סיפור חייו של ניר פורז

ניר פורז

בן מתיה ומעוז. נולד ביום י"ט באייר תשל"א (14.5.1971) ברמת השרון.

ניר גדל והתחנך בצל מורשתו המפוארת של אביו, ממנו התייתם בגיל שנתיים וחצי. אביו של ניר מעוז פורז, טייס חיל האוויר נפל במלחמת יום הכיפורים כשמטוס הסקייהוק שהטיס, ספג פגיעה ישירה של טיל מצרי, מעל תעלת סואץ. כבר מילדותו ניכר בניר כי הערכים אותם ינק נטמעו היטב בנפשו, וכי הוא בחר להמשיך בדרך בה הלך אביו – דרך הנתינה וההתנדבות, העמידה מול אתגרים ומסירות הנפש.

בהיותו בכיתה י"ב החליט ניר לחשל את גופו ולהכין עצמו לקראת השירות הצבאי. כשמועד הגיוס התקרב ניר ביקש להמשיך במקום בו הפסיק אביו, עבר מבדקי התאמה לקורס טיס והתקבל. כיתום צה"ל, דרושה היתה לו חתימת אמו, אך היא סירבה ולאחר מאמצים רבים הגיע עמה לפשרה: הוא יוכל להתנדב לכל יחידה אחרת בה ירצה לשרת, פרט לצוות אוויר. ניר החליט לנסות להתקבל לאחת מיחידות השדה המובחרות בצה"ל. באופן טבעי פנה אל "היחידה" – הלא היא סיירת מטכ"ל, עבר את הגיבוש בהצלחה רבה והתקבל.

לאחר שהוסמך כסייר ולוחם יצא לקורס קצינים.

לאחר חמש שנות שירות עמד ניר לפני שחרורו מצה"ל. בהיותו בחופשת שחרור נקרא לשוב ליחידה ולעמוד בראש הצוות שקיבל את המשימה לחלץ את נחשון וקסמן, החייל שחמישה ימים קודם לכן נחטף בידי מחבלים. לאחר חיפושים התגלה הבית בו הוחזק נחשון – בשולי הכפר ביר נבאללה מצפון לירושלים, לא הרחק משכונת מגוריו.  ביום י' בחשוון תשנ"ה (14.10.1994) נפל ניר בקרב עם מחבלי החמאס. מפקד היחידה תיאר את מהלך הקרב: "ביום שישי, 14 באוקטובר 1994, פרץ כוח של היחידה לבית בו הוחזק נחשון וקסמן, במטרה לשחררו. ניר היה בעת הפריצה בראש הכוח, ושאר החיילים מהצוות שלו מיד אחריו. ניר הגיע במהירות לדלת החדר שבו הוחזק החטוף, וניסה לפרוץ פנימה ולהציל את חייו של נחשון. במהלך ניסיון זה נורה ונהרג, ועשרה מחייליו נפצעו. במהלך פעולה זו גילה אומץ לב ונחישות יוצאת דופן. ניר היווה דוגמה אישית והשרה מנהיגות וביטחון על החיילים בכוח, בנסיבות מסוכנות ודורשניות שאין למעלה מהן."

ניר הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית שאול ונטמן לצד אביו. בן עשרים ושלוש היה בנופלו.

במכתב שבשאיר אחריו טבע ביטוי שאין טוב ממנו לתאר את דמותו ואת אמונתו.

"לתת לא בכדי לקבל, כמו שמש שזורחת כמו צל שנופל"

יהיה זיכרו ברוך.