חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

מחלקת הדרכה

נושא: אינטרנט
סוג פעילות: חומרי העשרהמשחקפעולה
מתאים לגיל: חב"ב (ט ומעלה)
רמת פעילות: יום חול, עמוקה, שבת

צריכת תרבות (פעולת מליאה)

פתיחה

אנחנו חיים בעולם שבו התרבות עוטפת אותנו מכל עבר. היא נמצאת בספרים, סרטים, רדיו, תכניות, אינטרנט, וכמובן בפלאפונים שהולכים איתנו לכל מקום.

האם אנחנו שמים לב מהי התרבות שאנחנו צורכים? האן אנחנו יודעים לסנן תרבות שלא שייכת?

ברור לנו שאוכל לא כשר לא נכנס אלינו הביתה, אך האם יש סיכוי שתרבות לא כשרה חודרת אלינו בלי שנשים לב?

ומה לגבי ההתנהלות הבינאישית שלנו? התרבות משפיעה עליה ומשנה את אמצעי התקשורת שלנו זה עם זה, גורמת לבזבוז זמן משמעותי ועוד.

נושא התרבות ילווה אותנו בשתי המליאות הקרובות:

במליאה הזו נעסוק בצריכת תרבות– מהי התרבות שמגיעה אלינו, וכיצד היא משפיעה עלינו.

במליאה הבאה נעסוק ביצירת תרבות מה חלקנו ביצירת תרבות ראויה ומרוממת?

שימו לב למקד את הפעולה בהתאם לנושא.

 

 

 

מטרות הפעולה
  • לראות– החב”ב יכיר נתוני צריכת תרבות.
  • להיות אכפתי– החב”ב יברר מהן השפעות התרבות עלינו- כפרטים וחברה, ומהן המורכבויות הכלולות בכך.
  • לפעול– החב”ב יגיע למסקנות בנוגע ליכולת ההשפעה שלנו על צריכת התרבות- כחברה ופרטים.

 

 

שלב 1  – לראות

אימוג’ים-

נחלק לחב”ב את האימוג’ים המצורפים (בנספח. לגזור לפני שבת). כל מי שמקבל אימוג’י צריך לומר מילה או ביטוי שניתן לומר במקום (לדוג’: 😊– איזה משמח!).

אחרי שמסיימים לומר את כל הביטויים, נותנים לשני מתנדבים להקריא את שיחת הווצאפ המצורפת. כדו שיח, אבל במקום האימוג’ים- הם צריכים לומר את הביטוי המתאים.

(מי שרוצה להשקיע, יכול לחפש שיחה בווצאפ של החב”ב שלו, שהיא מעניינת ועם הרבה אימוג’ים).

המתודה הזה תבהיר לנו עד כמה האימוג’ים גורמים לעולם שלנו להיות עולם מוחצן, לבטא דברים בלי לחשוב, ומוזיל מאוד את כל הרגשות שלנו.

 

נקרא את הקטע הראשון בדף (נספח 2), המסכם את העניין הזה.

 

צריכת תרבות בישראל

ישנו חידון מצורף, המכיל נתונים הקשורים לעולם המדיה היום. (נספח 1).

ניתן להעביר בצורת “אחד נגד מאה”, פתקים צבעוניים עם א’, ב’, ג’, תחרות בין 2 קבוצות, או כל צורה אחרת.

 

 

 

 

שלב 2- להיות אכפתי

בחלק הזה ננסה לברר את הנקודות הבאות:

  • מהי השפעת התרבות עלינו?
  • מהם גדרי התורה בכל הנוגע לתרבות?
  • מה עושים במצב של חוסר ברירה (בו אנחנו חייבים לצרוך תרבות לא ראויה), והאם אנחנו נחשבים במצב כזה?

 

נאמר את הסיטואציות הבאות, ונשאל את החב”ב האם לדעתם יש להם מקום ביהדות או לא:

  • לראות תכנית לא צנועה,
  • ללכת לקנות בגדים בקניון,
  • לשמוע שירים שיש בהם קללות,
  •  לראות סרטים שבהם יש סצנה אחת לא תנועה ולעצום בה עיניים,
  • לשמוע שירים שכתב אדם בעל נטיות הפוכות.

