בפורים אני נתקל בתחפושות שונות.
זה מתחפש לליצן, למפלצת, זה לחיה
זה לסתם משהו לא ברור…
אבל לא יעלה על הדעת לכעוס או לרגוז,
הרי זה סתם תחפושת…
גם בחיים אני פוגש הרבה אנשים 'מחופשים',
זה מחופש לקמצן, זה לגס רוח, זה לעצלן,
זה לסתם אחד שלא אכפת לו משום דבר.
למה לכעוס?
הרי זו אינה אלא תחפושת.
עמוק בתוך הלב כל אלה
הם יהודים חמים, מלאי תואר ויופי.
לא צריך לכעוס או לרגוז,
צריך רק לגשת בעדינות,
להסיר את ה'תחפושת' ולחשוף את היהלום שבליבם.
את הנשמה הטהורה שבפנימיותם.
זוהי המשמעות האמתית של אהבת ישראל!
