כוחה של שמחת פורים

איש יהודי היה בכפר אחד הסמוך לעיר קוזניץ, והאיש עני ואביון.

ביום פורים בא היהודי העירה לשמוע מקרא מגילה בבית הכנסת. בעל הקורא היה המגיד הקדוש מקוזניץ.

וכששמע אותו כפרי את קריאת המגילה מהמגיד, נהנה מאוד ונתמלא שמחה. אחר התפילה ניגש אליו המגיד,

נתן לו שלום ואמר לו: “הלא אתה מכפר פלוני, השייך לי, ומדוע לא הבאת לי משלוח מנות?” שתק האיש ולא ידע מה להשיב,

כי בביתו אין גם לחם לילדים, ומאיפה ייקח משלוח מנות למגיד? והמגיד הוסיף ואמר לו: “הרי פורים היום,

בוא נא אתנו ותטעם מעט משקה”. הלך האיש לבית המגיד ונתנו לו שם יין ומגדנות. מרוב שמחה שזכה לשהות

בבית המגיד יחד עם החבריא הקדושה שלו, נהפך לאיש אחר.

הרהיב עוז בנפשו וילך לבית אחד הגבירים,

שהיה סוחר יין, ויאמר אל הגביר : “פורים בא! אבקש מכבודו לתת לי בהקפה בקבוק יין טוב ובטח אשלם לו, הרי פורים היום”.

הגביר נענה לו ונתן לו בקבוק יין. אחרי כן הלך לחנות של מכולת ואמר שוב : “פורים בא ! תנו לי שניים-שלושה תפוחים

ובטח אשלם לכם, ואם לא אשלם, הרי פורים היום. נתנו לו גם את כבקשתו. והוא רץ בשמחה אל המגיד,

נתן לו את היין והתפוחים ואמר : “אני נותן לרבי משלוח מנות”. “טוב עשית” השיב לו המגיד “ותזכור שבכל פורים עליך

להביא משלוח מנות”.

אחרי כן נמלך הכפרי בדעתו: הלא בני ביתי עטופים ברעב ואינם יודעים כלל משמחת פורים.

אראה לשמח גם אותם. וילך אל מוזג היי”ש ויאמר לו שוב באותו הנוסח וביקש לתת לו בקבוק יי”ש בהקפה,

“ואם לא ישלם הלא פורים היום”. נתן לו המזג את היי”ש, ומשם הלך לאופה הלחם וביקש בנוסח זה כיכר לחם,

ונתן לו ובחנות אחרת קיבל באופן זה דגים מלוחים אחדים. אז רץ לביתו, וכאשר פתח את הבית קרא בקול רם :

“פורים היום ! פורים היום!” אשתו ובני ביתו שלא הסכימו לראות אותו במצב כזה, שיהיה מלא שמחה, חשבו שאולי נשתגע ח”ו,

כי לא ידעו מה היה לו. אך הוא מיהר ושם את הלחם לפניהם ואת הדגים המלוחים ואת היי”ש ואמר להם:

“אכלו ושתו והיטיבו לבבכם כי פורים היום”. לא המרו את דברו, אכלו ושתו והוא הצטרף בעצמו גם כן עמהם.

ואחרי אשר שתו כוסות אחדות של יי”ש ונתמלאו גם הם שמחה, ויקומו כולם לרקוד ויקראו בקול : “פורים היום! פורים היום!.

וכך רקדו שעות אחדות רצופות. פתאום שמעו והנה קול דופק בפתח, והאיש אמר לאשתו : “אל תפתחי כי ודאי איזה גוי בא

להפריע את שמחת פורים שלנו”. והגוי לא פסק מלדפוק והאישה אמרה: כמדומה שזה הגוי, שדרכו להביא לנו תפוחי אדמה,

אלך ואפתח לו”. כאשר פתחה את הדלת, נכנס הגוי כשהוא מוכה ופצוע ומגואל בדם. תיכף התחילו לטפל בו,

רחצוהו ונתנו לו כוס יי”ש ופת לחם. ויאכל וישתה ויאמר “החייתני כי כפסע היה ביני ובין המוות”. וסיפר להם כי בנו יחידו

הכהו מכות רצח והשליכהו החוצה, ואלמלא באו לעזרתו היה מת מהקור ומכאב. ואחרי כן אמר להם:

“מכיוון שבני נהפך לי לרוצח ואכזר ואתם ריחמתם עלי, לכן בואו נא עמדי אל היער ואראה לכם מטמון – כסף רב,

שרציתי לתת לבני קודם מותי, ועתה אגלה אותו לכם ואני נותנו לכם במתנה. וילך האיש עם הגוי אל היער

והגוי הראה לו כי תחת אילן פלוני הטמין את אוצרו. כעבור איזה ימים אחדים מת הגוי מהמכות. והאיש הלך אל היער

וחפר במקום שהגוי הראה לו. ומצא שם הון רב ונהיה עשיר גדול. ובכל יום פורים היה בא אל המגיד הקדוש,

ונותן לו משלוח מנות ביד רחבה ובלב שמח.