"לשון של זהורית (צמר אדום) הייתה לכוהן הגדול, וחילקה לשניים –
חציה בין קרני השעיר לעזאזל וחציה על פתח האולם שלפני ההיכל, שיהיו הכול רואים,
ובזמן שנתקבלה עבודתם לפני ה' ועלתה להם כפרה –
היו הלשונות מלבינות כשלג, ועיני הכול רואות, ולב כל העם שמח."
נאומו של אנטולי (נתן) שרנסקי
וכיום כשאני רחוק יותר מתמיד מבני עמי ומאביטל שלי, כשאני עומד בפני שנים ארוכות וקשות של מאסר אני אומר לעמי ולאביטל שלי: לשנה הבאה בירושלים!
