מתאים ל: שבת, יום חול
עזרים:
כסאות כמס' החניכים.
מהלך המשחק:
הכיסאות ובזמן זה מוציאים כסאות מהמעגל. ברגע שחניך נופל מהכסא הקבוצה נפסלה. ז"א שהחניכים צריכים לעזור אחד לשני ולעמוד כמה חניכים יחד על אותו כיסא כדי לא ליפול.
לתשומת לב: חשוב לא להוציא כסאות במהירות גדולה מידי, כדי שהמשחק אכן יצליח.
מה אפשר ללמוד מהמשחק:
- משל העז*. פעמים רבות אין אנו מודעים לכוחות שלנו וליכולת ההתמודדות שלנו. לעיתים משימה נראית לא
הגיונית אבל היא מסתברת כמציאותית אם יש נכונות להצליח. - כל אחד מאיתנו הוא נותן ומקבל. אף אחד מאיתנו לא נשאר תמיד בעמדת הנותן.
(עכשיו אני פיניתי מקום לחבר, ובהמשך חבר יפנה לי). - "כל ישראל ערבים זה בזה" – נפילה של חלק אחד מעם ישראל היא בעצם נפילה של כולם!
משמעות הערבות היא כפולה – לי עצמי יש אחריות שלא ליפול ואחריות נוספת לסייע לחבר שלא ייפול**. - "קשה הוא המעשה הקטן היומיומי האפור…" – גמילות חסדים לא נמדדת דווקא בדברים גדולים וענקיים,
אלא דווקא בדברים היומיומים, הקטנים, שנראים לכאורה פשוטים
(גם במשחק הזה באות לידי ביטוי גמילות חסדים ועזרה לחבר. זה לא מובן מאליו לוותר על הכסא שלך כדי
שלחבר שלך יהיה מקום, אבל כל עזרה הכי קטנה לחבר, גם היא גמילות חסד).
נכתב במקור על ידי אלתר דרויאנוב |
|
– רבי, עזור לי, הבית קטן וצר ובני ביתי מרובים, הילדים, האישה, הסבא והסבתא, כולנו גרים בחדר צר, עזור לי. – רבי! נזעק החסיד, איך אפשר? טוב, הרבי אומר החסיד עושה.
**"חטא חטא אחד–הרי הכריע עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף חובה, וגרם להם השחתה; עשה מצוה אחת–הרי הכריע את עצמו והכריע את כל העולם כולו לכף זכות, וגרם להן תשועה והצלה. זה הוא שנאמר "וצדיק, יסוד עולם" (משלי י,כה), זה שצידק עצמו הכריע את כל העולם כולו והצילו" (הלכות תשובה לרמב"ם, ג',ח'). |
|