיות.

בתחילת הפעולה ראינו שכולנו מושפעים מערך החיצוניות – בנוגע להערכתנו את עצמנו, ולעיתים אף על התנהגותנו.

ראינו כי ערך זה הוא סכנה לפנימיות שלנו – שהיא קדושה וטהורה וצריכה להתגלות,

ולמדנו כיצד מצוות התורה מרגילות אותנו לבחון את עצמנו בסרגל פנימי ולפעול מתוך הלב שלנו, באמת ובתמים.