נקרא את דברי הרמב”ן על המלים “קדושים תהיו” הפותחות את פרשת השבוע, ונדון- בעקבות ציווי זה, מה אנחנו יכולים להסיק על יחס התורה לצריכת תרבות שאינה ראויה?

 

נלמד (רצוי בחברותות, ע”מ לאפשר הבנה מעמיקה יותר), את המקור בגמרא, ולאחריו ננסה לדון בשאלה- מה מהתרבות הסובבת אותנו היא כזו המתארת מציאות שאי אפשר להימנע ממנה, וממה כן ניתן וצריך להימנע?

 

 

 

שלב 3 – לפעול

נגיע למסקנות בנוגע ל:

  • מהם הגדרים שצריכים להיות לנו בכל הנוגע לצריכת תרבות ושימוש במדיה.
  • איזה שינוי חברתי אנחנו יכולים ליצור ע”מ להתקדם בעניינים אלו?

מומלץ להתייחס למעגלים השונים- חב”א, חב”ב, תנועה וכו’.

 

את שלב המסקנות ניתן (ואולי אף רצוי) לעשות תוך כדי שלב הלימוד.

 

 

 

סיכום

נקרא את דברי הרב חנן פורת זצ”ל.

 

“בשולי הלימודים בישיבה (לפני כארבעים שנה) השתתפתי בשיעורים במסגרת המכון להוראת מורים
שהתקיים אחת לשבוע במוסד הרב קוק. באחד הימים, הזדמן למכון, ד”ר עציון הלוי, שכונה “זקן המורים של
החינוך הדתי” והתבקש לשאת דברים.
כתלמידי מרכז הרב, התייחסנו להופעתו של ד”ר עציון בביטול מה, ותהינו מה יש לזקן מופלג זה, האמון על
שיטת החינוך הדתי הישן של ה’מזרחי’ לחדש לנו. והנה פתח ד”ר עציון בפרשת קדושים שחלה באותם
ימים וקרא את דברי הרמב”ן על ‘קדושים תהיו’. לאחר שסיים, הניח את החומש ושאל אותנו: “ובכן לדעת
הרמב”ן יש או אין ‘נבל ברשות התורה’? לרגע נשתררה דממה בכתה, ואחד מבחירי התלמידים אמר
בהיסוס: “נדמה לי שהרמב”ן עצמו הוא זה שטבע ביטוי זה ואין לו מקור בדברי חז”ל”.
“אכן כנים דבריך” – אמר ד”ר עציון אך אין בהם תשובה לשאלתי “האם יש או אין נבל ברשות התורה”?
משלא ענינו, הישיר אלינו ד”ר עציון מבט ואמר:
העולם נוהג לומר שיש נבל ברשות התורה, וביטוי זה שמקורו ברמב”ן הפך לניב עממי מפורסם. אבל האמת
היא שמה שאומר הרמב”ן זהו היפוכו של דבר! לדעת הרמב”ן לא יכול להיות נבל ברשות התורה, ומי שנוהג
בדרך נבלה וגסות רוח, גם אם נדמה לו שהוא ‘מכוסה’ מבחינה פורמלית, הרי הוא עובר על הצו ‘קדושים
תהיו’ – ואין בתורה כל היתר לכך.

כך – לנגד עינינו המשתאות – סיים ד”ר עציון את שיעורו הקצר, וחתם במילים שלא אשכח לעולם:
“זכרו זאת כל חייכם – בחורים צעירים.

אין נבל ברשות התורה

ועל כן ‘קדושים תהיו’ – ואל תחפשו היתרים!”


הרב חנן פורת זצ”ל

 

נהנתם מהתוכנית? נשמח לתגובה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קבצים מצורפים

פוסטים נוספים

אשה מלקטת שיבולים וברקע מעמד הר סיני

חג מתן תורה(פעולה)

פעולה עוסקת בשבועות
תורה שבכתב מול תורה שבעל פה. תפקידיהן השונים והצורך בשתיהן.

דילוג לתוכן